המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר לראשונה הערכה של פליטות המתאן מכלל שרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל. לפי הדוח, סך פליטות מתאן ממערך ההפקה והשינוע של גז המחצבים בישראל בשנת 2020 נאמד בכ-8,863 טונות מתאן, השווים לכ-0.3% מסך פליטות גזי החממה CO2eq של ישראל בשנה 2020. השימוש בגז המחצבים בתחנות כוח, במפעלים ובבתי זיקוק בשנת 2020 אחראי לפליטה של כ-23 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו חמצני, שהם כ-30% מסך פליטות גזי החממה של ישראל בשנה זו.

גז החממה מתאן הוא המרכיב העיקרי בגז המחצבים ונפלט לאטמוספירה לאורך כל שלבי תהליך הפקת הגז, מהבאר ועד לצרכן הקצה. מתאן הוא גז חממה עוצמתי פי 28 מפחמן דו חמצני (בחישוב השפעתו על פני 100 שנה).

הדוח האחרון של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים, ה-IPCC, שם דגש על היקפי פליטת המתאן העצומים ממערכות גז בעולם ועל הצורך הדחוף להפחיתן, כאשר עד היום פליטת מתאן כבר הביאו להתחממות של כחצי מעלה מתוך כ-1.3 מעלות התחממות שכבר התרחשה.

אסדות גז (צילום: פלאש 90)
אסדות גז | צילום: פלאש 90

פערים בדיווחים

על פי הדוח שפרסם המשרד להגנת הסביבה, מהבדיקה עולה כי בסקטור הגז והנפט, הנחשב לאחראי הגדול ביותר על פליטות גזי חממה, ישנם פערים בין דיווחי החברות לבין הערכות הפליטות בפועל: "לכן הוספנו דרישות ניטור ובקרה ונמשיך לבחון שיטות וטכנולוגיות חדשניות לצמצום פערי המידע".

במשרד אף ציינו כי העבודה המפורטת בדוח מציגה חלקים שונים המרכיבים את השימוש בגז, מה שמאפשר לחדד איפה בדיוק נדרש להגביר את פעולות הניטור והמדידה. "המשרד פועל לדיוק אמינות הנתונים מכלל מערך הגז באמצעות דרישות דיווח רגולטוריות מגורמים מפוקחים, חברות המפעילות את אסדות הגז וחברות האחראיות על ההולכה והחלוקה של הגז".

קידוחי גז בישראל (צילום: Nir Elias, Reuters)
קידוחי גז בישראל | צילום: Nir Elias, Reuters

בארגון אדם טבע ודין התייחסו לממצאי הדוח, וטענו כי הוא "מוכיח את מה שכבר ידוע בכל העולם: שהפליטות האמיתיות של גז החממה החזק מתאן גדולות בהרבה מאלו המדווחות למשרד". עוד ציינו מטעם הארגון כי אנשיהם מתריעים כבר שלוש שנים על הבעיה; "עד כה זכינו להכחשה ממשרד האנרגיה ולהתעלמות מהמשרד להגנת הסביבה. אנחנו מברכים את המשרד על הצעד הקטן הראשון שעשה כעת לקידום אסטרטגיית מתאן מקיפה. אסטרטגיה זו צריכה לכלול מדידות של מתאן מכל מקורות הפליטה שלו - סקטור האנרגיה, תעשייה, חקלאות ובעיקר פסולת. מדידות אלו ישלימו וידייקו את ההערכות והחישובים של המשרד להגנת הסביבה שנעשו בדו"ח זה, שגם הם עדיין בהערכת חסר. כמובן שבצד המדידות יש צורך מידי בהפחתת פליטות של מתאן על ידי הידוק הרגולציה והפיקוח על סקטור האנרגיה ועל סקטור הפסולת".

באשר למשרד האנרגיה, באדם טבע ודין טענו כי שם "ממשיכים לקדם דלקים פוסיליים בניגוד לצורך ולקריאה העולמית להפסיק אותם. אנו קוראים לו להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה ולהיות שותף להפחתת פליטות של גזי חממה ולהתמודדות עם הפליטות של מתאן".

"משבר האקלים הוא איום ממשי על האנושות, ועל מדינת ישראל לעמוד ביעדי האקלים שהציבה לעצמה כדי להיאבק במשבר הגדול של דורנו, יחד עם שאר מדינות העולם", אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. "העבודה המקצועית שביצע המשרד להגנת הסביבה שופכת אור נוסף על היקף הפליטות של גזי החממה נוצרות מעצם השימוש של ישראל בגז המחצבים. על ישראל להיגמל מדלקים פוסיליים ומזהמים בהקדם האפשרי, תוך מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות – במטרה לאפס פליטות כפי שהתחייבנו, ולמען עתיד הדורות הבאים".