צמד המילים "בינה מלאכותית" מופיע כמעט בכל תחום בשנים האחרונות: המיליארדר אילון מאסק מפתח את מכוניות "טסלה" שפועלות בזכות בינה מלאכותית, הרשתות החברתיות מציעות לנו תכנים אחרי שהן לומדות איך אנחנו מתנהגים, ואפילו אפשר לדבר עם הבוט GPT-3 שמצייר לא רק שיחות אלא אפילו כותב ספרות ושירה. תחום נוסף שמצטרף בשנים האחרונות למהפכת הבינה המלאכותית הוא תחום התרופות, שם מנסים לפתח טיפולים שמותאמים אישית למטופל או כאלה שמותאמים לתקוף חלקיקים ספציפיים בגוף.

מעבדות Biolojic Design (צילום: מאיר אדרי)
מעבדות ביולוג'יק דיזיין מפתחות תרופה חדשנית לסרטן | צילום: מאיר אדרי

חברת Biolojic Design היא חברה ישראלית שעושה צעד בניסיון לשכלל את שוק התרופות בניסיון לשלב בו פיתוחים שנוצרו בשילוב של בינה מלאכותית, בין היתר בטיפול במחלת הסרטן. הפרופ' ינאי עופרן סיפר בשיחה עם N12 כי בעולם הרפואה מנסים בעיקר להבין מה גורם למחלות במקום לשפר את היכולת של התרופות לרפא אותן: "כשמרפאים היום מחלות, רוב המאמץ של חברות התרופות הוא לא לשכלל את שיטות התקיפה שלנו, אלא לשפר את ההבנה שלנו מה עומד ביסוד המחלה. זה דומה לרעיון שאפשר להשתמש במלחמות שלנו באותם התותחים שבהם השתמש נפוליאון, אבל לשפר את המודיעין – כך נדע יותר טוב מה לתקוף, אבל נשתמש באותן פצצות מגושמות שהורגות את מי שתוקף ועושות נזק סביבתי אדיר".

ואיפה אתם נכנסים לתמונה?

"אנחנו אומרים – בואו נעשה את התרופות יותר חכמות. בואו נמצא את הטכנולוגיה היותר חכמה שתדע לפגוע במה שגורם למחלה בצורה ממוקדת ודינמית שתדע להגיב לשינויים בסביבה של הגידול. שאם היא עכשיו בגידול צריכה לעשות משהו אחד ומחוצה לו משהו אחר. במקום לשפר את התרופות באמצעות ביולוגיה חדשה בואו נשפר את תרופות באמצעות טכנולוגיה חדשה".

פרופ' ינאי עופרן (צילום: מאיר אדרי)
הפרופ' ינאי עופרן, Biologic Design | צילום: מאיר אדרי

מה הטכנולוגיה שאתם ייצרתם?

"הטכנולוגיה שלנו משתמשת בבינה מלאכותית כדי לתכנן מולקולות יותר חכמות. אנחנו מתמקדים בנוגדים אנושיים שאנחנו משתמשים בהם כבר היום כתרופות מאוד מצליחות".

איך מתכנתים תרופה להביס מחלה?

"יש לנו מערכת בינה מלאכותית שמאומנת על מיליארדי נוגדנים שאספנו ומדדנו את ההתנהגות שלהם במעבדה. אנחנו מכניסים למערכת הזו סוג של משפט שמתאר מה שאנחנו רוצים שהתרופה תעשה, והמערכת מתכננת את התרופה".

ועדיין, תרופות שנוצרות על ידי בינה מלאכותית עשויות גם להרתיע אנשים, שכן הן לא פותחו רק על ידי בני אדם אלא בשיתוף מכונה

"עד עכשיו לא נתקלתי באנשים שאומרים שהם לא רוצים תרופה כזאת", אומר הפרופ' עופרן. "השאלה היא – אם זה עובד או לא עובד, ואת זה אנחנו צריכים להראות בניסוי. ברגע שאנשים ייראו שבניסוי הקליני החולים מצבם משתפר – אז הם ירצו את התרופה הזו. גם החולים וגם הרופאים וגם הרגולטור, וכל מי שמשתתף בעולם התרופות, מאוד נכון לחדשנות. אנחנו יודעים שהעסק תקוע והאנושות משקיעה 300 מיליארד דולר בשנה בשביל תרופות חדשות, ורוב התרופות החדשות שהאנושות מנסה – רובן לא מביאות את האפקט המיוחל, לכן ההתקדמות איטית. כולם כמהים לשיפור משמעותי. אני חושב שהבינה המלאכותית והכנסה של טכנולוגיה חדשה ולא רק ביולוגיה חדשה יכול להיות שובר השיוויון".

מעבדות Biolojic Design (צילום: מאיר אדרי)
"במקום לשפר את התרופות באמצעות ביולוגיה חדשה בואו נשפר את תרופות באמצעות טכנולוגיה חדשה" | צילום: מאיר אדרי

ואכן הטכנולוגיה של ביולוג'יק דיזיין נמצאת כבר בשלב מתקדם מאוד: בימים אלה מתקיים באוסטרליה ניסוי בבני אדם באחת מהתרופות שפיתחה החברה, שתכליתה לרפא את מחלת הסרטן. החולים קיבלו את התרופה ומהתוצאות הראשוניות נראה שהכיוון חיובי. עם זאת, עופרן מדגיש כי ייקח עוד לפחות 3-5 שנים עד שהתרופה תצא לשוק.