קשרי משפחה ניאנדרטליים
מחקר גנטי על עצמות ניאנדרטלים חשף פרטים חדשים על המבנה החברתי בקהילות של קרובינו הנכחדים. במערות ברכס הרי אלטאי שברוסיה התגלו עצמות של 13 בני אדם ניאנדרטלים ולצידם כלים ועצמות ביזון. השרידים תוארכו ל-60-50 אלף שנים לפני זמננו. חוקרים הצליחו להפיק DNA מהעצמות וניתוח שלו העלה כי חלקם היו קרובי משפחה מדרגת קרבה גבוהה, ביניהם גבר ובתו, וכן דודים ובני דודים.
החוקרים מצאו שהשונות הגנטית בין הניאנדרטלים שחלקו את המערה הייתה נמוכה מאוד ומשערים שהקבוצות הניאנדרטליות באזור הזה כללו בין עשרה לעשרים איש בלבד בכל קבוצה.
החוקרים בדקו את השונות ב-DNA המיטוכונדרי, שעובר מאם לצאצאיה, והשוו אותה לשונות הגנטית בכרומוזום Y, שעובר רק מאב לבניו. התברר שהשונות במיטוכונדריה גבוהה הרבה יותר, כלומר הגברים קרובים גנטית זה לזה יותר מהנשים. התרחיש האפשרי המתאים ביותר לממצאים הוא זה שבו רוב הנשים עוזבות את הקבוצה עם הגיען לבגרות ועוברות לחיות בקבוצה אחרת. כך יכלו החוקרים לשחזר את המבנה החברתי של קבוצת הניאנדרטלים.
נעקצתם? למה דווקא אתם?
למי מאיתנו אין חברה שטוענת שהיא "חסינה לעקיצות יתושות", או חבר שמתלונן שהוא נעקץ כל הזמן? מחקר חדש מצא שההבדל בין שניהם עשוי להיות טמון בחומרים שעורם מפריש. המחקר הראה שאנשים שהפרישו ריכוז גבוה יותר של תרכובות שנקראות חומצות קרבוקסיליות, נטו להיעקץ הרבה יותר מאחרים. לעומת זאת, החוקרים לא זיהו שום חומר שהיה נפוץ יותר בהפרשות של אלו שנעקצו פחות. כיוון שכך, אפשר לשער שריכוז גבוה של חומצות קרבוקסיליות מעודד עקיצות וריכוז נמוך מגן מפניהן. המחקר עקב אחרי הנבדקים במשך כמה שנים והראה שהנטייה שלהם להיעקץ נשמרה לאורך זמן.
ממצאי המחקר עשויים להישמע לנו חסרי חשיבות, אך חשוב לזכור מה המשמעות של עקיצות יתושות בעולם המתפתח ובמקומות שבהם נפוצות מחלות קטלניות המועברות בעקיצת יתושים ממין נקבה, למשל מלריה. מכל בעלי החיים בכדור הארץ, יתושים הם הקטלניים ביותר לאדם, כך שהבנת המנגנון שבאמצעותו היתושות בוחרות לשתות את דמו של אדם מסוים ולא אחר עשויה לסייע בפיתוח תכשירים יעילים לדחיית יתושים.
בוועידת האקלים בשארם א-שייח'
בימים הראשונים של ועידת האקלים בשארם א-שייח ברור שהנושא העיקרי הוא התמודדות עם הנזקים שמשבר האקלים גורם כבר כיום, ובעיקר – השאלה מי ישלם עליהם.
בעוד ועידות אקלים קודמות התמקדו בצעדים לבלימת ההתחממות של כדור הארץ (mitigation), כמו צמצום הפליטות של גזי חממה או קיבוע פחמן מהאטמוספרה, בוועידה הנוכחית עומד על סדר היום נושא ההתמודדות עם השינויים שכבר מתרחשים (adaptation), הכולל בין השאר טיפול בפליטים שאיבדו את בתיהם בגלל נזקים הקשורים לשינויי האקלים, וכן התמודדות עם שיטפונות, בצורות ועוד. המדינות המתפתחות דורשות להקים קרן לפיצוי נפגעים מנזקי שינויי האקלים, וזה אחד מסלעי המחלוקת בוועידה.
"נושאי המימון והנזקים לא יורדים מסדר היום", אמר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ בתדרוך למשלחת הישראלית. "הם נהיו דומיננטיים והם ימשיכו להיות, כי הנזקים של משבר האקלים הולכים ומחמירים, ומדינות לא מסוגלות להתמודד איתם לבדן". בפקיסטן למשל עשרות מיליונים נאלצו לעזוב את בתיהם בשל שיטפונות, ניגריה נפגעה קשה משיטפונות ובאזורים הקריביים סופות גורמות לנזקים קשים. וזו כנראה רק ההתחלה.
שינויי האקלים עושים אותנו חולים
מחקר חדש מראה כי יותר מ-58 אחוז מהמחלות הזיהומיות שהאנושות מתמודדת איתן הוחמרו בעקבות אירועים קיצוניים שקשורים למשבר האקלים ורק 16 אחוז נחלשו.
החוקרים ניתחו מעל ל-77 אלף מאמרים מדעיים מעשרות השנים האחרונות, שהצביעו על קשר בין מחלות מידבקות ונגעים אחרים ובין תופעות אקלים חריגות הקשורות למשבר האקלים, כמו התחממות האטמוספירה, גלי חום, בצורת, שריפות, משקעים קיצוניים, שיטפונות, סערות, עליית מפלס פני הים, התחממות האוקיינוסים וסחף קרקעות. ממצאי המחקר הראו שלא רק ששינויי האקלים קשורים להתפשטות מחלות ולעלייה בחומרתן, אלא גם מדובר בתהליכים מגוונים מאוד ומורכבים, שאין דרך מעשית לסכל את כולם. לפיכך, חשוב שבעתיים לצמצם את פליטת גזי החממה, לא רק למען הסביבה, אלא למען בריאותנו.