את הנתון הזה קשה לתפוס: ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בקטיעת גפיים, כך קבע ארגון המדינות המפותחות ה-OECD. הדבר הזה קורה בעקבות מחלות כמו סוכרת שבהם נפגעת זרימת הדם אל כלי הדם הקטנים, דבר שמוביל לכאבים רבים אצל החולות והחולים, שלעיתים לא מסוגלים ללכת, וכן לנמק – מה שדורש קטיעה של אותו האיבר. עם זאת, פיתוח ישראלי חדשני מנסה למנוע הידרדרות במצבם של החולים, ובניסויים מתקדמים מוכיחים כי ניתן להחזיר את המצב לקדמותו, ועושים זאת בעזרת הדם של המטופלים.

"מה שאנחנו עושים זה לקחת דם מאותם חולים ואז להפיק מהם תאים שיהיו תאים רפואיים לחולים עצמם", מספרת ל-N12 הד"ר יעל פורת, מנכ"לית BioGenCell שבימים אלה מתחילה את הניסוי הקליני השני בפיתוח החדשני, המתקיים בין היתר בבית החולים לניאדו ובבית החולים רמב"ם. "אנחנו מייצרים להם חליפה תפורה אישית עבורם. זה הדם שלהם והתאים שלהם והתרופה היא רק שלהם לעצמם. במילים אחרות אנחנו משתמשים בכוח הטבע כדי לרפא את החולה".

תרומת דם (צילום:  hxdbzxy, 123RF‏)
"אני מוציאה את תאי מערכת החיסון, מפעילה רק אותם, והם ישמשו לי כתאים שיהיו המורים של שאר התאים מהדם" | צילום: hxdbzxy, 123RF‏

הטיפולים שמציעה BioGenCell מתאימים לחולים עם מחלות איסכמיות, כלומר כאלה שפוגעות בכלי הדם הקטנים, ולהם עוד לא נמצא פתרון יעיל מספיק. "הפתרונות שקיימים היום כמו צנתורים וניתוחי מעקפים הם נהדרים לכלי הדם הגדולים יותר, אבל הם טכנית לא יכולים להגיע לכלי הדם הקטנים". ובעוד רוב הטיפולים שכרוכים בטיפול בדמו של החולה, כוללים גם קידוח של מח העצם, הפיתוח של BioGenCell פשוט יותר, וכולל פעולה שמזכירה יותר תרומת דם: "זו הייתה אחת המטרות הכי גדולות שלי בפיתוח. היה חשוב לנו ללכת על הדבר הכי קל והכי נגיש, כדי שבעתיד יהיה ניתן לעשות אותו בכל קופת חולים", אומרת פורת.

מן המטופלים שמשתתפים בניסוי נלקח דם, הוא מועבר למעבדה של BioGenCell שם מפרידים את תאי הדם הלבנים והאדומים: "אני מוציאה את תאי מערכת החיסון, מפעילה רק אותם, והם ישמשו לי כתאים שיהיו המורים של שאר התאים מהדם. אחרי סדרת החינוך הזו אני מחזירה אותם כדי שיעבירו את המידע לשאר התאים", מספרת פורת. לאחר מכן, התרכובת מוזרקת למטופל בחזרה. "הם הוציאו ממני מנת דם, כמו תרומת דם כזו, יומיים אחרי זה חזרתי לשם ונתנו לי מספר זריקות לאיזור של חסימת העורקים, הכניסו לי חזרה חלק מהדם שהוציאו ובזה הסתכם הטיפול", אומר ל-N12 נועם ארליך, שטופל בפיתוח של BioGenCell.

ד''ר יעל פורת (צילום: פוטו ריאו)
ד"ר יעל פורת | צילום: פוטו ריאו

"נוצר לי פצע בבוהן של הרגע שהלך והתרחב – הוא לא החלים. היו לי כאבים ברגל, ובעצם הפסקתי את הפעילות שלי – הייתי מתעמל ורוקד. לקחתי משככי כאבים, אבל היה לי קשה ללכת. היום אני מרגיש מצוין, אני מתפקד בסדר ואין לי בעיה. הטיפול הזה הציל לי את האיזור של האצבע, אחרת לא היה הרבה סיכוי שזה יחלים". מוסיף ארליך.

ד''ר שלמה בייטנר (צילום: biogencell)
ד"ר שלמה בייטנר-זמיר | צילום: biogencell

"הטיפול הזה מיועד לחולים שאין להם עוד שום דרך", מספר ל-N12 הד"ר שלמה בייטנר-זמיר, החוקר הראשי במחקר של BioGenCell.מומחה בכירורגיה כללית וכלי דם. "כל מומחה בכלי דם שמטפל בחולה ולצערי הרב זה לא מעט, מגיע למצב שבו הוא אומר למטופל – אני הרמתי ידיים. ופה אנחנו נכנסים לתמונה עם תאי הגזע שאנחנו מזריקים, כאשר התיאוריה שעומדת מאחורי זה היא שתאי גזע הם בעלי יכולת להשתנות ולעשות כל דבר. פה אנחנו מזריקים אותם בתקווה שהם יפתחו כלי דם עוקפים. אם חולה נמצא במצב של כאבים במנוחה, זה יכול להפסיק אותם. חולה שלא מסוגל ללכת מעבר למרחק מסוים – זה ייתן לו עוד. ככה נגיע למצב שלא נאבד גפיים".