לפני כשנתיים התמלאו חלקים בים התיכון בישראל וגם בדרום לבנון בזפת שנפלטה מספינה שעברה באזור. הדליפה שקיבלה את השם "זפת בסערה" הביאה לפגיעה בבעלי חיים באזור ובכללם דגים, צבי ים, ציפורים וגם לווייתן אחד שמת כתוצאה מהזיהום. למרות האירוע הקשה ותוצאותיו, נראה שבמשרד להגנת הסביבה עשו התקדמות אבל לא מוכנים מספיק טוב לזיהום הבא. צלול: "אסון הנפט הבא הוא רק עניין של זמן"

למרות החלטות ממשלה והחלטת ועדת המנכ"לים  בעקבות האסון, חוק התלמ"ת – "תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן" – עדיין לא חוקק ולתוכנית חסרים עשרות מיליוני שקלים. חלק ממרכיבי התוכנית היא הקמת יחידות חירום ימיות, רכישת כלי שיט ומתקני שאיבה, תגבור יחידת החירום הימית בעשרות תקנים ועוד.  

"אין לנו תקני כוח אדם לגוף שמטפל בכל מה שקשור להגנת הסביבה. חסרים לנו 20 תקנים. דבר נוסף שחסר זה תקציבים. אנחנו ניזונים מקרן למניעת זיהום ים שאמורה לתקצב את הפעילות. יש 60-70 מיליון שקל וזה לא מספיק. חסר לנו 160 מיליון שקל", מסביר רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה. "דבר נוסף שעדיין לא טופל הוא שאין למשרד סמכות חקיקה על הרשויות המקומיות בכל הנוגע לניקוי חופים. הם עושים את זה אם אנחנו מבקשים אבל זה בטובות אישיות".

 

הזפת שנאסף בחופי הים (צילום: החברה להגנת הטבע)
צילום: החברה להגנת הטבע

התוכנית הלאומית אושרה לראשונה בוועדת שרים לאיכות סביבה ולחומרים מסוכנים עוד ב-5 ביוני 2008, ובמרכזה: חקיקת חוק להגנת הים מפני אסון שמן, שורה של מטלות שהוטלו על משרדי הממשלה וכן החלטה על תקציב להצטיידות שורה של גורמים – המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות רט"ג והרשויות החופיות, בציוד לצמצום השפעה של אסון שמן. כאמור, החוק לא נחקק, רוב הציוד לא נרכש, זאת בשעה שהאיומים רק הלכו וגדלו עם השנים.

אחרי האירועים, הוקמה ועדה ממשלתית שבמרכזה המלצות להתמודדות עם אסונות דומים ומניעתם. כשנתיים אחרי אותן המלצות, בעמותת צלול טוענים שמרביתן לא יושמו. בין היתר בשל התנגדות של הרשויות המקומיות להטלת האחריות להתמודדות עליהן.

עמיר מסכים שישנם פערים שצריך לסגור אבל שישראל מוכנה במידה טובה להתמודד עם אירועים זיהום: "הצלחנו להקים בישראל מערכת לתפארת שעוסקת במוכנות ובתגובה לזיהום. בניגוד לנטען, התלמ"ת תקפה ועובדת. היא נוסתה כמה פעמים בעבר וגם בשנת 2021 היא עבדה. עשו עשרות פעולות במהלך חודש מאוד אינטנסיבי".

"היו לנו לקחים בעקבות האירוע והם עלו בוועדה הבין משרדית", מוסיף עמיר .היו לקחים ופערים והתחלנו ליישם אותם. יש לנו הסכם שהולך ומתגבש עם מערכת הביטחון למתן סיוע בכל מיני מישורים. רכשנו גם ספינה מהירה וסגרנו עם ספק שייתן לנו מעטפת של זיהוי מהאוויר. עשינו עוד דברים".

 

_OBJ

מור גלבוע מנכ"ל עמותת צלול: "אסון הנפט הבא הוא רק עניין של זמן. מדובר בהפקרות של ממשלות ישראל לדורותיהן והגיע הזמן לעשות לה סוף. אסון נפט משמעותי שיגיע שוב אל חופי ארצנו הוא איום לא רק על הים המדהים שלנו על המגוון הביולוגי ועל האקלים כולו אלא פגיעה ממשית בכלכלה, בבריאות הציבור ובמשק המים של ישראל".