גורמים ברחבי אירופה טוענים כי סדרת הפיצוצים מתחת לים הבלטי ופריצתם של צינורות הגז טבעי נורד סטרים 1 ונורד סטרים 2 נראים כהתקפה מכוונת. האמירות הללו מעמיקות את אי הוודאות לגבי ביטחון האנרגיה האירופית על רקע עליית המחירים והחששות ממחסור בדלק במהלך החורף.

שלוש דליפות נפרדות פרצו מהצינורות, מה שהביא לזרמי המתאן המתערבלים מעל פני המים ליד דנמרק ושוודיה, זרמים שאף נראים לעין בתיעוד שפורסם אתמול. בכירים במערכת הפוליטית הפולנית והאוקראינית מאשימים את מוסקבה, בעוד שברוסיה כלי התקשורת הממלכתיים מציעים כי ישנה מעורבות של ארה"ב או אוקראינה בדבר.

מה בדיוק קרה?

סייסמולוגים שוודים דיווחו על גילוי הפיצוצים התת-מימיים ביום שני, ובגרמניה רשמו מנטרי הצינורות ירידה מהירה בלחץ. בהמשך, החלו להופיע כתמים על פני הים באזורי הפיצוצים. מאחר שמדובר בגז דליק מסוכן, הדבר אילץ את הספינות בסביבה להתרחק. מספר מדינות הודיעו כי הן חוקרות את האירוע.

איך זה קרה ומי אשם?

"קשה לדמיין שזה מקרי", אמרה לכתבים ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן, בזמן ביקור בפולין שמטרתו לפתוח צינור תת-ימי חדש להובלת גז נורווגי. כאמור היא איננה המנהיגה היחידה שסבורה כך.

ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי האשים את רוסיה, ואמר כי מדובר בניסיון לערער עוד יותר את ביטחון האנרגיה של אירופה. הוא דיבר בהשקת הצינור התת-ימי החדש המחבר בין פולין לנורבגיה, דרך דנמרק. "אנחנו עדיין לא יודעים את הפרטים של מה שקרה, אבל אנחנו יכולים לראות בבירור שמדובר במעשה חבלה", אמר מורבייצקי. "זה מעשה שכנראה מסמן את השלב הבא בהסלמה של המצב הזה באוקראינה".

ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, הייתה מתונה יותר במסקנותיה, ואמרה כי לא ניתן לשלול חבלה. "מוקדם מדי להיות נחרצים, אבל זה מצב יוצא דופן", אמרה. "מדברים על שלוש הדלפות, ולכן קשה לדמיין שזה יכול להיות מקרי", אמרה.

דמיטרי פסקוב (צילום: Evgenia Novozhenina, רויטרס)
צילום: Evgenia Novozhenina, רויטרס

מיכאילו פודוליאק, יועצו הבכיר של הנשיא וולודימיר זלנסקי מאוקראינה, אמר בטוויטר כי ההדלפות הן "התקפת טרור שתוכננה על ידי רוסיה ומעשה תוקפנות כלפי האיחוד האירופי".

"ישנם דיווחים ראשוניים המצביעים על כך שזו עשויה להיות תוצאה של תקיפה או חבלה כלשהי, אבל אלה הם דיווחים ראשוניים ולא אישרנו זה עדיין", אמר מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ביום שלישי.

ברוסיה לא מתייחסים ישירות להאשמות. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר על ההדלפות כי "לא ניתן לשלול שום אפשרות", אך במקביל התקשורת הממלכתית במדינה מאשימה את ארצות הברית ואוקראינה. בסוכנות הידיעות הממשלתית RIA Novosti אף דיווחו כי וושינגטון "מתנגדת פעילה לאספקת הגז הרוסית לאירופה", ומוסיפים כי אוקראינה התנגדה לנורד סטרים 2 כי היא "חוששת לאבד הכנסות כתוצאה ממעבר הגז הרוסי".

בשלב זה עדיין לא ברור מי עשוי להרוויח מפגמים בצנרת לא פעילה, אך הצינורות המדוברים בהחלט הפכו למוקד בעימות הכולל בין רוסיה לאירופה. לאחר שהאיחוד האירופי הטיל סנקציות כלכליות על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה בפברואר, רוסיה החלה למנוע את הזרמת הגז הטבעי שבמשך עשרות שנים היא שלחה לאירופה, והדבר איים על אספקת האנרגיה של היבשת כשהחורף מתקרב.

