כ-6,000 משתתפים ונציגים של 24 מדינות השתתפו בוועידת האוקיינוס של האו"ם שהתקיימה בליסבון. הכינוס הסתיים בהצהרה משותפת להתגייסות גלובלית ודחופה למציאת פתרונות חדשניים מבוססי מדע לטובת שמירה על האוקיינוסים. זאת לאור המחיר הרסני והשלכות על איכות החיים והבריאות של כולנו – שנוצר בעקבות שינויי האקלים. נזכיר כי נציגים ומנהיגים ברחבי העולם כבר הצהירו והתחייבו על הפחתת פליטת גזי החממה ושימור הסביבה – התחייבות שלרוב לא השכילו לממש. לכן יש לקחת את ההצהרות בעירבון מוגבל.
על פי דו"ח מצב האקלים העולמי לשנת 2021 אותו פרסם הארגון המטאורולוגי העולמי, גובה פני הים, חום האוקיינוס, החומציות וריכוזי גזי חממה עלו משמעותית בשנים האחרונות ומגיעים לשיאים חדשים. בנוסף, זיהום הים גדל בקצב מדאיג מאוד ואם המגמות הנוכחיות יימשכו כך על פי הדו"ח, יותר ממחצית מהמינים הימיים בעולם עשויים להיכחד עד שנת 2100.
"אנו מחויבים לעצור ולהפוך את הירידה בבריאות המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי של האוקיינוס, להגן ולשקם את חוסנו ושלמותו האקולוגית". על הצהרה זו חתמו בסיום האירוע נציגי המדינות המשתתפות, אשר הביאו שאיפה גדולה כי המצב הקשה של האוקיינוס יטופל והודו בכנות שהם "מודאגים עמוקות מהמצב החירום העולמי העומד בפני האוקיינוס".
נציגי המדינה התחייבו לשמר ולהגן על לפחות 30% מהאוקיינוס העולמי בתוך אזורים מוגנים ימיים, ולספק אמצעי שימור והגנה יעילים אחרים עד לשנת 2030. ההתחייבות כוללת הגנה על או מעבר ל-30% מהאזורים הימיים הלאומיים של כל מדינה עד 2030. השגת ניטרליות פחמן עד לשנת 2040, הפחתת זיהום הפלסטיק, הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת, הקצאת מיליארדי דולרים לטוב מחקר על החמצת האוקיינוסים, מימון פרויקטים שונים ועוד. הטיוטה הסופית של ההצהרה המדינית, שאומצה במליאת הסיום, קבעה יישום פעולות ספציפיות, תוך התחשבות באתגרי הקיבולת של מדינות מתפתחות, בפרט מדינות מתפתחות של איים קטנים ומדינות הכי פחות מפותחות.
גוטרש: "לקחנו את האוקיינוסים כמובן מאליו"
ההכרה ב"כישלון הקולקטיבי" של חברות האו"ם בטיפול במשבר, באה לידי ביטוי כבר בדברי הפתיחה של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, אשר הודה בכישלון הארגון ולכך לטענתו, יהיו השפעות לאורך כל שנת 2030."למרבה הצער לקחנו את האוקיינוסים כמובן מאליו, והיום אנו עומדים בפני מה שהייתי מכנה "מצב חירום". אנחנו חייבים להפוך את הגאות. אוקיינוסים בריאים ופרודוקטיביים הם חיוניים לעתיד המשותף שלנו".
מזכ"ל האו"ם קרא כמו כן להשקיע בכלכלת אוקיינוסים בת קיימא לטובת יצירת מזון, אנרגיה מתחדשת ופרנסה: "ניהול בר קיימא יכול לעזור לאוקיינוסים לייצר עד פי שישה יותר מזון ופי 40 יותר אנרגיה מתחדשת ממה שהוא מייצר כיום. האוקיינוסים חייבים להפוך למודל כיצד ניתן לנהל את נחלת הכלל העולמית לטובתנו ומשמעות הדבר היא, מניעה והפחתה של זיהום ים מכל הסוגים, הן ממקורות יבשתיים והן ממקורות ים". הוא ביקש להגן יותר על האנשים שחייהם ופרנסתם תלויים בהם, על ידי טיפול במשבר האקלים ועל ידי השקעה בתשתית חופית עמידה לאקלים.
