היום (ראשון) תיפתח ועידת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח'. המשלחת הישראלית תגיע בראשות נשיא המדינה הרצוג, בעוד שראש הממשלה יאיר לפיד ושרת התחבורה מרב מיכאלי ביטלו את הגעתם. הוועידה ככל הנראה תהיה בסימן נקודות המפנה האקלימיות הקרבות המסמנות את הקרבה אל "נקודת האל-חזור" בעתיד הלא רחוק – ושינויי אקלים בעלות השלכות הרסניות.
ועידת האקלים תתנהל בצל המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה. בחודשים האחרונים הועלו טענות שהמלחמה ומצב שוק האנרגיה העגום מהווים נסיבות מקלות, הוועידה תבהיר שלא כך. הוועידה תהיה ככל הנראה בסימן הקרבה אל נקודת האל-חזור וחוסר היכולת לשמור על התחממות של עד 1.5 מעלות צלזיוס. אם העולם יגיע אל נקודת האל-חזור, יהיו שינויי אקלים שיובילו לאסונות בכל העולם.
השבוע הראשון של הוועידה יעסוק בנושאים רבים כמו כלכלת אקלים, צמצום וביטול פליטות הפחמן, אדפטציה – מוכנות לשינויים הקרבים וחקלאות. השבוע השני יתמקד במעגל השני של התחומים המושפעים מהמשבר, כמו מגוון ביולוגי, מים ומגדר.
בחודש ספטמבר פורסם מחקר בכתב העת "Science", לפיו האנושות חצתה או על סף חציית 5 מתוך 16 נקודות מפנה אקלימיות. המסת קרחוני מערב אנטארקטיקה, שתביא לתוספת של 3.3 מטרים למפלס פני הים והרס 99% משוניות האלמוגים בעולם אלו דוגמאות למה שצפוי להתרחש בעקבות חציית הקו. אחת מנקודות המפנה המאיימת להכניס את העולם לסכנה ממשית היא איבוד של כ-30% מהאמזונס עד 2030. יערות האמזונס, הנחשבים "הריאות של העולם", כבר לא יוכלו לספוג עבורנו פחמן והדבר יוביל לעלייה של 25% של גז החממה באטמוספרה.
"ללא הסכם היסטורי בפסגה אין דרך בה נוכל למנוע מצב קטסטרופלי", הבהיר מזכ"ל האו"ם אנטוני גוטרש בריאיון לגרדיאן הבריטי. "מדיניות האקלים הקיימת בכל מדינה מובילה אותנו לקטסטרופה", אמר גוטרש שלדבריו ישנו צורך בשיתוף פעולה בין המדינות המפותחות לבין המתפתחות. המזכ"ל כינה את ההתנהלות הנוכחית "התאבדות קולקטיבית" כשהוא מסביר שהתקופה הנוכחית היא "קוד אדום לאנושות" – והבהיר שלא ימתן את שפתו החריפה, כי היא איננה אלא תואמת את המציאות.
ישראל בוועידת האקלים
ישראל מגיעה לוועידה עם משלחת בראשותו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, הכוללת משרדי ממשלה ושרים, גופים ציבוריים, אנשי הסקטור הפרטי, ארגוני חברה אזרחית, נציגי שלטון מקומי ואנשי אקדמיה. בביתן הישראלי באירוע יהיו יותר מ-35 אירועים שונים במגוון נושאים, בהם שמירה על המגוון הביולוגי, חדשנות אקלים, הפחתת פליטות גזי חממה ושיתופי פעולה אזוריים.
"ישראל מחויבת למאבק במשבר האקלים, ופועלת רבות כדי להגביר את מעורבותה האזורית והבין-לאומית בתחום, גם באמצעות חדשנות אקלימית", הסבירה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בהודעה כחלק מההכנות לוועידה. "משבר האקלים הוא האתגר המשמעותי ביותר העומד כיום בפני האנושות. ישראל עשתה קפיצת מדרגה מאז הוועידה הקודמת בגלזגו ועליה להמשיך להתמקד בהיערכות להשלכות המשבר – תוך המשך השותפות האזורית עם שכנינו", הוסיפה השרה.
ראש הממשלה יאיר לפיד ושרת התחבורה מרב מיכאלי ביטלו את הגעתם לוועידה. הודעת הביטול עוררה כעס בארץ. ״בצל תוצאות הבחירות בארץ, יש להצטער על היעדרותם של שרים ושל ראש הממשלה מ-COP27. מדובר על ועידה דרמטית מאין כמותה לעתיד שלנו כאן - הזדמנות עצומה להכרזות משמעותיות ולקידום מדיניות פורצת דרך במאבק במשבר האקלים״, נמסר מטעם ״צלול״ – עמותה להגנת הים, החופים והנחלים. ״לממשלה הנוכחית יש תפקיד חשוב ודרמטי לסמן את הדרך לממשלה הבאה, בתקווה שתהיה רתומה ומחויבת לנושאי סביבה ובריאות הציבור ולמאבק במשבר האקלים״.
את נחמה רונן, מי שהייתה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה בין השנים 1996-1999, ההתנהלות הזו לא מפתיעה מאוד. "ב-1997 התקיימה ועידת האקלים הראשונה בניו יורק, כאשר הנשיא קלינטון נתן את הנאום הפותח, והנואם הראשי היה אחד מהדמויות הבולטות בתחום המודעות למשבר האקלים – אל גור. רבים מבכירי המערכת הפוליטית רצו להשתתף, עד כדי כך שממש היו ויכוחים על מי יזכה בכבוד. אז, נתניהו שהיה ראש הממשלה היה אמור לעמוד בראש המשלחת, אלא שבסופו של דבר עניינים פוליטיים גרמו לו אז לבטל", מספרת רונן, שניסיונה מחדד עד כמה רק מעט מאוד השתנה פה מאז. "בסוף, זה אף פעם לא היה נושא באמת חשוב בעיניהם של הפוליטיקאים הישראלים".
ניהול משבר האקלים הוא עניין מתמשך שיבוא לידי ביטוי בחודשים שבין ועידה לוועידה, בהישגי הממשלה בתחום, ובעמידה ביעדים שאליהם התחייבה בפני עצמה - ובפני העולם. נכון לחודש ספטמבר, הצליחה ישראל לממש את יעד האנרגיות המתחדשות שלה - 10% מסך צריכת החשמל בישראל מיוצר ממקורות אנרגיה מתחדשים, אלא שמדובר ביעד שנקבע לשנת 2020.
נראה שכפי שעשו בשנה שעברה, הפוליטיקאים יוכלו להישען על המוחות הגדולים ועל תעשיית ההיי-טק, שחלקם יציגו חידושים והבטחות גדולות בתחום, בהתכנסות הבין-לאומית.