בחזרה לחילוץ הדרמטי של שירן פרנקו: ב-1999 פקד רעש חזק מאוד את העיר איזמיט, בצפון-מערב טורקיה - אלפים נהרגו, רבבות נפצעו ומאות אלפים נותרו אז ללא קורת גג. פיקוד העורף שיגר משלחת מחלצים במטרה לסייע במאמצי ההצלה. שיא הפעילות, היה חילוצה של הילדה הצעירה שדמותה נצרבה בלבבות של ישראלים רבים. היום (שני) היא סיפרה בריאיון ל"שש עם עודד בן עמי" על הרעש שאירע הלילה והחזיר אותה שנים רבות אחורה, האובדן והקשר המיוחד עם פרופ' איציק אשכנזי שחילץ אותה.
זו הפעם הראשונה ששירן הרגישה רעידת אדמה מאז שחולצה מבין ההריסות בטורקיה. "עבר עליי לילה לא פשוט בלשון המעטה", פתחה. היא התעוררה בסביבות שלוש וחצי בלילה מהרעש. "באותו רגע, זה היה כמו בום בלב".
"נזכרתי באותם הרגעים שם. הערנו מהר-מהר את שלושת הילדים שלנו. שמנו עליהם מעילים. אמרתי לו (לבן זוגה) - 'אני בבית לא נשארת'. אנחנו גרים בבניין של 20 קומות, חשבת על התרחיש שעלול לקרות ואמרתי לעצמי שאני חייבת לצאת", סיפרה שירן.
היא העידה על הזיכרונות שחזרו אליה – ילדה קטנה, רק בת 9, לכודה וחסרת אונים. "אני יכולה להזדהות עם אלה שנמצאים מתחת להריסות, שחווים את חוסר הוודאות, את הבדידות ואת החושך". בעיקר, היא התקשתה לתאר את החשכה: "אתה פשוט לבד עם עצמך".
שירן, שהסיפור שלה נחשב לנס משחולצה כעבור 98 שעות מתחת להריסות, היא היום אימא לשלושה ילדים: "הלילה הרעש היה כל כך חזק. הוא גם קיבל משמעות אחרת כאימא - הדבר הראשון שחשבתי עליו זה הילדים, מה עושים ולאן צריך לברוח. חיכיתי להגיע למטה מתחת לבניין, לנשום את האוויר של בחוץ".
היא התקשתה למצוא את המילים כשנשאלה על בני המשפחה שלא שרדו. "הם חסרים לי. אין תחליף לאבא, אח תאום, סבא וסבתא", אמרה. היא התייחסה גם לפרופ' אשכנזי, שחילץ אותה מהבית שבו שהתה עם קרוביה: "אנחנו בקשר טוב, דיברתי עם הבת שלו, היא אמרה לי, 'את הדבר הראשון שחשבתי עליו'".