במשך השנים נקשר לא פעם צה"ל בדיווחים על זיהום סביבתי וגרימת נזקים לטבע, אבל נתונים חדשים אשר מתפרסמים כאן לראשונה מראים על מה שיכול להיות שינוי תפיסתי בארגון הענק, וגם על פוטנציאל רב הגלום במערכת המסועפת - דווקא להיות גורם שישפיע על הסביבה באופן חיובי.
בשבוע שעבר סייר ח"כ אלון טל (כחול לבן – התקווה החדשה) בבסיס חיל האוויר "רמון" שבנגב. שם, בתור יו"ר ועדת המשנה להשפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור, הוצגו בפניו נתוני ההתייעלות המצביעים על הפוטנציאל הגלום בצה"ל, בתור ארגון ירוק ביותר ממובן אחד.
למרות שהיקף הפעילות הצבאית גדלה באופן הדרגתי, צריכת הסולר במגמת ירידה; מצריכה של 91 מיליון ליטר בשנת 2018, ל-76.8 מיליון ליטר בשנת 2021. חיסכון של יותר מ-13 מיליון ליטר בשנה.
צריכת המים אף היא במגמת ירידה, לראשונה בשלוש השנים באחרונות. זאת, גם כן למרות הגידול בהיקף הפעילות. במקום 15.7 מיליון קוב שנצרכו ב-2019, ב-2021 נצרכו רק 15.1 מיליון קוב. צריכת החשמל נשארה סטטית בין 2020-2021, אמנם לא מדובר בירידה, אך בהתחשב בגידול השנתי המוערך של 4.1%, שהוא קרוב לגידול שיעור הצריכה הארצית, מדובר בהישג. לכל אלה משמעות סביבתית, אך גם כלכלית. במהלך השנה הזו נחסכו 43 מיליון ש"ח בכספי ציבור. סך הכול, בשנים 2018-2021, חלה ירידה מצטברת של כ-200 מיליון ש"ח בהוצאות הצבא על דלק, חשמל ומים.
"אם נצליח להסיר חסמים רגולטוריים וחסמים טכניים, כמו שיפור מערכת הולכת החשמל בנגב, המומחים בצה"ל סבורים שאפשר להגיע ל-100 אחוז צריכת חשמל בצה"ל ממקורות מתחדשים עד 2030. בתור צבא העם, צה"ל הוכיח בעבר את יכולתו להירתם למאמצים לאומיים בתחומים רבים כגון חינוך, רווחה ובריאות. משבר האקלים הוא מקרה נוסף שבו עלינו לרתום את יכולתיו לטובת מדינת ישראל ולדאוג שהמגמות יתממשו ויתעצמו", ציין ח"כ טל.
צה"ל נחשב לארגון גדול, בזבזני ומזהם. אולם מתברר שמדינת ישראל יכולה ללמוד ממנו לא מעט. כבר בשנת 2018 צה"ל הקים ענף התייעלות אנרגטית, וייצר תכנית עבודה סדורה לייצור ארגיה ממקורות מתחדשים והפחתה בצריכת האנרגיה. הקמת מתקנים סולריים, חיבור בסיסים לגז, ייעול והחלפת מערכות חימום מים, מיזוג אוויר ותאורה.
איך קרה שבניגוד לתדמיתו, צה"ל הצליח להצמיח בתוכו יכולות סביבתיות מרשימות שכאלה?
ראש ענף התייעלות אנרגטית בחטיבה הטכנולוגית ליבשה, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה ואזרח עובד צה"ל שחר מסעוד, מי שמוביל את המהלך הרב שכבתי, מספר שהכול התחיל כשסגן הרמטכ"ל ב-2017, שהיום הוא הרמטכ"ל אביב כוכבי, אישר את הקמת הענף. "הוא הבין שאנחנו עומדים לבנות בסיסים חדשים, ושאנחנו צפויים בקצב הזה לעלייה של 30% בצריכת החשמל", ציין מסעוד. "יש לנו אנשי מקצוע שעובדים בשיתוף עם משרד האנרגיה, והם נמצאים בשטח ומסייעים ליחידות".
כמו כן, מספר מסעוד, נבנתה מעטפת מערכתית שתאפשר הטמעת פעולות החוסכות באנרגיה ודוחפות לשימוש באנרגיות מתחדשות, "בנינו יכולות שונות כמו מכרזים מותאמים, הנחיות, פקודות, הגדרות של דירקטיבות מטכ"ליות; כך אנחנו יכולים לוודא שהדברים קורים בפועל".
מסעוד מספר כי כחלק מהרצון לדחוף יותר ויותר בסיסים לעבר העתיד הירוק, נבנה צוות מיוחד שנקרא "עד הקצה", שתפקידו לסייע ליחידות במציאת דרכים להתייעלות אופטימלית. "זה צוות משולב של אנשי תקציבים ואנשים טכניים, הם מגיעים ליחידות ויודעים לתמוך בגורמים הרלוונטיים בבסיסים. יש ביקוש לסיוע הזה כי ביחידות מבינים שיש כאן מצב של רווח עבור כולם - אנחנו גם עושים טוב לסביבה, גם חוסכים בעלויות ונשאר יותר כסף לדברים אחרים, והחיילים בבסיס מקבלים מתקנים חדשים ויעילים יותר".
