מקרה נדיר מאוד של עובר שהתפתח בנקבת תנין בת 18 למרות ששהתה בבידוד זוהה לאחרונה בגן חיות בקוסטה ריקה. העובר היה זהה לה גנטית ב-99.9% והתפתחותו הושלמה בתוך הביצה, אך הוא מת ולא בקע ממנה. התופעה, המכונה "רביית בתולים", זוהתה עד כה אצל מיני ציפורים, דגים וזוחלים אחרים - אך מעולם לא בתנינים.
לדברי המדענים, ייתכן כי התופעה "עברה בירושה" מהאבות האבולוציוניים הקדמונים של התנינים – דינוזאורים, שידוע שגם הם היו מסוגלים להתרבות עצמאית. המחקר פורסם בכתב העת Biology Letters של חברת ההוצאה לאור המלכותית הבריטית.
נקבת התנין שהטילה את הביצה הגיעה לגן החיות בקוסטה ריקה כשהייתה בת שנתיים - והוחזקה בנפרד מתנינים אחרים במשך כל חייה. בשל כך, הצוות המדעי של גן החיות יצר קשר עם ד"ר וורן בות', מדען אירי שחוקר את התופעה ב-11 השנים האחרונות.
ד"ר בות' ניתח את העובר ומצא שהוא יותר מ-99.9% זהה גנטית לאמו - מה שאישר שאין לו אב. "אנחנו רואים את התופעה הזו אצל כרישים, ציפורים, נחשים ולטאות, והיא נפוצה ונרחבת להפליא", הסביר. הוא שיער כי הסיבה לכך שמקרי "רביית בתולים" לא נראו עד היום אצל תנינים היא משום שאנשים לא חיפשו מקרים כאלה.
''חלה עלייה גדולה בדיווחים על לידות בתולים כאשר אנשים החלו להחזיק נחשי מחמד", ציין ד"ר בות'. "אבל מגדל הזוחלים הממוצע לא מחזיק כנראה תנין בבית", הוסיף החוקר. חוקרים של התופעה הצביעו על אפשרות שמינים שנמצאים בסכנת הכחדה מסגלים לעצמם יכולת להתרבות בעצמם. לדברי ד"ר בות', ייתכן שזה קרה לכמה מינים של דינוזאורים כאשר מספרם הצטמצם עקב שינויים סביבתיים.
''העובדה שהמנגנון הזה זהה בכל כך הרבה מינים שונים מעידה על כך שמדובר בתכונה עתיקה מאוד, שעברה בירושה לאורך הדורות", הוסיף ד"ר בות'. "זה תומך ברעיון שלפיו גם דינוזאורים יכלו להתרבות בדרך הזו".
"רביית בתולים" אפשרית אצל בני אדם?
"רביית בתולים" היא יכולת נדירה בקרב בעלי חיים המאפשרת ייצור צאצאים ללא יחסי מין. התופעה נפוצה אצל מיני דגים וזוחלים, אבל מדענים לא בטוחים מה מאפשר זאת. "למעשה אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה הופך את 'רביית הבתולים' לאפשרית בבעלי חיים מסוימים אבל לא אצל אחרים", הסביר פרופ' ראסל בונוריאנסקי, אקולוג מאוניברסיטת ויילס הדרומית באוסטרליה.
עם זאת, הוא הבהיר כי "יש לנו מושג מה נדרש. לתא תקין בגוף יש 46 כרומוזומים, 23 מהביצית ו-23 מהזרע. לבעלי חיים אחרים יש מספרים שונים, אבל מחצית מהכרומוזומים מגיעים בדרך כלל מהאם ומחציתם מהאב". לדבריו, "כדי שבני אדם ייצרו עובר ללא זרע, הביצית תצטרך לשכפל את מספר הכרומוזומים שלה כדי להגיע למספר ה'נורמלי'".
במקרה כזה, הביצית תצטרך גם לעורר תהליך של הפריה - שהוא בדרך כלל תפקידו של הזרע - ולפתח את העובר. הסיכוי שזה יקרה הוא כנראה אחד למיליארד, מה שהופך את זה לבלתי אפשרי מעשית. פרופ' בונדוריאנסקי מאמין שניתן לקשר את חוסר היכולת הזו גם למנגנון הגנה. "יש בעלי חיים שיכולים לעשות את זה אבל, מסיבה כלשהי, רובם לא יכולים. זה כנראה נועד כדי למנוע מהביצים להתפתח לעוברים בתוך השחלות, מה שעלול להיות קטלני לנקבות יונקים".