נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז השבוע על גיוס חלקי של כוחות מילואים לאוקראינה - מהלך שלדברי שר ההגנה הרוסי מסתכם בכ-300,000 חיילים. פוטין הזהיר את המערב כי יש לו "כלי נשק שונים להשמדה", זאת אחרי שהאשים את מנהיגי העולם בסחיטה גרעינית נגד ארצו.

"אם השלמות הטריטוריאלית של ארצנו מאוימת, נשתמש ללא ספק בכל האמצעים הזמינים כדי להגן על רוסיה ועל העם שלנו, זה לא בלוף", אמר בנאום טלוויזיוני. ההודעה כבר עוררה תגובה מבריטניה, ושר ההגנה בן וואלאס אמר ש"שום כמות של איומים ותעמולה" לא יכולה להסוות את העובדה שאוקראינה מנצחת במלחמה.

מה קורה אחרי שימוש בנשק גרעיני?

ההרס והסבל הנוראיים שלהם היו עדים אזרחי יפן עם הטלת הפצצה על הירושימה ונגסאקי בשנת 1945, הותירו חותם עמוק ומתמשך בזיכרון הקולקטיבי. כמה שבועות לאחר הטלת הפצצות – כבר החלו בוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (ICRC) ובארגונים נוספים לתעד את השפעות הפיצוצים הגרעיניים על בריאות האדם, הסביבה והמערכות הרפואיות.

מאז, עדויות להשפעות המיידיות וארוכות הטווח של השימוש והניסויים בנשק גרעיני היו נושא מרכזי למחקר המדעי. בדוח גדול משנת 1987, ארגון הבריאות העולמי סיכם את המחקרים הקיימים, ובו צוין בין היתר כי לגל הפיצוץ, הגל התרמי, הקרינה והנשורת הרדיואקטיבית הנוצרים מפיצוצים גרעיניים יש השפעות הרסניות לטווח הקצר והארוך על גוף האדם, וכי שירותי הבריאות הקיימים אינם מצוידים להקל על השפעות אלו באופן משמעותי. מאז, רק גדל גוף הראיות להשפעות ההומניטריות של השימוש והניסויים בנשק גרעיני, וכן של המוכנות והיכולת של ארגונים לאומיים ובין-לאומיים ומערכות בריאות לספק סיוע לקורבנות של אירועים כאלה.

ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס, רויטרס1)
צילום: רויטרס, רויטרס1

כמה נשק גרעיני יש לרוסיה?

לפי פדרציית המדענים האמריקנים (FAS), לרוסיה יש 5,977 ראשי נפץ גרעיניים, ומדובר במלאי הגרעיני הגדול בעולם. לשם השוואה, בארה"ב יש 5,428 בעוד שלצרפת יש 290 ולבריטניה יש 225. משמעות הדבר היא שכ-90% מכל ראשי הנפץ הגרעיניים הם בבעלות רוסיה וארה"ב.

לפי ביטאון מדעני האטום, הארסנל הרוסי כולל 4,447 ראשי נפץ מתוכם 1,588 מותקנים על טילים בליסטיים ופרושים בבסיסי מפציצים כבדים. נוסף על כך, "כ-977 ראשי נפץ אסטרטגיים נוספים בקירוב, יחד עם 1,912 ראשי נפץ לא אסטרטגיים" המוחזקים במילואים, כך לפי הביטאון. עם זאת, מומחים מבהירים כי המספר המדויק של ראשי נפץ וכלי נשק אינו ידוע, זאת בשל מעטה הסודיות שעוטף את ענייני האבטחה.

איזה איום הנשק מהווה על אוקראינה והעולם?

לטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים (ICBM) שברשות רוסיה יש את היכולת להגיע רחוק - עד ערים כמו לונדון ואפילו וושינגטון. טילים מסוג הזה יכולים להגיע למהירות מרבית לאחר כ-10 דקות לאחר השיגור, ומשמעות הדבר היא זמן הגעה של כ-20 דקות מרוסיה לבריטניה, למשל.

