המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (חמישי) את דוח מצב הטבע בישראל לשנת 2022, המציג תמונת מצב של גורמים ותהליכים מרכזיים המשפיעים על הטבע בישראל. תחומי המחקר המופיעים בו נוגעים לשרפות, תחום הצומח, שטחים פתוחים ומיוערים, שינויים בשימושי הקרקע ומגוון ביולוגי. בנוסף, הדוח כולל לראשונה הגדרה של ערך סף לזיהום אור, המתייחס לתאורה מלאכותית הפוגעת במערכת האקולוגית.
הדוח מציג שתי מגמות מרכזיות והפוכות במצב הטבע בישראל. הראשון, הוא האיומים ההולכים וגוברים על השטחים הירוקים. ״העלייה בצפיפות האוכלוסייה והפיתוח הנלווה לה גורמים לכך שקצב אובדן השטחים הפתוחים שלהם ממשיך להיות גבוה, בייחוד במרכז הארץ ובצפון", הסביר עורך הדוח, נועם בן משה. "השפעות האדם זולגות גם לשטחים המוגנים, ומתבטאות, למשל, בעלייה בתדירות השרפות ובזיהום האור בשמורות הטבע וביערות".
איום נוסף, שכבר מתחיל לתת את אותותיו על המגוון הביולוגי, הוא שינויי האקלים. ההשפעות הישירות של השינויים הן כאלה שקשה למדי להבחין בהן, ואף למדוד אותן. השינויים מתרחשים במקביל לתהליכים אחרים שמקורם בפעילות האדם, והם יכולים לתת את אותותיהם גם באופן מידי ומשמעותי בטווח הקצר. למשל, השרפות בישראל, שמספרן נמצא במגמת עלייה, מכלות שטחים ירוקים ומאיימות על בעלי החיים.
כותרת:
מהדוח עולים ממצאים מדאיגים. כך לדוגמה, קצב גריעת השטחים הפתוחים (שטחים טבעיים, מיוערים וחקלאיים), ממשיך להיות גבוה. הדוח קובע כי בין השנים 2017–2020 אבדו בממוצע 30 קמ"ר של שטחים בשנה לצורכי פיתוח. שטחים נוספים אבדו עקב שרפות: כ-500 קמ"ר, המהווים כ-15% מהשטחים הטבעיים והמיוערים בישראל. רוב השטחים שתדירות השרפות בהם גבוהה נמצאים בתחום שטחי האימונים של צה"ל.
כחלק מהדוח הוגדר לראשונה ערך סף לזיהום אור אקולוגי, המאפשר לאפיין אזורים שבהם המערכות האקולוגיות חשופות לתאורה מלאכותית בעוצמה שפוגעת בהן. מהבדיקה עולה שעוצמת תאורת הלילה המלאכותית הממוצעת עלתה ב-30% בעשור האחרון. נתון מדאיג נוסף הוא ש-78% משטח רצועת החוף בישראל חשוף לזיהום אור גבוה. מקור חדש לזיהום אור הן תשתיות הגז בים התיכון הפוגעות במרחב הימי של ישראל, שהיה חשוך עד לפני כעשור. באילת זיהום האור החופי אף מאיים על עתידה של שונית האלמוגים.
קצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי. כיוון שישראל מהווה גבול תפוצה (מפגש בין אזורים גאוגרפיים שונים) למיני צמחים ובעלי חיים רבים, היא נוטה להיות פגיעה במיוחד לשינויים סביבתיים. אוכלוסיות בגבול תפוצה רגישות לשינויי אקלים, וחלקן אף נמצאות בסכנת הכחדה.
למדענים העוסקים בניטור ההשפעות ברור כי השפעה כזו קיימת. "הטמפרטורה בישראל עלתה במעלה וחצי מאז שלהי שנות ה-80, ועד סוף המאה היא עלולה להתחמם בעוד 4 מעלות. מדענים צופים נזקים חמורים לבריכות החורף ונחלי האכזב", ציין ד"ר אור קומאי, אקולוג נתונים של המארג ומבין כותבי הדוח.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הגיבה לתוצאות הדוח ומסרה כי היא "שמחה שהשנה, לראשונה, יש פרק המוקדש להשפעת שינויי האקלים על הטבע. ממצאי הדוח מדאיגים, ומציבים זרקור על הצטמצמות השטחים הפתוחים בישראל ופגיעה ברציפותם". גם פרופ' וחה"כ אלון טל (כחול-לבן) מוצא את הדוח מדאיג במיוחד: "המערכות האקולוגיות שלנו נמצאות תחת איום מתמיד, ואם לא נדע להגן עליהם מפיתוח חסר רסן, נראה השלכות בלתי הפיכות".
מצד שני, מאמצי שמירת הטבע לאורך השנים גם הם משמעותיים. ״ישנה עלייה ניכרת ורציפה בכיסוי הצומח בישראל, והרחבה משמעותית של שטחי שמורות הטבע, כולל בים, שעד לפני שנים בודדות כמעט שלא זכה להגנה״, מסר עורך הדוח, נועם בן משה.
כ-26% משטח ישראל מוגדרים כשמורות טבע וגנים לאומיים, על מנת להגן על החי והצומח. בין השנים 2021-2017 עלה שטח שמורות הטבע והגנים הלאומיים ב-9.6%, כך שניתן לפחות להתנחם בעלייה חיובית אחת.