"יש בסיסים כל כך רחוקים שהבנו שלא משתלם לחבר אותם לחשמל"
אחת מנקודות התורפה של ישראל בכל הנוגע לחשמל וזמינותו, היא מערכת ההולכה. כבר היום הרשת מתקשה לעמוד בביקושים, מה שצפוי רק להחריף בעתיד. באותו האופן, בסיסי צה"ל המרוחקים מרשת החשמל מתמודדים עם אתגר דומה. "יש בסיסים רחוקים כל כך שהבנו שלא משתלם לחברם לרשת החשמל, ויש פתרון כדאי יותר".
מסעוד מספר כי בבסיסים כאלה הוקמו אתרים היברידיים, עם גנרטור שיכול לנצל את אנרגיית השמש וגם לאגור אותה - באופן שמביא לחיסכון של 70% מצריכת החשמל. "כך עשינו למשל במוצב הר חריף, ליד גבול מצרים, מתקן שמרוחק עשרות קילומטרים מרשת החשמל. מערכת אגירת האנרגיה של ברנמילר הישראלית מאפשר לנו לצמצם את פליטות הגנרטור שהוכנסו למערכת עצמה, והחום שנאגר במתקן עצמו מאפשר לנו לחמם את המים בכל שעה ביום". גם פאנלים סולריים הפכו לאלמנט מוכר יותר בנוף הצה"לי, עם פרויקטים שרצים במשך מספר שנים: "יותר מ-30 בסיסים מחוברים למערכות סולריות נכון להיום".
בשיחה שניהלנו עמו, התקשה מסעוד להסתיר את ההתלהבות מפרויקט שילובם של רכבים חשמליים כחלק משמעותי מהציים שעומדים לרשותן של יחידות האבטחה. כבר היום יש 3 רכבים פעילים כאלה בבסיס הקריה, ועד תחילת השנה הבאה צפויים להיות כ-12. בהמשך - מכרז ל-80 רכבים נוספים. "במקביל, אנחנו בוחנים מול חברות הליסינג לגבי האפשרות של מתן רכבים חשמליים לבעלי הדרגות הבכירות".
עד כמה שהחזון מלהיב, מעיבה עליו התוכנית הממשלתית למיסוי שמקדם משרד האוצר במסגרת חוק ההסדרים. התוכנית, שהיא הראשונה מסוגה בעולם, ממסה את נסיעות כלי הרכב החשמליים, כתחליף להכנסות ממס הבלו שמוטל על דלקים. על פי דיווחים, תוכנית משרד האוצר צפויה לכלול מס נסיעה שינוע בין 15 ל-20 אגורות לקילומטר, מנה שמסתכם בעלות שנתית של כ-3,000 עד 4,000 שקלים (עבור רכב שנוסע כ-20 אלף ק"מ בשנה בממוצע).
מסעוד מודע לכך ומודאג מהשלכות של תוכנית כזו על היכולת של הצבא לאמץ את השימוש ברכבי החשמליים, הפחות מזהמים, שגם אמורים להיות כלכליים יותר. "אם המדינה תלך הכיוון הזה אנחנו נהיה בבעיה. חייבים לעזור למנוע את המיסוי על הרכבים החשמליים. זה הולך לפגוע בכולם - וזה עלול להפיל לנו את הפרויקט לגמרי".
מדובר בחלק מהפרויקטים והיוזמות שמובילים בענף ההתייעלות, אבל כבר עכשיו, כפי שמראים המספרים, התועלת היא רבה - לסביבה, לתקציב, גם לאיכות הפעילות ולמידת המועילות. "מה שמאפשר את ההצלחה שלנו הם כמה גורמים. העובדה שיש צוות מגוון ומקצועי שמביא את הבשורה לשטח; העובדה שאנחנו בתור ארגון פרושים על שטח אקלימי מגוון מאוד שמאפשר לנו יכולת רחבה לנצל תנאים מגוונים, ושיש לנו סוגים שונים של יחידות; וגם שאחד מראשיה הבכירים של המערכת נתן את ברכת הדרך - זה בסוף מה שעושה את ההבדל בין חזון בלתי ממומש להצלחה".
ב-2021 ישראל לא עמדה ביעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, העומד על 10%. לפי נתוני משרד האנרגיה ורשות החשמל, רק 8.1% מהחשמל שיוצר בשנה שעברה בישראל היה מאנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח). בשנת 2020 חלק האנרגיות התחדשות מסך הייצור היה 6.3% בלבד, רחוק אף יותר מהיעד.
ניתן רק לקוות שלצד הרצון הטוב שמגיע מלמטה, מהציבור, גם בהנהגה האזרחית יהיה מי שיוביל לשינויים דומים בכיוון של התייעלות אנרגטית והישענות על אנרגיות מתחדשות. יתכן שזה בדיוק מה שחסר בתמונה הכללית - וכפי שמוכיחים בצה"ל, הדבר אפשרי ואפילו כדאי.