הסכם פירוק נשק גרעיני עם אירן (צילום: Gettyimages IL)
הסכם פירוק נשק גרעיני עם אירן | צילום: Gettyimages IL

בחודש מרץ עורר הנשיא פוטין דאגה ברחבי העולם כאשר הציב את כוחות ההרתעה הגרעיניים שלו בכוננות גבוהה. אז, מומחה ההגנה, הגנרל סר ריצ'רד בארונס אמר ל-Sky News: "הנשיא פוטין העלה את ההימור - הוא התחיל להעלות על הפרק אפשרות לשימוש בנשק גרעיני ברמה עולמית. משמעות הדבר היא נשק שכזה, כמו טיל בליסטי בין-יבשתי - נשק שיכול להגיע מרוסיה לארה"ב וללא ספק לאירופה״.

בארונס מתאר את הסכנה שבהכנסת הנשק הגרעיני למשוואה, ומסביר, "לראש הנפץ בחזיתו יש תפוקה של בין 300 ל-800 קילוטון, כאשר תפוקה של 300 קילוטון מספיקה כדי להרוס את וושינגטון, לונדון או פריז. עלינו להבין שההימור על אוקראינה הפך כעת גלובלי. עצם העלאת ׳רוח הרפאים׳ של הנשק הגרעיני באוב, מביאה את שאר חצי הכדור המערבי להיות באותו המגרש המסוכן שבו נמצאת אוקראינה".

אבל, אין בכרח בשימוש בטילים בין-יבשתיים עם ראשי נפץ גרעיניים כדי לחולל נזק רב. יש נשק אחר שמאפשר ירי שטווחו קצר יותר, והוא עדיין יביא להרס רב. לדוגמה, לתותח ה-2S7 יש טווח של כ-37 ק"מ והוא יורה פגז ששוקל 110 ק"ג. "הוא יכול גם לירות פגז גרעיני עם תפוקה של כקילוטון אחד - שזה כמו אלף טון של TNT. אז כשהנשיא פוטין מתחיל לדבר על אפשרויות גרעיניות, צריך להבין שיכול להיות שעל זה הוא חושב. במקרה כזה הוא עשוי לפנות לטיל איסקנדר - שלו יש טווח של כ-500 ק"מ.

"בתפקוד המקובל שלו הוא יורה טיל עם ראש נפץ של 480 ק"ג, טיל שהוא מסיבי, זאת בדיוק של כחמישה מטרים. אפשר להשתמש בו כדי לירות נשק גרעיני, עם תפוקה של בין חמישה ל-50 קילוטון. מה שאומר שבטווח כזה, ועם התפוקה הזו - בהחלט מדובר באופציה הרסנית לחלוטין".

כך נראו עיי החורבות בהירושימה ונגסאקי (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס

האם סביר להניח שהמלאי של רוסיה ישתנה?

הרוסים ממשיכים בתוכנית מודרניזציה מקיפה לארסנל הגרעיני שלהם, במסגרתה יוחלפו רוב כלי הנשק שעברו בירושה מהתקופה הסובייטית. הנס קריסטנסן ומאט קורדה, שכתבו לביטאון מדעני האטום, ציינו: "נכון לתחילת 2022, אנו מעריכים שלרוסיה יש מאגר של כ-4,477 ראשי נפץ גרעיניים שיועדו לשימוש על ידי משגרים אסטרטגיים ארוכי טווח ומשגרים טקטיים לטווח קצר יותר, מדובר בירידה קלה מהשנה שעברה״.

עוד מציינים השניים כי "מתוך ראשי הנפץ המאוחסנים, פרוסים כ-1,588 ראשי נפץ אסטרטגיים: כ-812 על טילים בליסטיים יבשתיים, כ-576 על טילים בליסטיים המשוגרים מצוללות, ואולי 200 הפרושים בבסיסי מפציצים כבדים".

נקודה נוספת שהוצגת בביטאון היא זו לפיה החל מ-23 בפברואר, "חלק מרכבי המשלוח הרוסיים הפרושים ליד אוקראינה נחשבים לבעלי יכולת כפולה, כלומר ניתן להשתמש בהם לשיגור נשק קונבנציונלי אך גם לשיגור נשק גרעיני".

מה התהליך לאחר ההחלטה על שימוש בנשק גרעיני? 

נשיא המדינה, שר ההגנה או ראש המטה הכללי של המדינה חייבים לתת אישור באמצעות מה שמכונה המזוודה הגרעינית של צ'ג'ט (Cheget).

דוקטרינת הגרעין הרוסית מאפשרת שימוש במה שמכונה נשק גרעיני טקטי - הכוללת פיצוץ גרעיני מוגבל - בסכסוך קונבנציונלי, כדי לגרום לאויב לחזור בו. לעומת זאת, נשק גרעיני אסטרטגי יכול לפגוע במטרות הרבה יותר רחוקות, כמו ארה"ב. כלי נשק גרעיני כמו אלה שבשדה הקרב מול אוקראינה הם טקטיים.

