במשרד להגנת הסביבה פרסמו היום (שני) תמונה שצולמה באילת ובה נראית רחבת בטון בחוף קיסוסקי שמגיעה עד הים. במשרד סבורים כי עבודות פיתוח לאורך חופי אילת, מסכנות את הסביבה החופית ופוגעות בה, כמו כן, אותן עבודות מבוצעות בניגוד לעמדת המשרד, "הן מצמצמות את שטח החוף הפתוח לציבור ועלולות להוביל לפגיעה באלמוגים ובסביבה", נכתב בהודעה.
"ישראל לא יכולה להפוך למדינת אספלט רק בגלל קומץ בעלי אמצעים מקושרים"
המשרד להגנת הסביבה פנה למנכ"לית מנהל התכנון ולוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) בדרישה לקיים דיון דחוף בנושא עבודות הפיתוח בחופי אילת, שמתוכננות ללא התייחסות להיבטים ושיקולים סביבתיים ומבלי שהיתרי הבניה תואמו עם המשרד.
כבר בשנת 2020, פנה מחוז דרום של המשרד לגורמים הרלוונטיים לקבלת הבקשות להיתרי הבניה בהקדם, כדי לבחון את נושא העבודות בקרבת קו המים ולהגן על ערכי הטבע. המשרד הביע הסתייגות ממספר רכיבים שתוכננו בסביבה החופית שבאילת, ובהם הקמת שבילי בטון בסמוך לקו המים, שימוש נרחב בבניה קשיחה מבטון, והקמת מזח בחוף אלמוג. המשרד הביע חשש מפגיעה חמורה בסביבה החופית, וסבר כי מדובר בפיתוח עודף ומיותר שאינו מותאם לסביבה זו. בהתאם, הודגש למהנדס העיר כי יש ללוות את היתרי הבנייה בפרשה טכנית שתכלול הנחיות למניעת פגיעה בסביבה החופית.
"משלא תואמו היתרי הבנייה עם המשרד, לא ידוע למשרד מהן ההנחיות שנקבעו למניעת פגיעה בסביבה החופית, אם בכלל. נציין, כי ההערות שהעביר המשרד במהלך 2020 בנוגע לקרבה המתוכננת של פיתוח לקו המים ולחומרי הבניה והביסוס, במסגרת תוכניות הבינוי – לא התקבלו".
"נותרו מטרים בודדים של חוף"
עם התחלת העבודות, ביצעו גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה סיורים בחופים, מהם עלה כי עבודות הפיתוח נעשות בסמיכות רבה מאוד לקו המים ובמקרים מסוימים אף מעבר לו, ואירעו בהן תקלות ופגיעה בסביבה החופית. עוד עלה במסגרת הסיורים, כי יש מקטעים שמלכתחילה התקיימה בהן רצועת חוף צרה בשל בינוי קיים, וכעת נשארה רצועת חוף צרה עוד יותר, ברמה של מטרים בודדים שנותרו לשימוש הציבור.
מבדיקת המשרד אף עולה כי הפיתוח כולל שימוש נרחב בבטון מזוין המעוגן אל תוך הקרקע החופית, "השימוש הנרחב שנעשה בבטון מזוין שנוצק על קרקע חופית, לא צריך להיות פרקטיקה מקובלת בשנת 2022. יש דרכים ידידותיות לסביבה להנגיש לציבור את החופים היפים של אילת", מסביר מתן לוינסון, מתכנן מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה. במשרד טוענים כי גריעת שטח הקרקע החופית בצורה זו היא כמעט בלתי הפיכה.
עוד, לפי גורמי המקצוע במשרד, בניית אלמנטים קשיחים מבטון בקו המים או בסמוך לו עלולה לגרום, בעת סערה חזקה, לא רק לגריעת הקרקע אלא גם להגברת ההרס של האלמוגים עקב הגברת אנרגיית הגלים החוזרים לים. "הניסיון מלמד כי הפתרון הנכון הוא להרחיק את הפיתוח ואת הבינוי מקו המים, ואת המתקנים שיש הכרח להצמיד לקו המים, יש להקים כמתקנים פריקים - לקח שהיה אמור להילמד לאחר הסערה שאירעה באילת בחודש מרץ 2020. עוד עולה, כי בחופים ציון, קיסוסקי ואלמוג, מתוכננות ומבוצעות עבודות בטון והקמת טיילות שלא לצורך ובאופן שפוגע בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים במקום".
על פניית המשרד למנהל התכנון ולוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) חתומות אילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה ויהודית מוסרי, מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד. השתיים דורשות לקיים דיון דחוף, עוד טרם תכנון עבודות הפיתוח של יתר חופי אילת וטרם דיון ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) במסמך המדיניות לחופי אילת, "זאת על מנת שניתן יהיה לחדד את הסוגיות הנוגעות לפיתוח ושימור הסביבה החופית-ימית במוסד התכנון, שעל פי חוק אמון על שמירת הסביבה החופית". נוסף על כך, המשרד קורא לקיים דיון לגבי אלו איזונים ובלמים נדרשים כדי להבטיח את המשך קיום המערכות הטבעיות במפרץ אילת, כגון מתן הגנה באמצעות שמורות טבע ימיות.
"עבודות הפיתוח נעשות תוך התעלמות מדרישות המשרד להגנת הסביבה, ומובילות לפגיעה בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים של ים סוף וחופי אילת. היתרי הבנייה מתעלמים מההיבטים והשיקולים הסביבתיים", מסרו גלדמן ומוסרי.
מרשות הטבע והגנים נמסר: "מדובר בתוכניות שאושרו ברמה המקומית בניגוד לעמדת רשות הטבע והגנים שהפיתוח נעשה קרוב מידי לקו המים וקיים סיכון לפגיעה בטבע בשל כך. יחד עם זאת הרשות מצידה מפקחת על העבודות על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הסיכון לפגיעה בטבע. פעולות פיקוח אלו אף הובילו לעצירת העבודות לא אחת בשל חריגות. בצל כך הרשות קוראת לכל הגורמים המעורבים לקדם ולאשר את מסמך המדיניות שגובש בעניין הפיתוח בסביבה החופית באילת, המתייחס גם לאיזונים הנדרשים למען שמירה על הטבע, על מנת למנוע המשך פגיעה בסביבה הימית והחופית של אילת עם עבודות הפיתוח הצפויות בהמשך".