מחקר של אוניברסיטת תל אביב גילה כ-100 אלף סוגי נגיפים חדשים שלא היו ידועים עד כה למדע. הווירוסים, מסוג RNA, נתגלו במידע סביבתי חובק עולם מדוגמאות אדמה, אוקיינוסים אגמים ושלל מערכות אקולוגיות. החוקרים מעריכים כי הגילוי יכול לסייע בפיתוח אנטיביוטיקות ובהתגוננות מפני מזיקים לחקלאות. מדובר למעשה בגדילה של פי תשעה מכמות וירוסי ה-RNA שהמדע הכיר עד כה.

המחקר נערך בהובלת הדוקטורנט אורי נרי בהנחייתו של פרופ' אורי גופנא מבית הספר שמוניס בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. המחקר נעשה בשיתוף עם גופי המחקר NIH ו-JGI מארה"ב, וכן ומכון פסטר בצרפת. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Cell והוא כלל נתונים שנאספו על ידי יותר ממאה מדענים ברחבי העולם. 

החוקרים מסבירים שווירוסים, נגיפים בעברית, הם טפילים גנטיים, משמע הם מוכרחים להדביק תא חי כדי לשכפל את המידע התורשתי שלהם, לייצר נגיפים חדשים, ולהשלים את מחזור ההדבקה שלהם. חלק מהווירוסים הם מחוללי מחלות העשויים לפגוע בבני אדם (כמו למשל וירוס הקורונה) אם כי רוב רובם המוחלט של הנגיפים אינם מזיקים לנו - חלקם אף חיים בתוך גופנו ואנו כלל לא מודעים לכך.

בדיקות קורונה בסין (צילום: Xinhua News Agency, Getty images)
בדיקות קורונה בסין | צילום: Xinhua News Agency, Getty images
מתחם בדיקות קורונה במודיעין (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
מתחם בדיקות קורונה במודיעין | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

אורי נרי מסביר שהמחקר כלל שימוש בטכנולוגיות חישוביות חדשות לכריית מידע גנטי שנאסף מאלפי נקודות דיגום שונות ברחבי העולם (אוקיינוסים, אדמה,  ביוב, גייזרים וכד'). החוקרים פיתחו כלי חישובי משוכלל המבדיל בין החומר הגנטי של וירוסי RNA לבין זה של המארחים, ובאמצעותו ניתחו את נתוני העתק. התגלית אפשרה לחוקרים לשחזר כיצד לאורך התפתחותם האבולוציונית, עברו הנגיפים תהליכי הסתגלות מגוונים בכדי להתאים עצמם למארחים שונים. 

במסגרת ניתוח הממצאים, החוקרים אף הצליחו לאתר וירוסים החשודים כמדביקים מזיקים שונים,  ובכך לפתוח דרך לשימוש בנגיפים לבקרה וטיפול במזיקים. פרופ' גופנא: "המערכת שפיתחנו מאפשרת לבצע ניתוח אבולוציוני מעמיק ולהבין כיצד לאורך ההיסטוריה התפתחו נגיפי ה-RNA השונים. אחת משאלות המפתח בעולם המיקרוביולוגיה היא כיצד ומדוע נגיפים מעבירים ביניהם גנים".

אורי נרי ופרופ' אורי גופנא (צילום: אוניברסיטת ת"א)
אורי נרי ופרופ' אורי גופנא | צילום: אוניברסיטת ת"א

"זיהינו שלל מקרים שבהם החלפת גנים כזאת אפשרה לנגיפים להדביק יצורים חדשים", מוסיף גופנא. "כמו כן, בהשוואה לנגיפי DNA, המגוון והתפקידים של נגיפי ה-RNA במערכות אקולוגיות מיקרוביאליות לא מובן היטב, במחקרנו מצאנו כי נגיפי RNA אינם חריגים בנוף האבולוציוני ולמעשה בהיבטים מסוימים אינם כה שונים מנגיפי ה-DNA. זהו פתח רחב למחקר עתידי והבנה טובה יותר כיצד ניתן לרתום נגיפים לשימושנו ברפואה ובחקלאות".