טיפול יעיל וזול יותר נגד מחלת הסרטן: פיתוח חדש של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף אוניברסיטת ליסבון מעורר את מערכת החיסון ומהווה תחליף זול ויעיל לנוגדנים הנחשבים להבטחה הגדולה של המאבק בסרטן בעשור האחרון. בשל עלותם הגבוהה של החלבונים, הטיפול במערכת החיסון אינו זמין לכלל החולים וכעת מקווים החוקרים כי בעקבות פריצת הדרך המדעית ניתן יהיה להנגיש את הטיפול לכל החולים.

החוקרים זיהו וסנתזו מולקולה קטנה שיכולה להוות תחליף נגיש ויעיל יותר לנוגדן המשמש בהצלחה לטיפול בשורה של מחלות סרטן. הם הסבירו כי הנוגדנים כבר מאושרים לשימוש קליני, גם בישראל, והם נחשבים להבטחה הגדולה של המאבק בסרטן. הטיפול האימונולוגי החדיש (הקשור במערכת החיסון) יכול להביא לשיפור משמעותי במצבו של החולה - וזאת ללא תופעות הלוואי הקשות הנלוות לטיפולים כמו כימותרפיה.

פריצת דרך: מולקולה שתנגיש את הטיפול בסרטן (צילום: חדשות)
"יזכיר למערכת החיסון לתקוף את הסרטן": פיתוח המולקולה החדשה | צילום: חדשות

ואולם, הנוגדנים יקרים לייצור ולכן אינם זמינים לכלל החולים. בנוסף, הטיפול לא משפיע על כל חלקי הגידולים הסרטניים המוצקים כי הוא גדול מדי בכדי לחדור לאזורים פחות נגישים ופחות חשופים בגידול. כעת, החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת ליסבון הצליחו למצוא חלופה קטנה וחכמה יותר לאותם הנוגדנים.

"עד היום זה עלה בסביבות ה-300 אלף דולר לשנה של טיפולים"

מאחורי הפיתוח פורץ הדרך עומד צוות בינלאומי של חוקרים בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראשת המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן וראשת המעבדה לחקר הסרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם פרופ' הלנה פלורינדו ופרופ' ריטה גואדש מאוניברסיטת ליסבון. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת Journal for ImmunoTherapy of Cancer. 

בנוסף לשיקולי העלות, מהניסויים שערכו החוקרים עולה כי המולקולה הקטנה שיפרה את ההפעלה של תאי מערכת החיסון בתוך גידולים מוצקים. "שטח הפנים של גידול סרטני מוצק הינו הטרוגני", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו. "אם באזור מסוים של הגידול יש פחות כלי דם, הנוגדן לא יצליח להיכנס לאזור הזה של הגידול. מאחר שמולקולה קטנה עוברת בדיפוזיה, היא לא תלויה לחלוטין בכלי הדם של הגידול או בחדירות שלהם. אני מאמינה שבעתיד המולקולה הקטנה תהיה זמינה ותהפוך את הטיפול האימונולוגי לנגיש וליעיל לחולי סרטן".  

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו מאוניברסיטת תל אביב (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' רונית סצ'י-פאינרו מאוניברסיטת תל אביב | צילום: אוניברסיטת תל אביב

פרופ' סצ'י-פאינרו מוסיפה: "צריך להבין שנוגדן הוא מולקולה ביולוגית, לא סינתטית, ולכן צריך תשתית מורכבת והרבה כסף כדי לייצר אותה. נוגדן כזה עולה היום לחולה בסביבות ה-300 אלף דולר לשנה של טיפולים. אנחנו פיתחנו מולקולה קטנה שיודעת לעכב את הקישור של החלבון ולהזכיר למערכת החיסון שהיא צריכה לתקוף את הסרטן. כבר סנתזנו את המולקולה הקטנה עם ציוד פשוט, בזמן קצר ובשבריר מהמחיר. יתרון אחר של המולקולה הקטנה הוא שסביר להניח שאפשר יהיה ליטול אותה בבית, דרך הפה, ולא באינפוזיה באשפוז".