סכנה על הכביש: התמוטטות חלק מכביש איילון סמוך למחלף השלום גרמה לשיבושי תנועה קשים ולסגירת האזור לשעות רבות, במשטרה חששו מבולענים נוספים, אך לפי שעה נראה כי החשש הוסר. מהנדסים וגיאולוגים מסכימים כי מדובר בבולען מלאכותי ולא טבעי. מה גורם אפוא לבולענים מלאכותיים ומה ההבדל בין בולען מלאכותי למקבילו הטבעי? הסבר המומחים.

"אדם בונה צנרת מתחת לכבישים, רכבת תחתית, מנהרה. כל המקרים האלו קשורים להתערבות של האדם", מסביר זוהר גבירצמן מנהל המכון הגאולוגי בשיחה עם N12. "אז יש התמוטטות. בתל אביב רוב הכשלים קשורים לבנייה קודמת. אני מניח שגם הפעם זה קשור לבנייה קודמת של מחלף או משהו שנבנה סמוך שגורם למנהרה תת-קרקעית להיחשף. בולען מסוג זה הוא לא בתחום הגיאולוגיה, זה קשור למהנדסים שבונים ומתכננים קרקעות".

"מדובר בבולען שהוא מעשה ידי אדם", מסכים פרופ' שמואל מרקו מהמחלקה לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. "אפשר למנוע דברים כאלה, אבל לא תמיד. התהליכים שקדמו להיווצרות של הבולען קרו מתחת לפני השטח ולא תמיד קל לזהות את זה. התערבו בטבע ובנו קירות תת-קרקעיים, סללו כביש ופינו את מי הגשם מהכביש למקום אחר – התהליכים האלו משנים את האזור והחומרים מגיבים אחרת".

פרופ' מרקו טוען: "אנחנו יודעים עד רמה מסוימת לחזות מה יהיה, אבל הרבה פעמים הידע על תת הקרקע חסר. אנחנו לא מכירים כל מטר אלא את התמונה הכללית. אנחנו בארץ עם המון תשתיות שהולכות ונבנות. סוללים המון ומתערבים המון בטבע. 6–7 פעמים נוצר בולען כזה. רק אדם אחד נהרג מזה ומדובר בתופעה נורא נדירה. מצבנו טוב בסך הכול".

העבודות על הבולען באיילון דרום (צילום: חדשות 12)
העבודות על הבולען באיילון דרום | צילום: חדשות 12

ההבדלים בין בולען טבעי לבולען מלאכותי

זוהר גבירצמן מסביר: "המכון הגיאולוגי אחראי לתופעה אחרת לגמרי שמתרחשת בים המלח, שם יש מערות תת-קרקעיות שנוצרות בתהליך טבעי. מתחת לפני השטח יש שכבת מלח שמומסת על ידי מי התהום ואז נוצרים חללים. כשהתקרה שלהם מתמוטטות נוצרים בולענים. במכון הגיאולוגי לומדים ומתריעים היכן עלול להיווצר בולען נוסף בעתיד. באופן עקיף זה גם קשור להתערבות האדם, משום שמפלס מי המלח יורד בשל שאיבות המים של המפעלים. באופן עקיף זה יוצר תופעת טבע אחרת של יצירת בולענים".

"בין שני מקרי הקצה האלה יכולים להיות עוד מקרים כמו הבולען בכרמי יוסף שנוצר בבריכת שחייה שבה הרצפה התמוטטה", מוסיף גבירצמן. "אני מניח שכרגע זה נחקר, האם הייתה שם מערה שקשור לארכיאולוגיה קודמת כמו מערות בית גוברין".

בולען בתל אביב (צילום: נתיבי איילון)
בולען נפער בנתיבי איילון | צילום: נתיבי איילון

פרופ' מרקו: "כל הבולענים מתחילים בהיווצרות של חלל מתחת לפני השטח, ומה שנמצא מעל נבלע פנימה. יש בולענים שמתחילים באופן טבעי, כמו בכרמי יוסף. באותו יישוב קהילתי הייתה המסה של סלע גיר טבעי. כאן מדובר במילוי מלאכותי של רמפה שעולה לדרך השלום. מה בדיוק גרם לחומר להסתלק מתחת לאספלט? חוקרים".

"גשם עוצמתי יכול לגרום לבולענים בכבישים", מציין מרקו. "אבל בכבישים המודרניים יש אמצעי סילוק מים וניקוז. אנחנו יודעים שברוב החורפים – גם בקשים ביותר – זה בקושי קורה. כשאתה בונה מערכת ניקוז, הקבלן שואל את אנשי המטאורולוגיה כמה נפח גשם יורד באותו אזור בחורף. עושים חישוב של הנזק הצפוי וההסתברות של גשם קיצוני ולפי זה מחליטים מה רמת הניקוז ופינוי המים מהכביש".