בגיל 21 תאכלו אצות בירח: צוות ישראלי מנסה לפתח את המזון שבני האדם יאכלו בחלל
הניסיון להחזיר את בני האדם לטיסות ברחבי הגלקסיה מביא עימו פיתוחים רבים שמגיעים לענות על הצרכים השונים של האסטרונאוטים • שיתוף פעולה ישראלי מפתח מזון שמורכז מאצות, בשאיפה לשלוח אותו לתחנת החלל הבין-לאומית ולמאדים • "אנחנו מחפשים מזון שניתן יהיה לגדל אותו מאוד מהר", אומר ל-N12 הד"ר יהושע מבר אילן
המשימה "ארטמיס 3" של נאס"א שאמורה לצאת לדרך בשנים הקרובות, רוצה להחזיר את בני האדם לירח, עשרות שנים אחרי הפעם האחרונה שבה שוגרה חללית שנחתה בו. מסע כזה מצריך היערכות מיוחדת והכנה של ציוד רב שיישלח ביחד עם הצוות לחלל כדי לספק להם אפשרות לישון, לאכול ולחקור על אדמת הירח. אך בעוד הירח די קרוב לכדור הארץ והטיסה אליו לא ארוכה בצורה משמעותית, מסע לכוכבי הלכת או לירחים אחרים במערכת השמש שלנו הוא אתגר מסוג אחר. שיתוף פעולה ישראלי חדש מנסה לפתח את המזון שהאסטרונאוטים יוכלו לקחת יחד איתם לחלל, שכולל מרכיב אחד חשוב – אצות.
"הרעיון הוא לפתח מערכת לגידול או למזון במושבות חלל רחוקות כמו במאדים או בתחנת החלל", מספר ל-N12 הד"ר ירון יהושע ראש המרכז הביוטכנולוגי לאצות באוניברסיטת בר אילן. "הרעיון הראשוני היה לקחת מיכלי דלק שמגיעים עם החלליות לתחנה עצמה ולהמיר אותם, להפוך אותם לריאקטור שבו נוכל לגדל אצות".
הרעיון שבו שותף הד"ר יהושע נולד באירוע שבוע החלל של משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות שהתקיים ב-2019, עוד לפני הקורונה, שאליו הגיע ד"ר איגור דרגי מחברת VTS אנרגיה, שכיום שותפה בפרויקט. "אני מגיע מתחום האנרגיה ובשבילי זו הייתה חשיפה ראשונה לתחום החלל", סיפר הד"ר דרגי ל-N12. במהלך הסדנה שהתקיימה בשבוע החלל, הוא פגש את הד"ר רעות סורק אברמוביץ' אסטרו-ביולוגית ממו"פ מדבר ים המלח, והשניים החלו לגלגל את הרעיון. מאוחר יותר הצטרפו אליהם חוקרים נוספים – ד"ר הלן סול, ד"ר יעל קינל טחן, ד"ר איציק ספיר ממכללת אפקה, ד"ר אשרף אל אשהב ממו"פ מדבר וים המלח והסטודנטיות ספיר שרבו חן קורסייה.
"אנחנו מחפשים מזון שניתן יהיה לגדל אותו מאוד מהר כדי לקצור יבול בזמן קצר", מדגיש הד"ר יהושע. "היתרון באצות הוא מעבר לערכים התזונתיים – חלבונים, אנטי-אוקסידנטים, אומגה 3. הם גדלים באופן מהיר. בפרק זמן קצר אנחנו נוכל לגדל כמות מאוד גבוהה של מזון לצורך החיים במושבות חלל רחוקות, כי אין לנו את הקרקע הזמינה כמו בכדור הארץ – אין מים בכמויות גבוהות, ואנחנו מחפשים יבול שנגדל בצורה מהירה לספק מזון ולחסוך במים ואנרגיה".
העבודה על הפרויקט של הצוות אמורה להיגמר בסוף השנה: "פיתוח המערכת והפקת המזון ממנה מתוכנן להסתיים עד סוף שנת 2023", אומר הד"ר יהושע. לצד המימון שהמחקר מקבל מסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הוא מוסיף כי כעת הצוות מחפש שיתוף פעולה למימון שיגור והפעלת המערכת בתחנת החלל הבין-לאומית.