הישג במלחמת האקלים: החור באוזון צפוי להיעלם עד שנת 2066
בזכות ההסכם שנחתם בשנת 1987, החור באוזון מצטמצם באופן ניכר וצפוי להיסגר בעשורים הקרובים • השימוש בכלור וברום שהם כימיקלים הרסניים לאוזון הגיע לשיא בסוף שנות ה-90 • בדוח שהתפרסם לאחרונה הסבירו מדענים כי "מדובר בשכבה שמגינה על כדור הארץ מקרינה מזיקה"
35 שנים אחרי שכל מדינות העולם הפסיקו לייצר כימיקלים שפוגעים בשכבת האוזון, הודיעו מדענים כי החור באוזון מצטמצם באופן ניכר. בהערכה המדעית שמתפרסת פעם בארבע שנים הסביר פול ניומן, יו"ר הוועדה: "אנחנו רואים שמצב משתפר בסטרטוספרה העליונה בשכבת האוזון של כדור הארץ, זאת שמגינה על כדור הארץ מקרינה מזיקה".
בדוח הוצג בכנס של האגודה המטאורולוגית שנערך בדנבר הוסבר כי הכמות הממוצעת של האוזון בגובה של 30 ק"מ לא תחזור לרמה של 1980 עד לשנת 2040 וכי החור מעל האזור הארקטי ייעלם עד לשנת 2045. נתון מעודד נוסף שהוצג הוא שהחור הגדול ביותר בשכבת האוזון, זה שנמצא אנטרקטיקה יתמלא עד לשנת 2066.
האוזון היא שכבה שמגינה על בני האדם ושאר בעלי החיים מפני קרינה סולרית מזיקה. היא נמצאת בסטרטוספרה שהיא חלק מהאטמוספרה של כדור הארץ. רמת הכלור והברום שהם כימיקלים הרסניים לאוזון הגיעו לשיא בשנות ה-90. מאז שנת 1993 ו-1999 (בהתאמה) ישנה ירידה משמעותית בשימוש בהם ובכך התנקתה שכבת האוזון.
"הפעולות שנעשו למען האוזון הן מעין תקדים מוצלח לפעולות אחרות שניתן לעשות בתחומי האקלים", בירך פרופסור פטרי טאלאס, מזכ"ל הארגון המטאורולוגי העולמי. בשנת 1987 נחתם במונטריאול הסכם האוסר על שימוש בכימיקלים שפוגעים בשכבת האוזון, בין היתר כאלה שמשמשים תכופות את תעשיית הקירור. ההסכם ותוצאותיו החיוביות נחשבות לאחד ההישגים הגדולים ביותר בהגנת הסביבה.