איך זה ישפיע על אירופה?

צינור נורד סטרים 1 בין רוסיה לגרמניה נמצא בבעלות של 51% על ידי גזפרום, ענקית האנרגיה שבסיסה בסנט פטרסבורג, בעוד שנורד סטרים 2 נמצאת בבעלות חברת בת שוויצרית של אותה חברה. משמעות הדבר מבחינה צבאית היא שאף אחד מהנכסים הללו לא ידרוש כל סוג של תגובה של נאט"ו או תגובה מערבית אחרת.

תיעוד מדליפות הגז בצינורות נורד סטרים (צילום: צבא דנמרק)
תיעוד מדליפות הגז בצינורות נורד סטרים | צילום: צבא דנמרק

מבחינה כלכלית החישובים הם אחרים, אך גם במקרה הזה המסר הוא מרגיע. כבר ביום שני אמרו במשרד הכלכלה של גרמניה כי אין ציפייה שירידת הלחץ על נורד סטרים 1 תשפיע על הביטחון האנרגטי של המדינה, בהתחשב בעובדה שגם ככה שום גז לא זורם בצינור מאז הפסקת האספקה הרוסית בתחילת ספטמבר.

בכלל, עצם העובדה שאירופה כבר מצויה במשבר אנרגיה שנובע מהפסקת אספקת הגז הרוסי – די מקהה את ההשפעה המיידית של הפיצוצים על היכולות האנרגטיות של מדינות ביבשת. כלומר, למרבה המזל, אין במקרה זה השפעה מצטברת שעלולה להרע את המצב משמעותית. "אנחנו לא מצפים להשפעה כלשהי על אבטחת האספקה", אמר דובר המשרד בהצהרה שהועברה לסוכנויות הידיעות רויטרס. גם בלינקן הדהד את הדברים בהתייחסותו לכך במסיבת העיתונאים, ואמר: "ההבנה שלי היא שלדליפות לא תהיה השפעה משמעותית על חוסנה האנרגטי של אירופה".

נוסף על היותו של נורד סטרים 1 מושבת בערך מחודש אוגוסט, נורד סטרים 2 מעולם לא עבר להיות פעיל ולשרת את המדינות, בין היתר בגלל עיכובים רגולטוריים בגרמניה, וגם בגלל המלחמה. כך, למתקפה המשוערת לא הייתה השפעה מיידית על אספקת האנרגיה האירופית, אבל, היא בהחלט מעלה את הסיכון ומחריפה את סף הרגישות האירופית בכל הנוגע לקרב האנרגיה הסוער המתחולל בין אירופה לבין רוסיה.

היום אף פורסם כי סוכנויות הביטחון בגרמניה חוששות שנורד סטרים 1 יהפוך לבלתי שמיש לנצח לאחר הדליפה המשמעותית (משני הצינורות), כך על פי העיתון הגרמני Tagesspiegel, שם צוטטו מקורות ממשלתיים. מדבריהם עולה האפשרות כי אם לא יתוקנו הדליפות במהירות, כמויות גדולות של מים מלוחים יזרמו לתוך הצנרת ויגרמו לקורוזיה ולהרס סופי של הצינור.

מי אשם?

ייתכן שלעולם לא ניתן יהיה לקבוע באופן סופי אם הפיצוצים היו תוצאה של חבלה רוסית מכוונת, אבל יש רבים שמהמרים שאכן כך. התקריות התרחשו קרוב אבל עדיין מחוץ למים הטריטוריאליים של דנמרק בים הבלטי; מיקום שהוא לכשעצמו מחשיד למדי, ממש מחוץ לטווח שעלול היה להוות מעין "קאזוס בלי" בהתחשב בעובדה שמדובר במדינה החברה בנאט"ו.

סרגיי שויגו עם הנשיא ולדימיר פוטין (צילום: Reuters)
צילום: Reuters

אם היו אלה הרוסים – יש עדיין משהו שנותר לא ברור. כל צוללת המכוונת לצינורות הייתה צריכה להתגלות במים הרדודים יחסית של הים הבלטי, שכן מדובר בעומקים שרק לעתים רחוקות עולים על 100 מטרים, אלא שאין אזכור לצוללות באף אחת מהחקירות.

