אחרי ההתרגשות סביב ועידת האקלים בגלזגו בשנה שעברה, הוועידה בשארם א-שיח' שנפתחה השבוע כנראה תהיה בעיקר ועידה של התפכחות. אחרי ההבטחות ב-COP26, המציאות טפחה על פניהם של פעילי האקלים ומשבר האנרגיה שנגרם בין היתר בעקבות המלחמה באוקראינה, דילל את הצעדים המועטים שמומשו בסופו של דבר. גם בישראל, על אף המשלחת הגדולה, שרות התחבורה והאנרגיה וכן ראש הממשלה ביטלו את השתתפותם. מיכאלי: "חסר אחריות להציג בפני העולם מדיניות שבעוד זמן קצר תשונה ע"י הממשלה הנכנסת".
על פי הגרדיאן, ארה"ב, בריטניה, קנדה ואוסטרליה לא עמדו בהבטחתן לתרום למימון ניהול המשבר במדינות המתפתחות. אחרי הוועידה בגלזגו שבלטה בזכות הקולות המגוונים שנשמעו בה, ובזכות תשומת הלב שהופנתה לחשיבות חלקן של המדינות המתפתחות בפתרון – השנה שחלפה מזכירה לכולנו שבעתות של משבר כלכלי – פתרון משבר האקלים נתפס כלא חשוב מספיק.
למען האמת, אין צורך להביט הרחק מדי כדי להבין זאת; אחרי ההפסד בבחירות, ראש הממשלה יאיר לפיד, שרת התחבורה מרב מיכאלי ושרת האנרגיה קארין אלהרר - מי שלפני שבועות מספר היו מוכנים ומזומנים להתהדר במדיניות סביבתית "שאפתנית" ובסיסמאות צבועות בירוק - החליטו שלא להגיע לוועידה למרות התכנון המקורי.
לקראת כל ועידה נקראות המדינות המשתתפות להגיש מסמכים הקרויים NDCs. אלה מפרטים את הפעולות התורמות למאבק במשבר הבין-לאומי, עליהן הוחלט ברמה הלאומית. באו"ם פרסמו בחודש שעבר דוח ממנו עולה כי למרות שמדינות העולם מצליחות להביא לשינוי ולכופף את עקומת פליטת גזי החממה העולמית כלפי מטה, המאמצים אינם מספיקים כדי להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה.
הבטחות האקלים המשולבות של 193 מדינות במסגרת הסכם פריז עשויות להעמיד את העולם על מסלול התחממות של כ-2.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. למעשה, הדוח האחרון מראה שההתחייבויות הנוכחיות של מדינות העולם יגדילו את הפליטות ב-10.6% עד 2030, בהשוואה לרמות של 2010. זהו אמנם שיפור בהשוואה להערכה של השנה שעברה, אך עדיין תרחיש בלתי רצוי.
Louise, 24: “I'm here because I don't have a future. You might hate me for doing this, but I wish you would direct all that anger and hatred at our Government. They are betraying young people like me — I wouldn't have to be here if they did their duty.”#FreeLouis #FreeJosh pic.twitter.com/iRfUqUuRRc
— Just Stop Oil (@JustStop_Oil) November 7, 2022
הדו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי אקלים לשנת 2018 הצביע על כך שיש להפחית את פליטת ה-CO2 ב-45% עד 2030, בהשוואה לרמות של 2010; ואילו הדוח האחרון של הפאנל כבר מציב את 2019 כבסיס, מה שמצביע על כך שיש להפחית את פליטת גזי החממה ב-43% עד 2030. כל זה קריטי אם העולם מעוניין בהגבלת העלייה בטמפרטורות ל-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה הנוכחית והימנעות מההשפעות הקשות ביותר של שינויי האקלים.
ישראל שמתגאה במשלחת גדולה ומכובדת לוועידה לא הגישה את המסמכים הדרושים, ולכן לא נכללה בדוח האחרון של האו"ם המעדכן לגבי ההתקדמות שהושגה בשנה החולפת. כל זה עומד בסתירה להתחייבות ראש הממשלה בנט, אשר כיהן בתקופה הרלוונטית. כפי שנמסר מטעם משרדו בעקבות הפרסום ב'הארץ', היעדים והמדיניות יכלו למצוא ביטוי בחוק אקלים מחייב, אלא שאת החוק הזה לא העבירה ממשלתו.
