אוסף נדיר ויוקרתי של שנהבים מעוטרים מימי בית ראשון נחשף בירושלים, במהלך חפירות בחניון גבעתי שבעיר דוד, סמוך לחומות ירושלים. החפירות, שבוצעו על ידי רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב ובמימון עמותת "אל עיר דוד", הובילו לגילוי השנהבים - מהיחידים שהתגלו בעולם והראשונים מסוגם בירושלים.
השנהבים, שנחשבו בעולם העתיק לאחד מחומרי הגלם היקרים ביותר, אף יותר מזהב, נמצאו בין הריסות של מבנה שלטוני גדול שפעל בתקופה בה ירושלים הגיעה לשיא כוחה - במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה. להערכת החוקרים, השנהבים המעוטרים שובצו ברהיטי עץ ושימשו את יושבי המבנה – דמויות בעלות אמצעים, השפעה וכוח כמו שרים או כהנים.
המבנה המרשים שבתוכו התגלו השנהבים חרב בשרפה גדולה, ככל הנראה במהלך החורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפני הספירה. במהלך החפירה בגן לאומי עמק צורים בירושלים התגלו לא פחות מכ-1,500 רסיסי שנהבים. השנהבים התגלו כשהם מרוסקים לפיסות זעירות ושרופות.
"עד היום, הכרנו שנהבים מעוטרים רק מבירות הממלכות הגדולות בימי בית ראשון, כמו נמרוד בירת אשור, או שומרון, שהייתה בירת ממלכת ישראל. כעת, בפעם הראשונה, מצטרפת גם ירושלים לבירות הללו", אמרו מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות. "חשיבותה ומרכזיותה של ירושלים במרחב בימי הבית הראשון הייתה ידועה לנו כבר בעבר, אולם הממצא החדש ממחיש לנו עד כמה היא הייתה חשובה וממצב אותה בשורה אחת עם בירות אשור וישראל. חשיפת השנהבים מהווה נדבך נוסף בהבנה של מעמדה המדיני והכלכלי של העיר, כחלק ממערך המנהל והכלכלה העולמי".
השנהבים שהתגלו לא היו פרטי היוקרה היחידים במקום. במבנה נמצאו גם חותם שעשוי מאגת - אבן חצי יקרה, קנקנים שהיו מלאים ביין מתובל בווניל, טביעת חותם עם השם "נתנמלך עבד המלך", פריטי אבן מעוטרים, ופריטי עץ שהיו לפי ההערכות חלק מרהיטים גדולים נוספים.
רק בתום תהליך שימור ייחודי, אותו הובילה המשמרת אורנה כהן יחד עם אילן נאור מרשות העתיקות, הורכבו מחדש הלוחות ונחשף עושרו של המכלול. "בתום תהליך צירוף ו'איחוי' של מאות הרסיסים, הצלחנו להבין שהאוסף כולל שרידים של לפחות 12 לוחיות רבועות וקטנות, שבמקור היו משובצות בתוך רהיטי העץ", אמרו השניים.
הממצאים הנדירים יוצגו ביום שלישי הבא, ה-13.9, בכנס מחקרי עיר דוד ה-23, ובכנס ירושלים של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית, שיתקיים בחודש אוקטובר.
"יוקרתו של השנהב קשורה גם במומחיות הרבה הנדרשת לעיבודו ולייצור העיטורים", הסבירו פרופ' גדות וד"ר שלו. "סביר שאוסף השנהבים שהתגלה בעיר דוד מיובא, ושהוא יוצר במקור על-ידי אומנים באשור. ייתכן שהשנהבים הגיעו לירושלים כמתנה שנשלחה מאשור לאצולת ירושלים. לאחר השוואה לחפצים שלמים המופיעים בלוחות קיר בארמון של המלך האשורי סנחריב בנינווה, הצענו לשחזר את לוחיות השנהב מירושלים כמשובצים לתוך מיטת כס, שאפשר לדמיין שניצבה בקומה העליונה של המבנה המפואר".
העיטורים על גבי מרבית השנהבים אחידים, וכוללים מסגרת עליה חרוטים ורדים, ובמרכזה עץ מסוגנן. לוחות אחרים עוטרו בפרחי לוטוס ובדגם גיאומטרי. לדברי ד"ר עידו קוך ורלי אבישר מאוניברסיטת תל-אביב, שחקרו את ההיצגים, הוורדים והעץ היו סמלים מקובלים ברפרטואר החזותי במסופוטמיה ובמרכזי תרבות נוספים.
פריטי שנהב שעליהם עיטורים דומים התגלו באוסף השנהבים של שומרון, ובארמונות רחוקים יותר כמו נמרוד וחורסבד - בלב האימפריה האשורית. אימוץ הסמלים הללו על ידי האליטה ביהודה התרחש בזמן שהממלכה הייתה תחת שלטון האימפריה האשורית, שהחל מהמחצית השנייה של המאה ה-8 לפני הספירה.
הסמלים שהתגלו שימשו באותה תקופה ביהודה כסמלים של הממלכה, הן על גבי פריטי אבן שעיטרו בנייני פאר, כמו כותרות האבן המעוטרות שהתגלו בירושלים, בארמון הנציב, ברמת רחל ובעמק רפאים, והן על חותמות ששימשו את מנהל הממלכה. דבר נוסף שניתן להבחין בו הוא שהמוטיבים של חיות ודמויות אנוש מיתולוגיות, המופיעים על גבי פריטי שנהב שהתגלו בשומרון, לא קיימים באוסף הירושלמי. "ייתכן ויש לפנינו עדות לבחירה תרבותית מצד האליטה בירושלים אילו סמלים עולמיים לאמץ, ואילו לדחות", אמרו החוקרים.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, אמר: "החפירות בעיר דוד לא מפסיקות להפתיע. הפעם, בעזרת מלאכה עדינה ומעוררת השתאות של משמרים וחוקרים, קיבלנו הצצה לחיי היום-יום של אנשים שחיו פה לפני אלפי שנים. התגליות הללו מפיחות חיים באבנים העתיקות. התובנה, שהעושר החומרי שהיה בידי האליטות החברתיות בירושלים בימי הבית הראשון, לא נופל - ואולי אפילו עולה על זה של מרכזי שלטון אחרים במזרח הקדום, מעידה על מעמדה של ירושלים וחשיבותה בעת ההיא".
בתנ"ך מוזכר השנהב פעמים ספורות, ותמיד בהקשרים של מלכים או עושר רב, כמו תיאור הכיסא שהכין שלמה המלך, ציון מגדל השן שבנה המלך אחאב בשומרון, ודברי התוכחה של הנביא עמוס על אצולת ישראל: "השֹכבים על מיטות שן וסרוחים על ערשותם". שנהבים מעוטרים, הם מהממצאים הבולטים והנדירים ביותר בממצא הארכאולוגי. יוקרתם נעוצה במקורו של השנהב. בדיקה מיקרוסקופית שערך הראל שוחט מאוניברסיטת חיפה, העלתה שהשנהב שייך לחט של פיל.