לחץ במנות קטנות: סטרס בכמויות גדולות הוא עניין מזיק לבריאות, אבל מחקר חדש בהובלת חוקר ישראלי קובע כי לחץ מתון משפר את הביצועים והיכולות שלנו. "לא תמיד סטרס זה דבר רע", הסביר פרופ' אסף אושרי, מומחה להתפתחות האדם ומדעי המשפחה, מאוניברסיטת ג'ורג'יה. "מה שמעניין בממצאים שלנו זה שבכמויות נמוכות - סטרס קשור לשיפור קוגניטיבי ושיפור יכולות זיכרון. לחץ יכול להועיל כשהוא ברמה נשלטת. הוא יכול לסייע לנו להגשים את המשימות המשימות היומיומיות שלנו ולא לפגוע בנו".
"זיכרון עבודה זו יכולת זיכרון שמאפשרת לנו להחזיק און-ליין מידע", הוסיף פרופ' אלי וקיל, מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז חקר המוח מאוניברסיטת בר אילן. "תוך כדי דיבור אני זוכר את השאלה שלך ויודע לענות עליה - וגם להקשיב לעצמי. הוא בקורהלציה מאוד גבוהה עם אינטליגנציה ופיתרון בעיות, זה קשור ליכולות ניהוליות".
במחקר השתתפו יותר מ-1,200 צעירים. תחילה, הם ענו על שאלונים שבדקו מה רמת הסטרס שבה הם נמצאים. לאחר מכן, הם הוכנסו לסורק fMRI וניתנו להם מטלות שונות, בהן גם כאלה שקשורות לזיכרון העבודה, למשל לזכור סדרה של מספרים ולשלוף אותה מהזיכרון. את המידע שנאסף ניתחו החוקרים באמצעות מודל מתחום הטוקסיקולוגיה. החוקרים בחנו את הפעילות המוחית של הנבדקים במהלך המשימות וראו שרמות בינוניות של לחץ מגבירות את הפעילות המוחית באזורים שבהם מופעל זיכרון העבודה.
פרופ' וקיל פירט על משמעות הממצאים: "המחקר, באופן מפתיע, מראה שרמה מסוימת של מתח ואתגרים זה דבר שיכול לגרום למערכת להיות יותר יעילה ואפקטיבית. להתמודד עם משימות ולקחת אתגרים, זה לא בהכרח פשוט לנו. מסתבר שבמינון נכון יש לזה אפילו אפקט חיובי".
עם זאת, החוקרים הדגישו כי סטרס ברמה גבוהה הוא לא דבר חיובי, ואף מזיק לבריאות ולפעילות שלנו. הם מצאו כי מי שהצליחו להפיק את המיטב מרמות מתונות של לחץ הם אנשים שיש להם מעטפת משפחתית וחברתית רחבה: "אנשים שהיה להם יותר משאבים בין-אישיים, כלומר חברים ומשפחה, נהנו יותר מהאפקט החיובי של לחץ. כלומר לא כולנו מסוגלים להפיק תוצאות חיוביות מהיחשפות לסטרס", הוסיף פרופ' אושרי. "זה תלוי באיזו סביבה אנחנו נמצאים - אם יש לנו חברים וסביבה תומכת, אנחנו יכולים ליהנות מכמויות נמוכות עד בינוניות של סטרס נפשי".