מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב הצליח באמצעות טיפול בתא לחץ לשפר משמעותית את היכולות החברתיות ואת המצב המוחי באוטיזם. המחקר נערך על חיות מודל לאוטיזם, ובמסגרתו החוקרים זיהו שינויים במוח, בהם הורדת דלקתיות מוחית, הידועה כמוגברת באוטיזם. כמו כן, נמצא שיפור משמעותי בתפקוד החברתי של חיות המודל שטופלו בתא הלחץ. להצלחת המחקר ישנן השלכות רבות בנוגע להתכנות ולהבנה של אופן הטיפול באוטיזם על ידי שימוש בתא לחץ.
המחקר נעשתה בהובלת הדוקטורנטית ענבר פישר ממעבדתו של ד"ר בועז ברק מבית הספר סגול למדעי המוח ובית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. המחקר פורסם בכתב העתInternational Journal of Molecular Sciences.
ענבר פישר וד"ר ברק מסבירים כי רפואה היפרברית היא צורת טיפול שבמסגרתה שוהים המטופלים בתאים מיוחדים, שבהם הלחץ האטמוספרי גבוה מהלחץ שאנו חווים בגובה פני הים, ובנוסף הם נושמים 100% חמצן. רפואה היפרברית נחשבת לבטוחה, והיא כבר משמשת לטיפול בשורה ארוכה של מצבים רפואיים – לרבות כאן בישראל. בשנים האחרונות מצטברות ראיות מדעיות לכך שפרוטוקולים ייחודיים של טיפולים היפרבריים משפרים את אספקת הדם והחמצן למוח ובכך מובילים לשיפור בתפקוד המוחי.
הטיפולים הקיימים לא בהכרח עוזרים
ד"ר ברק: "הסיבות הרפואיות שמובילות לאוטיזם רבות ומגוונות, ויוצרות בסופו של דבר את הספקטרום המגוון של הקשת האוטיסטית המוכרת לנו. כ-20% מהמקרים האוטיסטיים מוסברים היום מסיבות גנטיות, דהיינו כאלה המערבות פגיעה בגנים, אך לאו דווקא כאלה אשר מורשות בהכרח מההורים. על אף מגוון הסיבות שבגינן לוקים באוטיזם, עדיין מכלילים את כל מגוון בעיות ההתנהגות תחת כותרת אחת רחבה של 'אוטיזם', והטיפולים והתרופות הניתנים לא בהכרח מתאימים ישירות לסיבה שבגינה התפתח האוטיזם".
בשלב המקדים של המחקר, ילדה שנושאת את המוטציה בגן SHANK3, אשר ידועה ככזו שמובילה לאוטיזם, טופלה אצל פרופ' שי אפרתי, מנהל מרכז סגול לרפואה היפרברית במרכז הרפואי שמיר "אסף הרופא", חבר סגל בבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, ושותף למחקר. בתום סדרת טיפולים בתא הלחץ – ניכר היה שיכולותיה החברתיות והתפקוד המוחי שלה השתפרו במידה ניכרת.
בשלב הבא, וכדי להבין לעומק את הצלחת הטיפול, צוות החוקרים במעבדתו של ד"ר ברק ביקשו להבין מה עושה השהייה בתא לחץ למוח עצמו. לשם כך החוקרות והחוקרים נעזרו בחיות מודל בוגרות אשר נושאות מוטציה גנטית זהה לזו שנושאת הילדה בגן SHANK3. הניסוי כלל פרוטוקול של 40 טיפולים בני שעה בתא לחץ, אשר ארך מספר שבועות.
ד"ר ברק: "גילינו שהטיפול בתא הלחץ המועשר בחמצן מוריד את הדלקתיות במוח וגורם לעלייה בביטוי חומרים האחראיים על שיפור אספקת הדם והחמצן במוח והתפקוד המוחי. בנוסף, ראינו ירידה במספר תאי המיקרוגליה, תאים של מערכת החיסון שמעידים על מצב דלקתי, הידוע כמוגבר באוטיזם".
ד"ר ברק מוסיף: "מעבר לממצאים המוחיים שגילינו, מה שעניין אותנו יותר מכול היה לבדוק האם השיפורים המוחיים האלה הובילו לשיפור בהתנהגות החברתית, הידועה כלקויה באוטיזם. להפתעתנו הממצאים הראו שיפור משמעותי בהיבט החברתי של חיות המודל לאוטיזם שעברו טיפול בתא הלחץ לעומת חיות המודל לאוטיזם שבקבוצת הביקורת, אשר נחשפו לאויר בלחץ רגיל, וללא העשרה בחמצן. חיות המודל שעברו את הטיפול הראו עניין חברתי מוגבר, והעדיפו לבלות יותר זמן בחברת חיות חדשות אליהן נחשפו, בהשוואה לחיות המודל מקבוצת הביקורת".
ענבר פישר מסכמת: "המוטציה בחיות המודל זהה למוטציה הקיימת באדם. לכן למחקר שלנו עשויות להיות השלכות קליניות לשיפור המצב הפתולוגי באוטיזם שנובע מהמוטציה הגנטית הזאת, וסביר להניח שגם באוטיזם מסיבות אחרות. מכיוון שהטיפול בתא לחץ אינו חודרני ונמצא כבטוח, הממצאים שלנו מעודדים ומראים היתכנות שטיפול זה יכול לשפר אספקטים התנהגותיים ומוחיים אלו גם באדם, ונותנים הסבר מדעי כיצד אלו מתרחשים במוח".