המים המבעבעים בשטח שרוחבו 700 מטרים בים הבלטי, שנגרמו כתוצאה מדליפה בצינורות הגז 'נורד סטרים', מצביעים על אסון אקלים בהתהוות. מדובר בתוצאה המדאיגה ביותר בעקבות דליפת גז אחת בלבד מתוך שלוש שאירעו בצינורות המחברים את רוסיה לאירופה מבחינה אנרגטית.

כתוצאה מהדליפה בצינורות הגז, כ-300,000 טון של מתאן, גז חממה עוצמתי, נכנסו לאטמוספרה, כך לפי ממשלת גרמניה. לכמות זו של פליטת גז תהיה השפעה דומה על האקלים לאורך תקופה של 20 שנה, כמו השפעת הפליטה השנתית מכ-5.48 מיליון מכוניות בארצות הברית.

הגורם לשלוש הדליפות, שהתרחשו בו-זמנית בצינורות, עדיין לא ברורה. עם זאת, בכירים בגרמניה ובארצות הברית, כמו גם מומחים ברחבי העולם, כבר הבהירו כי התקרית היא ככל הנראה תוצאה של חבלה.

הקמת צינור הגז נורד סטרים 2 ברוסיה (צילום: רויטרס)
הדליפה הביאה לפליטת גז מתאן לאוויר, צינור הגז נורד סטרים 2 | צילום: רויטרס

בעוד שפעילות שני הצינורות המרכיבים את 'נורד סטרים 1' נעצרה, וזו של צינורות 'נורד סטרים 2' אפילו לא החלה רשמית - כולם הכילו גז טבעי, שרובו המכריע הוא גז החממה מתאן.

הסוכנות הפדרלית לאיכות הסביבה של גרמניה ערכה חישובים לכמות המתאן שנפלטה, בהתבסס על מצב המילוי המשוער ונפח הצינורות. "אין מנגנוני בלימה על הצינורות, כך שכל תכולתם עשויה לצאת החוצה", נמסר מטעם הסוכנות. כמו כן, גרמניה הודיעה שהדליפות מנורד סטרים שוות בערך ל-1% מסך הפליטות של המדינה מדי שנה.

שתיים מתוך שלוש הדליפות קרו באזור המים הכלכליים של דנמרק, קרוב לאי בורנהולם בים הבלטי. גורמים רשמיים באזור אמרו כי הרבה יותר ממחצית הגז בצינורות הפגומים כבר נפלט לים, והציפייה היא שרוב הגז שנותר ייצא מהצינורות עד סוף היממה הקרובה.

תיעוד מדליפות הגז בצינורות נורד סטרים (צילום: צבא דנמרק)
פליטה בכמות דומה ל-32% מהפליטות השנתיות של דנמרק, תיעוד מדליפת הגז בים | צילום: צבא דנמרק

אולם, כשמשווים את הגז הנפלט להיקפי הפליטות של דנמרק, התמונה נראית עגומה עוד יותר. פליטת המתאן תהיה שווה לכ-32% מהפליטות השנתיות של גזי חממה בדנמרק, ציין ראש סוכנות האנרגיה הדנית כריסטופר בוצואו.

לא רק בים: המתאן גם באוויר

אומדן הכמות המדויקת של מתאן שדלף לאטמוספרה היא משימה מאתגרת למדי. אירועים מהסוג הזה מנוטרים בין היתר על ידי תמונות לוויין. קבלת נתונים מדויקים על פני המים היא משימה מורכבת בהתחשב באור המוחזר מעל פני השטח. כמו כן, הדבר תלוי בעוד כמה גורמים - כמות הגז שהייתה בצינורות באותה עת, הטמפרטורה והלחץ שבהן הוא הוחזק, וגודל הקרעים בצינורות. גם כאשר הגז בורח, דפוס ההתפשטות שלו תלו בצפיפות החיידקים והתאים שבמים, כמו גם בעומק הדליפה. לכן, נוסף על ניטור לווייני, מדידות אוויריות באמצעות דגימות יאפשרו תמונה מדויקת יותר.

דליפת הגז בצינור נורד סטרים (צילום: חדשות)
דליפת הגז כפי שנצפתה על פני המים בים הבלטי | צילום: חדשות

למרות זאת, מספר מדענים הפעילים ברשתות החברתיות ערכו כמה חישובים מהירים משל עצמם, כדי לנסות ולהבין את ממדי האסון האקולוגי. אחד מהם, אנדרו בקסטר, מנהל אסטרטגיית אנרגיה בקרן להגנת הסביבה, העריך שדלפו כ-115,000 טון של מתאן.

לשם השוואה, הדליפה הגדולה ביותר בארצות הברית התרחשה במתקן אחסון גז בקניון "אליסו" שבלוס אנג'לס בשנת 2015, שם נפלטו כ-97,100 טון של מתאן במשך מספר חודשים. ההערכה היא שבמקרה של 'נורד סטרים', הגז דלף במשך שעות בודדות בלבד.

ב-.GHGSat Inc, חברה לניטור פליטות לוויינים, ציינו בפני רשת בלומברג כי ייתכן שהדליפות בצינורות 'נורד סטרים' הביאו לפליטת 500 טון של מתאן בשעה - מדובר בכמות שהיא פי 10 מאשר מה שקרה ברגעי השיא בדליפה שאירעה בקניון "אליסו".

חוקרים מה-Integrated Carbon Observation System, רשת מחקר אירופית המפעילה תחנות לניטור האוויר ברחבי היבשת, השתמשו בתצפיות ובנתונים הקיימים מהדליפה ושילבו אותם עם מזג האוויר ודפוסים אטמוספריים אחרים כדי לייצר מודל שייראה את מסלול המתאן באוויר. כפי שניתן לראות בהדמיה, הגז התפתל צפונה מעל הים הבלטי אל ים הארכיפלג, ואז הגיע מערבה לכיוון שוודיה ונורבגיה, ומשם לבריטניה.

באזורים שמתחת להתפזרות המתאן באוויר לא נשקף סיכון בטיחותי או בריאותי ישיר, הסביר בשיחה עם הניו יורק טיימס ד״ר אלכס ורמיולן, חוקר אטמוספרה העומד בראש מאמצי ניטור הפחמן של הרשת האירופית. בכל זאת, התצפיות הקרקעיות מתחנות המדידה וההשוואות להיקפי הפליטות הבהירו שמדובר באירוע יוצא דופן בחומרתו.

הגרוע ביותר קורה כל הזמן, ביומיום

בעוד שדליפות הגז ב'נורד סטרים' מוסיפות לנזק האקלימי ומהוות אסון אקולוגי, הן עדיין מחווירות בהשוואה לפליטות גזי החממה שבשגרה, מדי יום ברחבי העולם כולו. הפליטות קורות בתשתיות גז רבות שבהן כעשירית מאספקת דלק המאובנים דולפת לאטמוספרה.

"ההשפעה הישירה ביותר של דליפות גז אלו על האקלים היא עלייה בכמות גז החממה מתאן", אמר דייב ריי, מנכ"ל המכון לשינויי אקלים אדינבורו. "עם זאת, זוהי בועה קטנה באוקיינוס ​​בהשוואה לכמויות האדירות של מה שאנו מכנים 'מתאן נמלט', כמויות של הגז שנפלטות מדי יום ברחבי העולם עקב פעולות כמו פריקה, כריית פחם והפקת נפט".