בתקשורת הערבית מדווחים על רעידת אדמה שמקורה בטורקיה, שהורגשה ברחבי המזרח התיכון - כולל סוריה, לבנון וגם בישראל. ברשתות החברתיות דיווחו תושבי הצפון על רעידת האדמה אך לפי שעה אין לכך אישור מהמכון הסיסמולוגי הישראלי. מדובר ברעידת האדמה הרביעית שהורגשה בישראל מאז תחילת החודש. תושב שלומי: "זה היה מאוד קצר הפעם אבל המנורות בסלון שוב רקדו להן".
מדוח שהפיץ בשנה שעברה משרד הבינוי והשיכון עולה כי בתרחיש של רעידת אדמה חזקה בארץ - יש כ-80 אלף מבנים שמוגדרים בסיכון גבוה, כאלה שנבנו לפני ששונה תקן הבנייה בשנת 1985. באירוע קיצון 35% מהם יינזקו קשה - כלומר, נזק כבד ייגרם ל-28,600 מבנים. וכפי שמסביר מנכ"ל תנועת אור, הערים שבסיכון גבוה להיפגע ברעידת אדמה נמצאות כולן בפריפריה - קריית שמונה, צפת, טבריה, חצור, מגדל העמק, עפולה, קצרין, ראש פינה, בית שאן ואילת.
גל רעידות האדמה בטורקיה שגבה את חייהם של עשרות אלפי בני אדם הורגש היטב גם אצלנו - והעלה שוב את החשש. ברשות החירום הלאומית גיבשו 77 תרחישים שונים לרעידת אדמה: מהקל ביותר, עד הקשה ביותר. התרחיש שנתפס כסביר ביותר נבחר להיות תרחיש הייחוס - שלפיו נערכים הכוחות ואותו מתרגלים.
לפי התרחיש, 26,800 בניינים יקרסו. מדובר בכמחצית מהמבנים בישראל שנמצאים בסיכון - שפשוט יפלו. 170,000 ישראלים יישארו ללא קורת גג - או כי הבית שלהם קרס, או כי המגורים בו לא יהיו יותר בטיחותיים. עוד לפי התרחיש, 8,600 איש יפצעו בדרגות שדורשות טיפול רפואי. מספר ההרוגים יעמוד על כמה מאות.
נכון, יש היום מערכות התרעה שלא היו בעבר, שיכולות להגן על המוני אנשים שיוכלו להתפנות בזמן. בפיקוד העורף עורכים הדרכות בבתי ספר ומתרגלים פינוי מהיר עם התלמידים. אבל להיערך עם כוחות הצלה זה דבר אחד. למנוע את האסון מלכתחילה זה דבר אחר - והיום זה עדיין לא קורה/
רעידות אדמה כבר פקדו את ישראל. לפני קצת פחות ממאה שנים, בשנת 1927, רעדה האדמה מתחת לים המלח, וגרמה למאות הרוגים וכמעט אלף פצועים. אז אוכלוסיית ישראל הייתה קטנה באופן משמעותי וגם הבניינים היו נמוכים בהרבה. 90 שנה קודם לכן נהרסו הערים צפת וטבריה ואלפים רבים נהרגו. על פי פרופ' שמואל מרקו מאוניברסיטת ת"א, הרעידה האחרונה שנחשבת חזקה במונחים מדעיים התרחשה בשנת 1033, כמעט לפני אלף שנים: "זה לא אומר שהרעידות שהיו אחר כך לא משמעתיות, אבל אז היא הייתה עוצמתית ביותר".
יש לכך משמעות מכרעת. "במשך אלף שנים הצטבר מאמץ אדיר שלא השתחרר עדיין והוא ללא ספק עתיד להשתחרר ברעידה אחת או בכמה רעידות. זה יקרה בטוח, אבל אנחנו לא יודעים מתי. זה כמו הגשם הראשון של החורף, אתה יודע בוודאות שהוא יבוא", הוא מסביר. "פיקוד העורף עושה תרחישים ומעריך את איכות הבנייה ותגובת הקרקע. רעידה כמו שהייתה לפני אלף שנים מוערכת באלפי נפגעים. חשוב להגיד שהמוכנות לרעידת אדמה מוטלת לא רק על המדינה, אלא גם על כל אזרח ומשפחה".
פרופ' מרקו מסביר: "ברגע שתהיה רעידת אדמה, כוחות החילוץ לא יבואו לבתים פרטיים, אלא לריכוזי אוכלוסיות כמו בתי חולים ובתי ספר. מספר המחלצים לא יוכלו לטפל במאות המבנים שייפגעו. כל משפחה צריכה להתארגן לימים הראשונים עם קופסאות שימורים, בקבוקי מים וגנרטורים. ייקרעו כבלי תקשורת ואנטנות והמערכת לא תעמוד בעומס של הטלפונים. המדינה לא תציל אותנו".
הנחיות פיקוד העורף לרעידת אדמה
- אם ניתן, יש לצאת לשטח פתוח. אם לא ניתן לצאת מהמבנה בתוך שניות ספורות, יש להיכנס לממ"ד ולהשאיר את הדלת והחלונות פתוחים, או לצאת לחדר המדרגות ולהמשיך לרדת עד ליציאה מהמבנה. רק אם לא ניתן לפעול כך, יש לשבת בפינה פנימית של החדר או תחת רהיט כבד ולהגן על הראש באמצעות הידיים.
- השוהים בחוץ - יש להישאר בשטח הפתוח ולהתרחק ממבנים, מעצים, מכבלי חשמל ומפריטים שעלולים ליפול ולסכן אתכם.
- הנוסעים ברכב - יש לעצור את הרכב בצד הדרך לחכות בתוכו עד שרעידת האדמה תיפסק. יש להימנע מעצירה מתחת לגשר או על מחלף.
- השוהים בקרבת חוף הים - יש להתרחק מחוף הים קילומטר אחד לפחות מחשש שיגיע צונמי ויציף את החוף. אם לא ניתן לעזוב את אזור החוף, יש לעלות לקומה רביעית ומעלה של בניין קרוב