הים הבלטי הוא גם לא המקום שבו יהיה הגיוני לפרוש את צוללות הלושאריק הרוסיות; אלה מתאימות יותר לחיתוך כבלי התקשורת העוברים עמוק מתחת לאוקיינוס ​​האטלנטי, שם למים יש עומק ממוצע של כ-3,500 מטרים.

לפי הגרדיאן, גורם צבאי בריטי אחד שיער שייתכן שמוקשים הונחו בדיסקרטיות, תוך שימוש בכלי שיט מסחרי בהסוואה, והמוקשים פוצצו ימים או שבועות לאחר מכן. במקרה כזה מדובר במבצע שדורש זהירות מסוימת, אבל לא דורש משאבים צבאיים מיוחדים. כך או כך, מדובר בניחוש, והבכירים המערביים שהתבטאו בנושא אף הדגישו, בצדק, כי נראה שהפיצוצים פגעו דווקא בנכסים בבעלות רוסית.

עדיין, נותרת בעינה העובדה ששני צינורות תת-ימיים נפרצו בפרק זמן של 24 שעות, ואלה הם צינורות שמתוכננים להיות עמידים במיוחד. לכל קטע של צינור נורד סטרים 1, לפי התיעוד והחומרים שמספקת החברה עצמה, יש מעטה פלדה בעובי 27 עד 41 מ"מ, אשר בעצמו מוקף בציפוי בטון של 60 עד 110 מ"מ.

אחד הפיצוצים שנמדדו היה בעוצמה של 2.3 בסולם ריכטר, אותו תיארו מומחים דנים כמתאים בעוצמתו לפצצה חזקה ממלחמת העולם השנייה. לכן, כמעט בלתי אפשרי להעריך כי מדובר בתקרית טריוויאלית לחלוטין. 

ב-CIA הזהירו מראש

ה-CIA הוציא אזהרה מעורפלת ביוני למספר מדינות אירופיות, כולל גרמניה, לפיה שני צינורות הגז של נורד סטרים עלולים להיות מטרה בהתקפה קרבה. את הדברים ציינו בפני  הניו יורק טיימס שלושה גורמים בכירים שמכירים את המודיעין בעניין, בעקבות הפרסום ב"דר שפיגל" הגרמני.

ראש ה-CIA וויליאם ברנס (צילום: reuters)
ראש ה-CIA וויליאם ברנס | צילום: reuters

לפי אותם גורמים, האזהרה לא הייתה ספציפית, והם סירבו לומר אם רוסיה עצמה זוהתה כתוקף אפשרי. בכירים אמריקנים אמרו כי למרות שנראה סביר שהנזק לצינורות הוא תוצאה של חבלה, הם עדיין לא הגיעו למסקנה לגבי מי יכול להיות אחראי.

לקרוא בין השורות?

על אף שההשפעה בשטח היא אינה משמעותית, אם קיימת בכלל, הדבר עשוי להשתנות בהמשך. יש גורמים באירופה שרואים במה שקרה אזהרה מטעם הנשיא פוטין. מהותה היא להמחיש לאירופים כי בעוד שכיום האפשרות של השבת הגז לצינור היא אפשרית, ניתן יהיה לדחוף את רוסיה להביא למצב שבו הדבר כלל לא יתאפשר טכנית. כלומר - פגיעה בתפקודו של הצינור. המחזיקים בסברה זו רואים באירוע מסר שנשלח במעין מנטליות של מאפיה מהקרמלין. לפיו, עלול פוטין לסגור את הברז לגמרי לקראת החורף, והדבר תלוי כמובן באם אירופה תנטוש את הסנקציות שהוטלו על ידי המערב לאחר הפלישה, או לא.

כאילו כל זה לא מספיק מסועף, גורמים רשמיים הזהירו כי יהיה מוקדם להסיק שרוסיה עומדת מאחורי הכל, דווקא בגלל שפוטין מבקש להראות שהאצבע שלו היא זו, וזו בלבד, שנמצאת על שסתום הגז. פגיעה בצינורות עלולה להפריע לאופן שבו הוא יכול לשלוט במינוף שלו.