מתברר שעשו את זה קודם: מצפן, נגינה בכינור, מיזוג אוויר, דבק, מדחום ושעון הן כולן המצאות של בני האדם. חלק מהן הגיחו במהפכה התעשייתית, אחרות הומצאו הרבה לפני כן, אך כולן משפרות את החיים שלנו בעולם. עם זאת, האנושות לא הייתה הראשונה שהמציאה את כל אלה – חרקים משתמשים בטכניקות דומות מאוד לאלה של בני האדם כדי לקיים את סביבת החיים שלהם.

הספר החדש "חרקים עשו את זה קודם" שתורגם בהוצאת כרמל ירושלים מדגים עשרות המצאות כאלה שחרקים משתמשים בהן כמעט כמו בני האדם. "הפתיעו אותי כל מיני תופעות", מספר ל-N12 עידו כרמל, המתרגם של הספר. "יש את העניין הזה של מחבלים מתאבדים – יש בקרב טרמיטים שיש להם חומר רעיל בבטן, וכשהם במלחמה עם נמלים – הם מתפוצצים על הנמלים והחומר הרעיל נפלט, ואז הם כבר לא ימשיכו את החיים בעולם הזה". 

 
כרמל, ביולוג בהכשרתו, איתר ברשת את הספר המקורי באנגלית שכתבו גרגורי פולסון ואריק איטן, והתלהב מהאופן שבו מנגישים את עולם החי לקהל הקוראים. לכן הוא החליט לתרגם אותו גם לקוראים הישראלים: "החיבור הזה בין עולם החרקים לעולם השימושי – זו המהות של הספר. זה נוגע לעולם האנושי, לכל מיני התנהגויות חברתיות ולא בהכרח לטכנולוגיה".

המצאה נוספת שהפתיעה אותו היא גלגלי השיניים, שניתן לצפות אצל החרקים שמשמיעים רעש לבן בשדות. "ציקדות הן חרקים שחיים על צמחים ומוצצים אותם. חוקר שהסתכל על מין של סיקדות צעירות, ראה שיש להן גלגל שיניים בגרליים – נולדת ציקדה והיא קופצת עם שתי רגליים. וחשוב ששתי הרגליים יקפצו ביחד. ולכן האבולוציה זימנה לה בין שתי הרגליים סוג של שתי שיניים וכך הפעולה הזו קורית בסנכרון".

יחד עם כרמל עבד על הספר ד"ר זוהר ינאי ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.

אתה בעצם חרקולוג?
אני אנטומולוג, עוסק במדע החרקים. התחלתי את התואר הראשון שלי בביולוגיה מתוך כוונה להתעסק בשמירת טבע. הטבע תמיד משך אותי, ללמוד ולהכיר אותו ולשמור עליו. אני חושב שכמו רבים שלמדו יחד איתי והתענינו בתחום הזה, בהתחלה חשבתי שאני הולך להציל פנדות ודודואים. אבל ככל שהלימודים התקדמו, גיליתי עולם הרבה יותר מגוון ומעניין וגם לא פחות חשוב מבחינה ביולוגית – חסרי החוליות ובעיקר החרקים".


אתה יודע, רוב האנשים נחרדים או נגעלים מחרקים
אצלי זה ההפך! אני חושב שזה נוסע מחוסר היכרות – נכון שחלק מהנציגים של הקבוצה הזו יכולים להיות או בעלי השפעה שלילית על האדם כמו הפצת מחלות או נזקים חקלאיים. אני לא יודע מי מגדיר מה זה מגעיל, אבל אולי לכמה מהם יש מאפייני מגעילות. ועדיין הרוב המוחלט הם ייצורים נפלאים, מעניינים, חלקם חיים ביערות הגשם וחלקם במדבר יהודה. יש מגוון כל כך גדול שזה הדבר שהכי מושך אותי, ולדעתי זה המפתח לכך שכל אחד יכול למצוא עניין כלשהו בחרקים".