מטבע נדיר וייחודי שטבע המלך החשמונאי האחרון, מתתיהו אנטיגונוס השני, ושעליו תיאור של מנורת בית המקדש, נחשף לראשונה לציבור. זהו, למעשה התיאור האומנותי הקדום ביותר של המנורה, והוא קדם ב-107 שנים לחורבן בית המקדש השני. יחד עם ממצאים ארכיאולוגים נוספים ייפתח היום מרכז דוידסון שבגן הארכיאולוגי בירושלים לאחר כשלוש שנים שבהם היה סגור.

ד"ר יובל ברוך, ראש מנהל ארכיאולוגיה ברשות העתיקות, מחופרי האתר: "ממצא ארכיאולוגי נוסף המוצג לראשונה מאז שנחפר בשנות החמישים הוא קטע טיח ממערת קבורה מימי בית שני, המוכרת בשם 'קבר יאסון', שעליו חמש חריתות של מנורות". ממצאים ארכיאולוגים קדומים מימי בית ראשון, ביניהם כתובות עתיקות הנושאות את שם העיר הקדום – 'ירשלם' יוצגו לציבור.

כתובות עתיקות הנושאות את שם העיר הקדום – 'ירשלם' (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
כתובות עתיקות הנושאות את שם העיר הקדום – 'ירשלם' | צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

הכתובת נחשפה בחורף האחרון ליד בנייני האומה בירושלים, בחפירה שניהלה ארכאולוגית רשות העתיקות דנית לוי לפני סלילת כביש חדש, ביוזמת מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, ובמימונה. במהלך החפירה נחשפו יסודות מבנה מהתקופה הרומית שנתמך בחוליות עמודים. גולת הכותרת הייתה חוליית עמוד אבן עגולה, ששולבה במבנה הרומי בשימוש חוזר, ועליה כתובת ארמית באותיות עבריות, האופייניות על פי צורתן לימי הבית השני, סביב ימי שלטונו של הורדוס. וזו לשון הכתובת: "חנניה בר דודלוס מירושלים".

מנהל מינהל ארכיאולוגיה ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך, ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, שקראו וחקרו את הכתובת, מציינים כי "כתובות מימי הבית הראשון והשני המציינות את השם ירושלם / ירושלים נדירות ביותר". לדבריהם, "נדיר אף יותר הוא ציון השם ירושלים בכתיב המלא כפי שמקובל לכתוב בימינו, ולמעשה, זוהי כתובת האבן היחידה מתקופת הבית השני המוכרת במחקר, המציינת את השם ירושלים בכתיב מלא. מופע כזה מוכר פעם אחת בלבד בתקופת בית שני, על מטבע מימי המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה). נדירות השם בכתיב המלא עולה גם מן המקרא, ששם העיר מופיע בו 660 פעם, ורק ב-5 מקרים, מאוחרים יחסית, הכתיב מלא (ירמיהו כו:יח; אסתר ב:ו; דה"ב כה:א; דה"ב לב:ט; דה"ב כ"ה:א)".

קטע טיח ממערת קבורה מימי בית שני (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)
קטע טיח ממערת קבורה מימי בית שני | צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

הכותל הדרומי, שלמרגלותיו משתרעים הגן הארכיאולוגי ומרכז דוידסון, נמצא גם הוא במוקד התצוגה. בימים בהם פעל בית המקדש, כותל זה היה המרכזי מבין שאר כתלי מתחם הר הבית, ודרך שעריו, המוכרים כשערי חולדה, נכנסו עולי הרגל למתחם המקודש לקיים את מצוות הבאת המנחות בחגים ובמועדים אחרים.

דארין מקיבר, נשיא ומנכ"ל קרן וויליאם דוידסון: "אנו נרגשים להכריז על פתיחתו מחדש של מרכז דוידסון, המציע חוויה ייחודית ומרתקת להיסטוריה העשירה והמגוונת של ירושלים באמצעות אוצרותיה הארכיאולוגיים. אנו מאמינים שהמוזיאון יהווה יעד תרבותי חשוב לתיירים ולמקומיים כאחד, ואנו מצפים לחלוק עם קהל המבקרים את הסיפורים והתגליות על עברה של ירושלים".