בנוסף הפציר בענף הספנות להגיע לאפס פליטות עד לשנת 2050, ולהציג תוכניות אמינות ליישום ההתחייבויות הללו. כמו גם להשקיע יותר בשיקום ושימור מערכות אקולוגיות חופיות כמו אדמות ביצות ושוניות אלמוגים. "אני מזמין את כולם להצטרף למטרה של מיפוי של 80 אחוז מקרקעית הים עד 2030. לעודד את המגזר הפרטי להצטרף לשותפויות התומכות בחקר האוקיינוסים ובניהול בר קיימא ולממשלות להעלות את רמת הרצון שלהן להביא להתאוששות בריאות האוקיינוסים".
המזכ"ל גם הצהיר שיש התקדמות בדרך משפטית לשימור של המגוון הביולוגי הימי של אזורים מעבר לתחום השיפוט הלאומי. אמנה חדשה שמטרתה לטפל במשבר הפלסטיק העולמי החונק את האוקיינוסים נמצאת במשא ומתן. כמו גם על הסכם עם ארגון הסחר העולמי על סיום סובסידיות דיג מזיקות. אך באותה נשימה הוא ציין שעדיין צריך לעשות הרבה יותר.
המודעות הציבורית גוברת אך אינה מספיקה
נשיא העצרת הכללית של האו"ם, עבדולה שהיד נאם גם הוא ואמר כי הוועידה הזו היא הבמה המקום להפגין את המחויבות העולמית למשבר האוקיינוסים. "האנושות כולה מסתמכת על האוקיינוסים כמקור למחצית מחצית מהחמצן שאנו נושמים. זו הסיבה שאנחנו כאן השבוע, לדאוג למשאב שנשא אותנו לאורך כל קיומנו".
אריק רוזנבלום מנכ"ל עמותת "אקואושן" הפועלת לשימור הסביבה הימית של ישראל, הוזמן על ידי המארגנים לשאת דברים באירוע צדדי בחסות הוועידה אותו מקיימת הקרן לחינוך סביבת FEE הבין-לאומית. האירוע מתמקד בכוחן של הרשתות המקומיות להביא להעצמה קהילתית וליצירת השפעה חברתית וסביבתית חיובית בהקשר החופים.
למעשה הוא עוסק בשאלה איך משלבים את הציבור במסע החיוני להביא לתיקון הנזקים שנעשו לטבע ולהביא לחיבור ושיתוף פעולה הכרחי בין בני האדם והסביבה. רוזנבלום שכותרת נאומו היא "איך לנצח את בלוז שינויי האקלים" אמר: "התגייסות כלל עולמית היא קריטית על מנת להביא לטיפול במצבם של האוקיינוסים ולשינוי המגמה השלילית. המודעות החברתית ההולכת וגוברת היא מבורכת אך אינה מספיקה לבדה, יש צורך ביישום החלטות ובקידום פעולות אפקטיביות בעידוד הממשלות".
האוקיינוסים מכסים 70 אחוז משטח כדור הארץ, מדובר בביוספרה הגדולה ביותר בכוכב הלכת והם ביתם של עד 80 אחוז מכלל החיים בעולם. הם מייצרים 50 אחוז מהחמצן שאנו צריכים, סופגים 25 אחוז מכל פליטת הפחמן הדו חמצני ולוכדים 90 אחוז מהחום הנוסף שנוצר מפליטות אלו. הם לא רק 'ריאות כדור הארץ' אלא גם כיור הפחמן הגדול ביותר שלו ומהווים חיץ חיוני נגד השפעות שינויי האקלים. הם מטפחים מגוון ביולוגי בלתי נתפס ומייצרים מזון, מקומות עבודה, משאבי מינרלים ואנרגיה הדרושים כדי שהחיים על הפלנטה ישרדו וישגשגו.