מה עם הנשק הגרעיני ברחבי העולם?

בצל חששות בטחוניים והרצון להפחית את התלות בספקים אחרים, מספר מדינות קונות או מפתחות טילים חדשים משלהן.

לפני שהעשור יסתיים, מעריכים כי אסיה תהיה גדושה בטילים קונבנציונליים שטסים יותר ויותר מהר, פוגעים חזק יותר ויהיו מתוחכמים מאי פעם. סין למשל מייצרת בקנה מידה נרחב את ה-DF-26 שלה - נשק רב-תכליתי עם טווח של עד 4,000 ק"מ. מי שלא מתכוונת להישאר מחוץ למשחק היא ארה"ב, אשר מפתחת כלי נשק חדשים שמטרתם להתמודד עם מה שיוכלו לשלוח מבייג'ין, באוקיינוס ​​השקט. טייוואן ויפן גם הן מגבירות את יכולותיהן בכל הנוגע למלאי הטילים שלהן, כמו גם את מערכות ההגנה שנועדו להתמודד עם איומי טילים. לפי פדרציית המדענים האמריקנים יש סך תשע מדינות גרעיניות שהחזיקו נכון לתחילת 2033בכ-12,700 ראשי נפץ.

בשנים 2013 ו-2014 ארגנו ממשלות נורבגיה, מקסיקו ואוסטריה שלוש ועידות בינלאומיות כדי להעריך באופן מקיף את הידע הקיים על ההשלכות ההומניטריות של נשק גרעיני. העדויות שהוצגו הוכיחו בין היתר את הדברים הבאים:

• פיצוץ של נשק גרעיני באזור מיושב או בקרבתו תגרום - כתוצאה מגל הפיצוץ, חום עז, קרינה ונשורת רדיואקטיבית – אלה יגרמו למוות והרס בקנה מידה רב ולעקירה המונית. לנזק לטווח ארוך ייגרם לבריאות האדם ולרווחתו, כמו גם לסביבה. התשתיות, הפיתוח החברתי-כלכלי ואף הסדר החברתי עצמו יספגו מכה מערערת גם כן.

• אפילו שימוש מצומצם ייחסית, של כ-100 כלי נשק גרעיניים נגד מטרות עירוניות, יוביל בנוסף להפצת קרינה ברחבי העולם, להתקררות האטמוספרה, לקצר עונות הגידול, למחסור במזון, ובסופו של דבר לרעב עולמי.

• היקף ההרס והזיהום לאחר פיצוץ גרעיני באזור מיושב או בקרבתו עלול לגרום להפרעה חברתית ופוליטית עמוקה, שכן יידרשו כמה עשורים לבנייה מחדש של תשתיות ולחידוש פעילויות כלכליות, מסחר, תקשורת, מתקני בריאות ובתי ספר.

• אף מדינה או גוף בין-לאומי לא יוכלו לטפל, באופן הולם, במצב החירום ההומניטרי המיידי או בהשלכות ארוכות הטווח של פיצוץ נשק גרעיני באזור מיושב, ולא לספק סיוע מתאים לנפגעים. בשל הסבל וההרס האדירים שנגרמים כתוצאה מפיצוץ גרעיני, כנראה שלא ניתן יהיה לבסס יכולות כאלה, גם אם ננסה. בכל זאת, הסיקו חברי הוועדה, כי היערכות ותיאום עשויים בכל זאת להועיל בהפחתת ההשפעות של אירוע הכרוך בפיצוץ גרעיני.

• נקודה מעניינת מבין הממצאים המדעיים שהוצגו היא שבשל ההשפעות ארוכות הטווח של חשיפה לקרינה מייננת, השימוש והניסוי בנשק גרעיני הותיר בכמה חלקים בעולם השפעה מתמשכת וחמורה – בריאותית וסביבתית – שבאה לידי ביטוי בנזקים לנשים ולילדים באופן בלתי פרופורציונלי.

מחקרים מדעיים נוספים הינם נחוצים, אך המגמה היא ברורה - הם חושפים עוד ועוד ממצאים חדשים ומשכנעים לפגיעה ארוכת טווח בבריאות האדם ובסביבה.