המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (חמישי) כמדי שנה בעשור האחרון את מרשם הפליטות לסביבה של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים.
המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל, והוא גם אמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. "אנחנו משתפים היום את הציבור במידע העדכני ביותר שבידינו", ציינה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.
לדבריה, "המפל"ס הוא כלי מרכזי שמשמש את המשרד, את הציבור ואת הארגונים הסביבתיים לשם קבלת תמונה מפורטת ומדויקת על זיהום האוויר בסביבה. נתוני הדוח מראים המשך מגמת הפחתה ניכרת במזהמים וכן המשך הפחתת העלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר בישראל, אך עדיין יש עבודה רבה לפנינו בהורדת זיהום האוויר בישראל, בעיקר בכל הקשור בתעשייה וכן בשריפות הבלתי חוקיות. נמשיך לפעול לשיפור איכות האוויר ואיכות החיים של תושבי המדינה" אמרה .
על פי נתוני הדוח, בשנת 2021 נרשמו הפחתות בפליטת חלק מהחומרים המזהמים לאוויר בקרב מדווחי המפל"ס בשיעורים של 3% עד 19% ועלייה של 1.5% בפליטת חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים לבני אדם, בהשוואה לשנת 2020. בין השנים 2012 ל-2021 מוצגות הפחתות של עד 84%, בעקבות יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן עקב הגברת השימוש בגז מחצבים וצמצום השימוש בפחם לייצור חשמל.
בדוח הוצגו גם נתונים ספציפיים על אזורי תעשייה בישראל. במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 50% עד 94% משנת 2012. בתחמוצות חנקן למשל, נמדדה בשנת 2021 הפחתה של 8%, ולעומת זאת בתחמוצות גופרית חלה עלייה של 22% שהתרחשה בבז"ן.
באזורי התעשייה בדרום אשקלון פועלים 7 מדווחי מפל"ס תעשייתיים, מתוכם 3 תחנות כוח - רוטנברג, ורידיס ודוראד. הפליטות לאוויר באזורים אלו פחתו בשנים האחרונות ב-68% עד 94% בעקבות דרישות המשרד להגנת הסביבה, שבעקבותיהן פעלו התחנות לצמצום השימוש בפחם בתחנת רוטנברג והתקנת סולקנים בכל יחידות הייצור.
עלות חיצונית – מה שהציבור משלם
מדובר בכימות ההשפעה של הזיהום הזה, לכדי עלות בשקלים מכספי הציבור. סך העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר על יד מדווחי המפל"ס בשנת 2021 היא 12.5 מיליארד שקל. בשנת 2020 העלות הייתה 12.9 מיליארד שקל. יש לזכור כי מחירי גזי החממה עלו מ-167 שקל לטונה פחמן דו חמצני בשנת 2020 ל-176 שקל לטונה פחמן דו חמצני בשנת 2021. לפיכך, העלות של שנת 2021 במחירי 2020 היא 11.8 מיליארד שקל - כלומר הפחתה של 9% שהם 1.1 מיליארד שקל. במשרד להגנת הסביבה מציינים כי ההפחתות בשנת 2021 נובעות בעיקר מצמצום השימוש בפחם בתחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג.
מיהם המזהמים הגדולים ביותר?
בדוח מוצגים 20 הפולטים של חומרים מזהמים, אשר אחראיים ל-85% מהעלות החיצונית בקרב מדווחי המפל“ס לשנת 2021.
במקום הראשון תחנת הכוח אורות רבין בחדרה, שהעלות החיצונית שלה כתוצאה מזיהום הייתה יותר מ-3 מיליארד שקלים. במקום השני, תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, עם כמיליארד וחצי שקלים בשנה של עלות חיצונית; שתיהן באחריות חברת החשמל. במקום השלישי מפעלי נשר, עם 860 מיליון שקלים.
במקומות הרביעי עד ה-20, עם עלות חיצונית שנעה בין 467 מיליון שקלים ל-366 מיליון - מהמזהם הגדול יותר לקטן ביותר: תחנת הכוח גזר, תחנת הכוח אשכול, תחנת הכוח חגית, חברת כריית הפוספטים ICL (רותם אמפרט נגב), בז"ן, דליה אנרגיות כוח, תחנת כוח אורות יוסף, ותחנת הכוח חיפה.
משבר האקלים
מהנתונים המוצגים בדוח המפל"ס עולה כי בשנת 2021 פחתה פליטת גזי החממה ממדווחי המפל"ס בישראל ב-3%. זאת, בשל צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל והגברת יצור החשמל באנרגיות מתחדשות.
גזי החממה בישראל כוללים בעיקר פחמן דו חמצני - 77%, ו-12% מתאן. שאר גזי החממה הם גזי קירור וניטרוס אוקסיד. פליטת פחמן דו-חמצני מתרחשת משריפת דלקים פוסיליים (פחם, מזוט, סולר, גז מחצבים ועוד).
באשר למתאן, אשר אין נתונים לגביו בדוח זה, במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי בהמשך צפוי דוח שיאמוד פליטות מתאן משרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל, והוא יפורסם בשבועות הקרובים.
מה לגבי אחריות תאגידית וסביבתית?
רבות מהחברות המדווחות למפל"ס, הגורמות לעלויות חיצוניות משמעותיות, אינן מפרסמות כלל דוחות אחריות תאגידית. דיווחי אחריות תאגידית וגילוי סיכוני סביבה, חברה וממשל תאגידי - ESG (Environmental Social Governance) של חברות המקיימות פעילות תעשייתית, מסייעים למשקיעים, ללקוחות ולציבור. דיווח ESG הוא בסיס להתנהלות בשקיפות ובאחריות סביבתית, חברתית וכלכלית.
בישראל אין חובה רגולטורית לפרסם דוחות ESG, ויש לשער כי אילו הייתה חובה כזו, הייתה מצליחה להעביר הממשלה את חשיבות השמירה על הסביבה מצידן של חברות, ואת הצורך לקחת בחשבון גם שיקולים סביבתיים ולא רק עסקיים במסגרת הניהול התאגידי.
התייחסות איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל לנתונים: יו"ר האיגוד אסיף איזק: "הנתונים מחייבים סגירה מיידית של יחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין. מדי שנה אנו נוכחים כי זהו המפעל המזהם בישראל. בעוד מפעלים אחרים נקנסים ומופעלים נגדם סנקציות - יחידות 1-4 באורות רבין הפחמיות הישנות - ממשיכות לפעול ולזהם ללא הרף וממשיכות לשרוף פחם ללא אמצעים טכנולוגיים להפחתת הפליטות. נתוני משרד הבריאות מעידים על 50 מתים בשנה מהפעלת התחנה ובעיקר מהפליטות של יחידות 1-4, שנה אחר שנה דבר לא נעשה".