הביקור של הנשיא האמריקני במזרח התיכון, על אף שהגיע לאחר שהוזמן על ידי ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, נועד בעיקר כדי לסייע לביידן במשבר הפוליטי מבית שנובע ממחירי הנפט המאמירים. גם המהלך המדיני הזה, איננו מנותק מהמלחמה באוקראינה, "הדרך היחידה להבין את הביקור היא בהסתכלות גלובלית", מסביר ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית.
בשנת 2020, הגיעו להסכמה המדינות החברות בקבוצת מייצרות הנפט הידועה בשםOPEC , בהן רוסיה וסעודיה, על קיצוץ באספקת הנפט. המטרה של שיתוף הפעולה בין המדינות המתחרות נתמך על ידי הנשיא טראמפ, שמצידו ניסה לעזור גם לחברות האמריקניות אשר סבלו ממחירי גז נמוכים מאוד אחרי הצניחה בביקושים בעקבות מגיפת הקורונה.
כשהמחירים התאוששו, היצרניות החברות בקבוצה החלו באופן טבעי לשחרר מעט מהקיצוצים. אך עם תחילתה של המלחמה באוקראינה, החלו קיצוצים חמורים באספקת הגז והנפט הרוסי, אחד מהצינורות הראשיים שמזינים את העולם, והמקור העיקרי לאנרגיה של אירופה. מחירי האנרגיה זינקו, ולמרות שארה"ב איננה תלויה בנפט ובגז הרוסי (בייחוד לא כמו שאירופה תלויה בהם), היה לכך אפקט שלילי על הכלכלה האמריקנית. האינפלציה החמירה, ויציבותו הפוליטית של ביידן מבית נחלשה אף יותר - הכל לקראת בחירות אמצע הקדנציה.
סיבת הביקור הנשיאותי
בהתרחשות המייצגת את המצב שבו נמצא ביידן, המציאות סיפקה את מוזיקת הרקע המתאימה ביותר לנחיתה החגיגית שלו בנמל התעופה בן גוריון. הודעות הפוש על שיעור האינפלציה שהגיע לשיאו הופיעו במסכי הסמארטפון, ותוכניות הבוקר בארה"ב דיווחו על עלייה במדד המחירים לצרכן של 9.1 אחוזים בחודש יוני, קצב עלייה שלא נראה כמותו כבר 4 עשורים.
זוהי הסיבה שבגללה ביידן הגיע למזרח התיכון, וזוהי הסיבה שבגללה הוא נאלץ להיפגש עם מוחמד בן סלמאן, האיש שמאחורי רצח העיתונאי ג׳מאל חשוקג’י. לאחר שהבטיח בקמפיין הבחירות שלו להפוך את הסעודים למנודים בקרב הקהילה הבין-לאומית בשל כך ובשל הפרות זכויות אדם אחרות, כעת ביידן מוצא עצמו נאלץ להגן על הביקור ועל כוונתו להיפגש עם בן סלמאן.
"אני לא עומד להיפגש עם MBS (מוחמד בן סלמאן), אני נוסע לפגישה בין-לאומית, וגם הוא יהיה שם". למרות ההכחשות וחוסר הנעימות, השניים יפגשו היום (שישי) והנשיא ביידן יתמקד בלגרום לבן סלמאן להגביר את ייצור הנפט, כדי לאפשר הורדה במחירי הדלק בארה"ב, ובעיקר כדי לעזור לאירופה שטבעת המחסור באנרגיה מתהדקת סביב צווארה.
"הסוגייה הפלסטינית היא באמת לא סוגייה דחופה כלל במדיניות החוץ האמריקנית, מה שחשוב להם זה לחזק את יחסי ישראל עם מדינות המפרץ, כיוון שזה מה שיקבע את עתידה של אירופה בשנה הקרובה", מסביר לרון. "גרמניה למשל, לא מצליחה לבנות את מאגרי החירום שלה לקראת החורף, עד כדי כך שלא ברור כמה זמן היא תצליח להמשיך ככה ולהפעיל את מפעלי תעשייה הכבדה שבה“. לתרחיש כזה, ולעוד תרחישים אפשריים ודומים במדינות אחרות, יהיו השלכות חריפות לא רק על הכלכלה האירופית, אלא על הכלכלה העולמית כולה.
ד“ר לרון מסביר כי ביקור ביידן בהקשר הזה הוא חלק ממהלך גדול יותר שנועד לסייע לאירופה, ולהוריד את מחירי הנפט במשאבות בארה"ב. "המהלך הזה כולל את חידוש עסקת הגרעין עם איראן בניסיון לקבל גישה לנפט איראני, והוא כולל גם את ניסיון המשלחת האמריקנית שנפגשה עם ניקולאס מאדורו של ונצואלה, בניסיון למצוא עוד מקורות נפט, למרות ניתוק הקשרים ב-2019".
