אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
דינוזאור טורף עם זרועות קצרות? זה לא מי שאתם חושבים
ד"ר יונת אשחר
לא, זה לא טירנוזאורוס רקס, ואפילו לא מהמשפחה שלו. הציור מבוסס על מאובן של דינוזאור ממשפחת הקרכרודונטוזאוריים (Carcharodontosauridae), שנמצא לאחרונה בארגנטינה ותוארך ל-100-90 מיליון שנים לפני זמננו. הדמיון בינו לבין טי-רקס הוא דוגמה ל"אבולוציה מתכנסת": בעלי חיים משושלות שונות שמפתחים תכונות דומות, שמאפשרות להתמודד עם אתגרים דומים.
המאובן קיבל את השם מֶרַקסס ג'יגס (Meraxes gigas) – מרקסס הוא דרקון שמופיע בספרי "שיר של אש ושל קרח", וג'יגס הוא "ענק" בלטינית. כשהשוו אותו למאובנים קודמים, גילו החוקרים שבמשך כמה עשרות מיליוני שנים הראש של הדינוזאורים מהמשפחה הזאת גדל, בעוד זרועותיהם התקצרו. תהליך דומה נראה גם אצל הטירנוזאורים ובמשפחה שלישית של דינוזאורים, אבליזאוריים (Abelisauridae).
עדיין לא ידוע מדוע התקצרו הזרועות אצל הדינוזאורים הללו. חלק מהחוקרים חושבים שזה נועד ליצור איזון עם הראש שגדל, בעוד אחרים הציעו שכאשר הם צדים בחבורות, זרועות ארוכות מדי עלולות להיפגע מנשיכות השכנים.
הגן הקופץ במוחו של התמנון
טל פישר
תמנונים הם יצורים חכמים מאוד, שתועדו פותרים חידות קשות ומפגינים יצירתיות וחשיבה מורכבת. תגלית חדשה עשויה להצביע על מנגנון אפשרי שעזר לאינטליגנציה שלהם להתפתח.
מחקרים קודמים כבר הראו שבתאי התמנונים יש טרנספוזונים רבים, שנקראים גם "גֵנים קופצים". אלו הם רצפי DNA שמסוגלים להשתכפל ולעבור ממקום למקום ברחבי הגנום. עקב כך מייחסים להם תרומה להגברת המגוון הגנטי במהלך האבולוציה. גם לבני אדם יש הרבה טרנספוזונים. רק חלק קטן מהם פעילים, כלומר מובילים ליצירת מולקולות RNA. נראה כי הנוכחות של חלקם במוחנו קשורה להתפתחותנו השכלית. כעת הראו חוקרים מאיטליה שגם במוח של שני מיני תמנונים יש טרנספוזונים הדומים לאלה שלנו, ושכמו אצלנו הם פעילים במיוחד באזורים המקושרים לחשיבה וללמידה.
נוכחותם של מקטעים כאלה במוחן של חיות בעלות כישורים שכליים גבוהים יכולה לתרום להבנת התפתחותה של אינטליגנציה מורכבת, ואולי ללמד אותנו גם על הדרך שבה התפתח מוחנו.
קירור אוטומטי במקום תרופות
סהר צדקה
אנשים שסובלים מכאבים בעקבות ניתוח או הליך פולשני אחר, מקבלים לרוב תרופות חזקות לשיכוך כאבים, שבמינון גבוה עלולות לגרום להתמכרות מסוכנת. שתל אלקטרוני שפיתחו חוקרים מארצות הברית יוכל אולי בעתיד להחליף את משככי הכאבים הממכרים באמצעות קירור מקומי של העצב.
בניסוי שנעשה על חולדות השתילו להן החוקרים אחרי ניתוח בגפיים שתל רך וגמיש סביב העצב המוביל לאזור הניתוח. השתל מודד את טמפרטורת העצב, ומשנה בהתאם את הטמפרטורה שלו, באמצעות התפשטות ודחיסה של גז. כשהעצב חם הוא מקרר אותו, וכך מונע תחושת כאב. החוקרים הראו כי השתל הפחית את הכאב של החולדות, וכי בניגוד לתרופות השימוש בו אינו ממכר. יתרה מכך, השתל מיוצר מחומרים מסיסים במים, כך שבתום פעילותו הוא מתמוסס ומופרש מהגוף בלי צורך בניתוח נוסף.
לכעוס מהבטן
טל פישר
לפעמים הרוגז שאנו חשים פג אחרי ארוחת הצהריים. התופעה של מצב רוח שלילי הנובע מרעב מכונה באנגלית Hangry - ובעברית אולי "רעבגזנות", או "רעס". אף שאנשים רבים חוו אתה, היא לא גובתה עד כה בראיות מדעיות. עתה הצליחו לראשונה חוקרים מאוסטריה לקשר את הרעב לכעס שאנו חווים.
במחקר, המבוסס על אפליקציית דיווח עצמי בטלפון, תיעדו 64 נבדקים את מצב רוחם ואת מידת הרעב שלהם במשך 21 ימים. כל יום האפליקציה שלחה להם חמש בקשות לדיווח, שלוש בשעות קבועות לפני הארוחות המרכזיות של היום, כדי להגביר את הסיכוי שהנבדקים יהיו רעבים, ועוד שתיים בשעות משתנות. כפי שהחוקרים שיערו, אכן נמצא קשר סטטיסטי חזק בין רעב לכעס ולחוסר הנאה. התגלית אולי אינה מפתיעה, אך היא ממחישה איך גורמים חיצוניים יכולים להשפיע על רגשותינו, ומלמדת שלעיתים כל שעלינו לעשות כדי להירגע ולהרגיש טוב יותר, הוא לאכול כריך.
במותן ציוו לנו שרפות יער
בעלי כנף שמתחשמלים למוות על כבלי מתח אינם תופעה נדירה, אבל לעיתים פוטנציאל הנזק של התחשמלויות כאלה הרבה יותר. נוצותיו של העוף עלולות להתלקח, ואם הפגר נופל בתוך צמחייה יבשה, קצרה הדרך לשרפה שעלולה לצאת משליטה. מחקרים העלו שהתחשמלות של ציפורים עשויה להיות הגורם ליותר משני אחוז משרפות היער.
חוקרים מארצות הברית ניסו לזהות אזורים מועדים לשיפות כאלה באמצעות ניתוח של 44 שריפות יער שפרצו בשנים 2018-2014 והיו קשורות להתחשמלות של ציפורים. הם מצאו כי מחצית השרפות היו באזור האקלים הים תיכוני בקליפורניה ובערבות "המישורים הגדולים" במרכז היבשת. גם אזורים מדבריים ויבשים מועדים יחסית לשריפות כאלה. ייתכן שהסיבה היא שילוב בין חורף גשום לקיץ יבש מאוד, המוביל לריבוי צמחייה יבשה. החוקרים מציינים כי קשה להסיק מסקנות ממדגם כה קטן, אך הם מקווים שהממצאים יסייעו לחברות חשמל לזהות אזורים מועדים להתלקחות, ולגבש תוכניות לצמצום התופעה.