אחרי ההתפכחות – מגיעה הנטישה
הצעירה שעיני העולם נשואות אליה כבר כמה שנים, בכל הנוגע למאבק במשבר האקלים, גרטה תונברג, הודיעה זה מכבר כי לא תשתתף השנה בוועידה. לכאורה, צעד שנראה כאילו לקוח מספרי ההדרכה של פוליטיקאים בכירים ברחבי העולם שחומקים מהאירוע ומהביקורת התקשורתית שנלווית לו, אלא שמדובר, כפי שניתן לצפות ממנה, בצעד מחאתי. "אני לא הולכת ל-COP27 מסיבות רבות, אבל המקום לחברה האזרחית השנה הוא מוגבל ביותר", אמרה תונברג לתקשורת בלונדון לפני מספר ימים. "ועידות ה-COP משמשות בעיקר כהזדמנות למנהיגים ולאנשי בעמדות כוח למשוך תשומת לב, תוך שהם עושים 'גרינוושינג' (טיוח ירוק של פשעי סביבה)".
בצל משבר האנרגיה, וההתחייבויות לתעשיית הדלקים המאובנים שדווקא מעמיקות ברחבי העולם, פעילים רבים פונים לאלטרנטיבות ומדלגים על מחוות רשמיות של ממשלות, גם כשמדובר בכינוס הגדול והבינלאומי החשוב ביותר בתחום האקלים.
Indigo Rumblelow, 28, a spokesperson for Just Stop Oil from London said:
— Just Stop Oil (@JustStop_Oil) November 7, 2022
“What did you expect? This Government is complicit in an illegal & unconstitutional plan to issue more licences and consents for new oil & gas — a plan that will take the world over 1.5°C…#COP27 #M25 pic.twitter.com/RzKoVCKcoO
חברי התנועה Just Stop Oil שאף הם העדיפו שלא להיות נוכחים בשארם, חסמו בתחילת השבוע את כביש הטבעת של לונדון, ה-M25, לאחר שטיפסו על מנוף וסיכנו את עצמם ואת הנוסעים. אחת המוחות, לואיז בת ה-24 שתיעדה את הפעילות, הצהירה בסרטון שהפך ויראלי – "אני כאן כי אין לי עתיד. אתם אולי תשנאו אותי על שאני עושה את זה, אבל עליכם להפנות את הכעס הזה לממשלה שבוגדת בצעירים כמוני". הפעילה הזכירה את מאות המתים בגל החום האחרון בבריטניה, וטענה שתעשיית הגז, הנפט והפחם שממשיכה "לתדלק" את משבר האקלים – היא האחראית.
נחמה רונן, שהייתה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה בסוף שנות התשעים סבורה כי הפוליטיקאים לא משקפים נכונה לציבור את גודלו של המשבר. "בארץ למשל כולם יודעים לדקלם את האיומים הביטחוניים. מה לגבי האיום האקלימי? אין בחלונות הגבוהים מספיק אנשים שיודעים לומר מה הסכנה בגשמי בזק למשל. העשייה בתחום היא שטחית ומשקפת התחמקות סיסטמתית, בבחינת עלה תאנה".
מלשכתה של מרב מיכאלי נמסר: עם היוודע תוצאות הבחירות הודיעה השרה מיכאלי כי לא תשתתף בוועידת האקלים במצרים, זאת מסיבה פשוטה. השרה הובילה בממשלה ובמשרד התחבורה מדיניות ירוקה שמטרתה להאבק במשבר האקלים. לפי הצהרות חברי הממשלה העתידים להכנס, הם צפויים לשנות לחלוטין את מדיניותם בנושא בכל משרדי הממשלה, ועל כן, היה זה חסר אחריות להציג בפני העולם מדיניות שבעוד זמן קצר תשונה ע"י הממשלה הנכנסת.
מלשכתה של קארין אלהרר נמסר: ״מטרת ההשתתפות בכנס היתה קידום פגישות ותכניות ארוכות טווח. לאור תוצאות הבחירות בחרה השרה לפעול בממלכתיות ולמנוע בזבוז מיותר של כספי הציבור. קידומם של פרוייקטים קיימים מתבצע על ידי נציגי המשרד הבכירים המשתתפים בועידה".