ישראל היא לא עצירה בדרך, אלא חלק חשוב בביקור
בניגוד למה שנוטים לחשוב, כל אלה לא הופכים את ישראל להערת אגב בביקור ביידן. המציאות רחוקה מכך, מסביר ד"ר לרון. "נראה דווקא שיש כאן מהלך מסודר ומחושב, ויש קשר ברור בין הביקור בישראל לבין הביקור בסעודיה". העימות המתמשך של ארה"ב מול רוסיה ומול סין, שם את הסעודים בעמדה שבה הם יכולים להפעיל יותר לחץ על האמריקנים, ולו רק על ידי התקרבות למי מבין שתי היריבות.
"ראינו את הסעודים מהדקים קשרים עם רוסיה, ומסרבים לגנות נחרצות את הפלישה לאוקראינה". ההתקררות הזו ביחסים באה לידי ביטוי בין היתר בסירוב הסעודים להיענות לבקשות האמריקנים להגביר את ייצור הנפט, לפחות הבקשות שהגיעו עד כה בשיחות טלפוניות בלבד.
"עכשיו כשאירופה צריכה כל מולקולה של גז, ועל רקע הסנקציות על רוסיה, הפוקוס עובר למדינות המפרץ. אלא, שממשל ביידן לא רוצה להסיט משאבים לשם, זה עומס על הצבא שהאמריקנים לא מוכנים לשאת בו", מציין ד"ר לרון, וכאן נכנסת ישראל לתמונה. "הקשר של ישראל ליכולת של האמריקנים לחלץ מהסעודים את מה שהם מעוניינים בו, היא על ידי חידוש של המעורבות ששככה בשנים האחרונות, בייחוד לאורך כהונתו של טראמפ", מסביר לרון.
קואליציית המדינות המתהווה
דן שפירו, מי שהיה שגריר ארה"ב בישראל מ-2011 עד 2017, כתב על קואליציית המדינות המתהווה, קואליציה אזורית של שותפותיה של ארה“ב אשר מתמודדות עם איומים ביטחוניים משותפים וחולקות אתגרים דומים. "כשהיא שווה יותר מסכום חלקיה, הקואליציה הזו תוכל להיות האחראית העיקרית לטפל בצרכי הביטחון שלה בעצמה, כאשר ארצות הברית ממלאת תפקיד פעיל של תמיכה".
"האמריקנים חייבים להפגין נוכחות באזור הזה אם הם רוצים היענות של הסעודים, אבל אין להם עניין וכנראה גם לא יכולת כפי שהייתה בעשורים קודמים. ישראל בתוך כך היא שחקן משמעותי, גם אם לא בלעדי", מסביר ד“ר לרון.
המבנה הגיאופוליטי החדש הזה שמנסים האמריקנים לבסס, הוא גלגול של מה שהיה כאן בעבר. "הרי הייתה עסקת הגנה כזו, זוהי מטריית ההגנה של האמריקנים שחולשת בין היתר על מדינות המפרץ, והיא עבדה היטב במלחמת המפרץ הראשונה. אז נשלחו אלפי חיילים אמריקנים כדי להגן על שדות הנפט הסעודים מפני הטילים העיראקיים. היום, בגלל שמעורבות בקנה מידה כזה מצידה של ארה“ב היא איננה סבירה, ישראל נכנסת לתמונה בתור אופרטור, וכזה שיש לו גם מה להביא לשולחן".
לכך אף מתחברות התמונות מהתערוכה הביטחונית והתדרוך המיוחד של הגורמים הבטחוניים הישראליים לנשיא ביידן, מיד עם הגעתו ארצה. הסעודים, שמאויימים גם הם מאיראן, ומהטילים והמזל"טים האיראניים שמגיעים מתימן השסועה, נושאים עיניהם לפיתוחים הטכנולוגיים ולכלי הנשק ההגנתיים וההתקפיים שמקורם בישראל. ”הכוונה שישראל תיקח את האבטחה על שדות הנפט בערב הסעודית“, מתאר זאת לרון, בחדות הנעדרת בדרך כלל מביקורים רשמיים כמו זה הנוכחי.
לא בטוח אם ועד כמה היענותם של הסעודים תביא לתוצאה הרצויה מבחינת ביידן בכל הנוגע לכלכלה האמריקנית, ויש כלכלנים המטילים ספק שבחודשים הקרובים יחול שיפור שיספיק כדי להשפיע על מהלך בחירות האמצע. מה שבטוח, הוא שלא מדובר בצעד קל, גם עבור פוליטיקאי ותיק, מנוסה ופרגמטי כמו ביידן, שנדרש כעת להשליך או לפחות להצניע את עמדתו המוסרית בה דבק במשך חודשים, כדי לרצות את יורש העצר שידו על ברז הנפט.
למרות כל זה, ואחרי שכבר צפינו בתמונות מביקורו של הנשיא ביידן בישראל, ברור למדי שהקשר שלו לישראל איננו רק פרגמטי וקר, ובעל ערך רב, הרב מעבר לאינטרסים הכלכליים והמצומצמים במהלך כהונתו. אבל, גם אילו היה כך, וגם אחרי שהבנו שלא תהיה בשורה משמעותית באשר לסוגייה הפלסטינית, ישראל היא איננה הערת שוליים בביקור. היום, כשיגיע ביידן לסעודיה, נדע אם השלב החשוב אשר השלים בישראל, אכן יעזור לו עם הנפט הסעודי.