הנדסה גנטית למען יבול האורז
הגידול המתמשך באוכלוסייה האנושית, והצורך להאכיל יותר ויותר פיות, מציב בפני האנושות אתגר מורכב: למצוא מקורות מזון חדשים. מקור כזה יכול להיות גם מזון קיים שעבר שיפור לצורכי האדם. במחקר חדש פיתחו זן אורז שגידולו מפיק יותר אורז מאותו שטח קרקע כמו זן לא מהונדס של אורז, ואף עושה את זה מהר יותר.
המדענים השתמשו במערכת בשם קריספר כדי להוסיף לאורז גֵן שמשפר את ניצול החנקן דרך השורשים ואת יכולות הפוטוסינתזה. דגני האורז המשופרים גדלו מהר יותר והניבו תפוקה גדולה יותר, ב-70-40 אחוז יותר מהזן הטבעי. הגֵנים שהחוקרים ביקשו להגביר היו כאלה שפעילים יותר באור ותורמים לתהליך הפוטוסינתזה, או אלה שפעילים יותר בסביבה דלת-חנקן, כנראה כדי לשפר את יכולת ספיגת החנקן ההכרחית להישרדות הצמח.
ייתכן כי באמצעות אותן גן יתאפשר לשפר את התפוקה גם בגידולים נוספים.
רעב ומחלות דחפו את היכולת לעכל חלב
כשליש מבני האדם ממשיכים לייצר גם בבגרותם את החלבון לקטאז, המפרק את סוכר החלב, יכולת שנעלמת אצל שאר היונקים לאחר גיל הינקות. תכונה זו נקראת "לקטאז מתמיד" ובלעדיה חיידקים במעי הגס מפרקים את הלקטוז, מה שעלול לגרום לכאב בטן ולשלשול.
יש אוכלוסיות שבהן הגן נפוץ מאוד ובאחרות הוא נדיר יותר, וההשערה הרווחת הייתה שהוא התפשט בחברות שצרכו חלב. אבל לא תמיד יש מתאם בין צריכת החלב בחברה מסוימת לשיעור הלקטאז המתמיד באוכלוסייתה. כדי לנסות לפענח את התעלומה, צוות חוקרים גדול מיפה את צריכת החלב באירופה באלפי השנים האחרונות על סמך ממצאים ארכיאולוגיים, ובחן את הגנטיקה של האוכלוסיות האירופיות. החוקרים מצאו שצריכת החלב לבדה לא מסבירה את ההבדלים באחוז הלקטאז המתמיד. במקום זאת הם משערים כי הגן התפשט באוכלוסייה בעיקר בתקופות של רעב ומחלות, שהפכו את החוסר בלקטאז מתמיד מתופעה מטרידה לסיכון של ממש, וכך השפיעו על ההרכב הגנטי של האוכלוסייה.
הטורף הראשון
בסלע בן 560 מיליון שנה התגלה מאובן של מה שנראה כמו החיה הטורפת הראשונה המוכרת לנו בעולם. הסלע התגלה ב-2007 באזור מזרח אנגליה ונדרשו 15 שנה לנתח את המאובנים שבו ולהבין אותם. אחד מהם מזכיר בצורתו לפיד אולימפי, עם שלד חיצוני קשה שיוצר את גוף הלפיד, וזרועות ציד במקום להבות. החוקרים קראו לו Auroralumina attenboroughii על שם דיוויד אטנבורו. פירוש החלק הראשון של שמה הוא "פנס השחר".
הטורפת הראשונה שייכת למערכת הצורבים, בדומה למדוזות, שושנות הים והאלמוגים, והיא קרובת משפחה של אבותיהם הישירים. צורבים משתמשים בזרועות ציד כדי לתפוס טרף. רוב המאובנים המוקדמים של צורבים מתוארכים כ-20 מיליון שנה מאוחר יותר מהתקופה שבה חיה הטורפת הנוכחית. "היא היצור הקדום ביותר שידוע לנו שהיה לו שלד", מסביר פיל וילבי (Whilby), החוקר הבכיר החתום על המאמר. "מרגש לדעת שבטח יש עוד יצורים כאלו אי שם, שעשויים להיות המפתח שיעזור לנו להבין מתי החלו החיים המורכבים בכדור הארץ".
משחקי הרעב של הצמחים
הירידה המתמשכת במגוון החרקים המאביקים פרחים ובמספרם מחריפה את התחרות בין הצמחים על לב החרקים. תחרות כזאת יכולה להוביל לפיתוח שיטות חדשות למשוך מאביקים, או לחלופין לפגיעה בצמחים נדירים ולירידה במגוון המינים.
כדי לבדוק מהו התרחיש הסביר יותר שתלו חוקרים ב-80 חלקות חמישה מיני צמחים עונתיים. בכל חלקה שתלו הרבה פרחים ממין מסוים וזוג פרחים מכל המינים. את אחד הפרחים בכל זוג הם האביקו ידנית כדי שלא יתחרה על מאביקים טבעיים. השוואת כמות הזרעים של הזוגות בכל החלקות, ובין כמות הזרעים של צמחים שהואבקו ידנית לאלה שלא, העלתה כי תחרות על מאביקים הובילה לירידה כללית במספר הפרחים, לירידה בתפוצה של פרחים נדירים ולהעדפה של פרחים נפוצים.
אם התוצאות תקפות גם בקנה מידה גדול, הידרדרות אוכלוסיות המאביקים צפויה לגרום לירידה במגוון מיני הפרחים. כדי למנוע את זה אפשר לעודד את אוכלוסיות החרקים המאביקים באמצעות צעדים כמו שתילת פרחי בר מקומיים במקום מדשאות, והימנעות משימוש חומרי הדברה.
כוחו של חיבוק
מחקר מראה שחיבוק מבן הזוג לפני אירוע מאתגר עשוי למתן את רמות המתח הנפשי והגופני (עקה) שנשים חוות.
מתח ולחץ מוגדרים כאחת המגפות השקטות של העולם המודרני, שכן שפע האירועים וקצב החיים המסחרר עלולים להציף אותנו. מוחנו עלול לפרש את המצב כסכנה ולהגיב בשורה של פעולות ביולוגיות שמערערות את האיזונים הרגילים בגופנו. במחקר התבקשו זוגות של נשים וגברים להתחבק במשך 20 שניות. לאחר מכן הם טבלו את היד במשך שלוש דקות במי קרח – פעולה שמעוררת מתח נפשי ומביאה לעלייה ברמת הורמון הלחץ קורטיזול.
נמצא שאצל נשים שהתחבקו לפני טבילת היד בקרח, רמת הקורטיזול עלתה פחות וירדה מהר יותר בהשוואה לנשים שלא קיבלו חיבוק. לעומת זאת, אצל גברים החיבוק לא הועיל להורדת הלחץ. נראה כי חיבוק קצר עשוי להקל על נשים להתמודד עם מצבים חברתיים מאתגרים כמו בחינה, ריאיון עבודה או הרצאה. לכן בתקופות קשות אל תזלזלו בכוחו של חיבוק.