ממצא היסטורי נדיר: ד"ר איתן מור, תושב ירושלים וביולוג בהכשרתו, יצא לטייל באזור קיבוץ רבדים הסמוך לגדרה מתוך סקרנות לאחר שקרא על קיומם של הפילים באזור בתקופה הפרהיסטורית – וגילה לתדהמתו את הממצא הנדיר. "ראיתי פתאום משהו שנראה כמו עצם חיה מבצבץ מהאדמה. התקרבתי, וזה נראה לי כמו הדבר האמיתי".

לאחר שדיווח לרשויות על הממצא, הגיעו ארכיאולוגים למקום ולא האמינו למראה עיניהם. "חט שלם של פיל שהשתמר במשך חצי מיליון שנה באורך כזה, ובמצב כל כך טוב - זה כבר אירוע מרגש", אמר מנהל החפירות באתר מטעם רשות העתיקות, אבי לוי.

ברשות העתיקות הסבירו שהימצאות פילים באזורנו היא דבר ידוע. יחד עם זאת, מציאת שרידי פילים באתרים ארכיאולוגיים שבהם התיישב האדם הקדמון איננה שכיחה, ולכן מעוררת עניין מדעי רב. "הפיל שייך למין פיל ישר-חט, שנמצא רק בעוד מספר מצומצם של אתרים, וככל הנראה הופיע באזורנו לפני כ-800 אלף שנים ונכחד לפני כ-400 אלף שנים". ציינה הארכיאוזואלוגית ד"ר לי פרי-גל מרשות העתיקות.

אתר החפירה בקיבוץ רבדים (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
אתר החפירה בקיבוץ רבדים | צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

הממצא הנדיר הציב בפני הארכיאולוגים והמשמרים המנוסים אתגר מורכב – איך מחלצים את השן, שאורכה עומד על כ-2.5 מטרים, ממקומה בשלמותה. "מדובר בממצא קדום ביותר ופריך, שמרגע שנחשף לאוויר, כל נגיעה בו עלולה לפורר אותו", מסביר פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב. "הענקנו לחט טיפול שימור ראשוני בשטח, ולאחר מכן הוחלט לחפור בצורה מדעית את המפלסים הארכיאולוגיים המכסים את החט, להוציא אותו ולהמשיך טיפול מבוקר בו במעבדות השימור של רשות העתיקות".

בתום מבצע מיוחד בן שבועיים, שזכה לכינוי "מבצע פיל", הצליחו ברשות העתיקות, מרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב לחלץ את החט הקדום שהסתתר באדמה במשך מאות אלפי שנים. בתוך כך, הודיע מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, כי לאחר שתושלם עבודת השימור, בכוונתם להציג את החט לציבור בתערוכת קבע בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'ן וג'ני שוטנשטיין הנבנית בימים אלו בירושלים.

חט הפיל כפי שנתגלה בתחילה באתר (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
חט הפיל כפי שנתגלה באתר | צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

פרופ' עפר מרדר וד"ר יניר מילבסקי סיפרו שנמצאו בשנים האחרונות עצמות של פילים וכלי נתזים וקיצוץ שסייעו לאדם לעבר מזון מהחי. עם זאת, מציאתו של החט בחפירה הנוכחית, במנותק משרידי העצמות שנחשפו כאן בעבר גרמה להם לתהות אם בני האדם צדו את הפיל ורק החט שלו שרד, או שמא הם הביאו את החט איתם לכאן מסיבה כלשהי. ואם כך נעשה, האם שן הפיל הייתה בעלת חשיבות חברתית לאדם הקדמון?