תצפית של חוקרים באוגנדה תיעדה התנהגות יוצאת דופן בקרב שימפנזים, שעד עתה נחשבה לייחודית לבני אדם: לראשונה שימפנזה תועדה מראה לאימה עלה - ככל הנראה רק לשם עניין ושיתוף חוויה. בתיעוד מהפארק הלאומי קיבאלה שבאוגנדה נראו שימפנזים, אם ובתה, מבצעים פעילות דומה מאוד לפעילות אנושית. השימפנזה הצעירה נצפתה מרימה עלה, בוחנת אותו ומראה אותו לאימה. רק לאחר שהאם מרכינה את הראש כדי להביט בו, השימפנזה נראית מרוצה. התצפית תפסה תשומת לב החוקרים, שמאמינים כי ייתכן והיא מעידה על כך שהקופים מתקשרים אחד עם השני גם לשם שיתוף חוויות.
קייטי סלוקומב, אחת החוקרות, הסבירה את הממצאים: "נראה שהשימפנזה לא רוצה שאימה תעשה דבר עם העלה, ושהיא מראה לה אותו רק כדי להראותו. זו התנהגות מאוד דומה לבני אדם שיוחסה עד עתה רק למין האנושי". סולקומב הדגישה כי נדרשות דוגמאות נוספות לאינטרקציות דומות כדי להבין טוב יותר את המחווה. עם זאת, היא ציינה כי מדובר ברמז המבטיח הראשון שההתנהגות לא ייחודית לבני אדם, וייתכן ששימפנזים יכולים ורוצים לפעול באופן דומה.
השימפנזים, שכונו על ידי החוקרים פיונה וסדרלנד, הן חלק מקהילת השימפנזים 'נגוגו' שמצויה בפארק הלאומי קיבאלה באוגנדה. סלוקומב ועמיתיה חקרו קבוצת שימפנזים בפארק במסגרת מחקר אחר, כאשר פיונה ואימה תפסו את תשומת לבם במחווה המיוחדת.
"כאשר פיונה עשתה זאת, אימה לא נראתה מעוניינת; היא לא הסתכלה עליה ולא הקדישה לה תשומת לב. אז פיונה הראתה לה שוב את העלה כדי לומר 'תסתכלי על זה'", אמרה סלוקומב. "היא מאוד עקשנית בניסיונותיה לגרום לאימה להביט על העלה".
החוקרים בחנו 84 קטעי וידאו בהם שימפנזים "משחקות" עם עלה בסביבת בעל חיים נוסף כדי לבחון הסברים אפשריים להתנהגות יוצאת הדופן. רוב הסרטונים הראו שפעולה זו לא הביאה ליצירת אינטראקציה חברתית, למשל משחק משותף או אכילה של העלה יחד. בעקבות הממצאים, החוקרים סברו כי פיונה תועדה כשהיא מנסה "לעניין" את אימה בעלה.
סוקולמב הסבירה כי ההתנהגות שהפגינה השימפנזה דומה לשל פעוט: "מגיל 10 חודשים בני אדם מתחילים להביא חפצים מעניינים להורים שלהם... בדומה למעשה של פיונה השימפנזה, הם מציגים את החפץ מול הפנים של ההורה. אם הוא לא מגיב, הם יחזרו על הפעולה ויתעקשו עד שהוא יביט עליו". היא מקווה שהתצפית הייחודית תעודד חוקרים בתחום לחפש אחר דוגמאות נוספות להתנהגות זו.
"בסרטון נראה שפיונה מוציאה משהו מהפה, מניחה אותו על העלה ו'מראה' אותו לאימה", אמר סימון פיקה, חוקר נוסף שבוחן את קהילת השימפנזים באוגנדה. אף על פי שאין לו קשר למחקר, הוא וצוותו מתכננים לחפש אחר ראיות נוספות להתנהגות יוצאת הדופן. "אנחנו עדיין בתחילת הדרך בכל מה שקשור למחקר הצורה שבשימפנזים מתקשרים והאבולוציה של התקשורת האנושית", הבהיר פיקה. "אנחנו צריכים הרבה יותר מידע כדי לדעת אם שימפנזים בטבע משתמשים במחוות הצהרתיות, ומה בדיוק השימוש שלהן".