המוטיבציה של כל אחד לפעולה בחייו, שונה וייחודית כמו טביעת אצבע. מחקרים שבדקו את הנושא לעומק מצאו כי ישנם כימיקלים במוח שמשפיעים על מה שמעניק מוטיבציה לכל אחד בחיי היום-יום שלו – ומניע אותו לפעולה. 

רוברט ווסט, פסיכולוג ופרופ' למדעי ההתנהגות באוניברסיטת קולג' לונדון, הסביר כי אנשים שונים מונעים לפעולה בדרכים שונות. "יש המון דברים שמעניקים לנו מוטיבציה", קבע, "זה נע מניסיון בעבר כמו עונג, נחמה, התרגשות או רעב - ועד דברים מופשטים יותר כמו מטרה או שליטה. גורמים חברתיים המניעים לפעולה הם כוח, השתייכות או הזדהות".

"כולנו מבדילים כמה חשוב כל אחד מהדברים האלה עבורנו ויש לנו סדר עדיפויות שונה בשלבים שונים של חיינו", מסביר ווסט. מחקרים שעסקו בנושא מצאו כי נוירונים בין-עצביים או לחילופין מסרים כימיים במוח אחראיים להבדלים במוטיבציה בין אחד לשני.

"כימיקלים מסוימים במוח כמו אנדורפינים ודופמין משחקים תפקיד בחוויות שלנו בחיים וכיצד ההתנהגות שלנו מתעצבת", הסביר ווסט, "לדוגמה, שחרור דופמין בחלק מסוים במוח מסייע ללמד אותנו מה לאהוב ומה לא לאהוב, בעוד שאנדורפינים מעורבים בתחושת הרווחה הגופנית והנפשית".

גלי מוח, אילוסטרציה (צילום: 123RF‏)
גלי מוח, אילוסטרציה | צילום: 123RF‏

הדופמין משתחרר במוח לפני העונג - ולא אחריו

ישנה תפיסת מוטעית שדופמין משוחרר במוח כדי לעורר עונג או בתגובה לפרס, או שאנשים חשים זאת כשהם מרוצים ממשהו. ואולם, מחקר שפורסם לפני כעשור בכתב העת Neuron מצא כי אותו נוירון בין-עצבי למעשה מעודד אנשים לפעול לפני שהם מקבלים את "הפרס" ולא אחרי.

במילים אחרות, דופמין משתחרר בחלקים שונים במוח - במטרה להשיג משהו טוב. המחקר בנושא הוביל למסקנה כי ייתכן וזו הסיבה שאנשים שונים מונעים מדברים שונים. החוקרים הסבירו כי רמות הדופמין במוח שונות בין אדם לאדם, מה שיכול להסביר מדוע אדם אחד דבק במטרה יותר מאדם אחר.