חוקרים ישראלים פענחו: המנגנון המוחי שעשוי להוביל לאוטיזם

מחקר חדש שפורסם היום (שני) בכתב העת המדעי Advanced Science מצא קשר בין רמות גבוהות של תחמוצת החנקן במוח לבין הפרעת האוטיזם. "זוהי פעם ראשונה שמעבדה מצליחה לגלות ולהוכיח קשר ממשי בין עלייה בריכוז של תחמוצת החנקן במוח לבין התנהגות אוטיסטית ולהפך", אמר ד"ר הייתם עמל, חוקר באוניברסיטה העברית. הגילוי צפוי לאפשר קידום של פיתוח תרופות חדשות לטיפול בתופעות של הספקטרום האוטיסטי.

לקריאת המחקר המלא

התוצאות מבוססות על בדיקות בקרב חיות מעבדה הנושאות גן דמוי אוטיזם בבני אדם. בקרב אלו, נבדקו פרמטרים שונים, בין היתר בעיות בתקשורת חברתית, חזרתיות התנהגותית, אי-התעניינות באובייקטים חדשים וחרדתיות. בנוסף, נבחנו תאי גזע אנושיים ודוגמאות דם קליניות של ילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך.

ד"ר עמל ביחד עם אנשי מעבדתו מצאו כי כאשר הם פעלו באופן אקטיבי להורדת רמות תחמוצת החנקן במוח, כך ההתנהגות האוטיסטית ירדה בהתאמה. "חיות המעבדה שבדקנו נהיו 'חברותיות' יותר, נצפתה פחות חזרתיות בהתנהגותן שהן התעניינו באובייקטים חדשים, ראינו גם שהן פחות חרדתיות", הסביר ד"ר עמל. "בנוסף העיכוב ברמות תחמוצת החנקן הובילו לשיפור משמעותי במדדים נירונליים".

מיליוני בני אדם בעולם מתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, בישראל בלבד יותר מ-30 אלף ילדים עד גיל 18 אובחנו עם אוטיזם. "כולי תקווה שהגילוי החדש והבנת המנגנון הזה יובילו לאפשרות ממשית של פיתוח תרופה לאוטיזם", הוסיף עמל. לטענת החוקרים, התגלית יכולה ללמד אותנו על הקשר של תחמוצת החנקן עם מחלות נוירולוגיות אחרות, כמו אלצהיימר, או מחלות פסיכיאטריות כדוגמת סכיזופרניה ומאניה-דיפרסיה.