דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצביע על חסמים משמעותיים במשק החשמל בישראל העומדים בפני מימוש יעדי האנרגיה המתחדשת של משרד האנרגיה. הדוח, שהוגש לוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל והוזמן על ידי חה"כ מוסי רז ממרצ, מציג נתונים על הביקוש לחשמל, דרכי הפקת החשמל בשנים הקודמות והצפי לעתיד, תרומת השימוש בגז טבעי עבור הפקת חשמל לעומת השימוש בפחם הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הסביבתי, וכן נתונים על הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות ופיתוח רשת הולכה.
ביקוש יוצא דופן
בין השנים 2020-2000 עלתה צריכת החשמל בשנה מכ-41.4 טרה-ואט לכ-72.8 טרה-ואט, מדובר בגידול של כ-75.8% סך הכל, ובגידול שנתי ממוצע של כ-2.9%. ישנם מספר גופים שעורכים הערכות באשר לביקוש העתידי לחשמל בישראל.
התחזית הנמוכה ביותר לשנת 2030 היא זו של בנק ישראל – 97.2 מיליארד קוט"ש, המייצגת גידול שנתי ממוצע של 2.7%; תרחיש האמצע הוא זה של חברת החשמל, עם 100.4 מיליארד קוט"ש בשנה, גידול שנתי ממוצע של 3%; והתחזית הגבוהה היא של חברת BDO עם 105.9 מיליארד קוט"ש בשנה, מה שמהווה גידול שנתי ממוצע של 3.5%. השוני בין התחזיות נובע מהשוני בהנחות המשפיעות על הגידול בביקוש לחשמל. לפי חברת BDO יש לקחת בחשבון השפעות צפויות נוספות, מלבד הגידול בתוצר, למשל הגידול בביקוש לתחבורה חשמלית, רכבת קלה וחשמול רכבת ישראל, הגידול בביקוש ברשות הפלסטינית שישפיע גם כן על ישראל, והגידול בביקוש עקב מתקני התפלת מים, והשפעת מדיניות ממשלתית למעבר לכלכלה דלת פחמן המעודדת מעבר לחשמול כחלופה לדלקים פוסיליים.
לתחזית הביקוש לחשמל יש חשיבות רבה בשל הצורך להיערך לגידול הצפוי והצורך בהתאמת מדיניות ממשלה לביקושים הצפויים. אלא שהצפי לביקוש המתואר בדוח, בשילוב עם היעד של 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030 מציב בעיה של ממש בפני המדינה. יעד המתחדשות, שרק יגביר את הצורך בהישענות על חשמל, יחמיר את העומס על רשת החשמל. כדי להבין כיצד ניתן יהיה לטפל באתגר ההולכה של הרשת, תצטרך המדינה לאמץ מודל ניבוי אחד ויחיד, שייקח בחשבון את השינויים הצפויים בהרגלי צריכת החשמל, שינויי שהיא עצמה מעוניינת להנהיג – ולפעול לפיו.
תשתיות ורשת ההולכה: איך החשמל יגיע לבתים שלנו?
פיתוח רשת ההולכה הוא חלק חיוני ובלתי נפרד מהיכולת של ישראל להתמודד עם הביקוש ההולך וגובר לחשמל. הביקוש הנוכחי, כמו גם התחזית לעתיד, מושפעים ממספר גורמים; גידול אוכלוסין, צמיחה כלכלית, התייעלות אנרגטית מהווים חלק מהם.
פיתוח תשתיות ורשת חשמל שיאפשרו העברת חשמל בהיקפים משמעותיים הינה הכרחית בכדי שמשק החשמל יוכל לעמוד בגידול הצפוי בביקוש לחשמל בעשורים הבאים. הביקוש הנוכחי, כמו גם התחזית לעתיד, מושפעים ממספר גורמים; גידול אוכלוסין, צמיחה כלכלית, התייעלות אנרגטית מהווים חלק מהם.
לפי החלטת הממשלה מאוקטובר 2020 על הגדלת יעדי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, בשנת 2025 היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה 20% ובשנת 2030 היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה 30%. באשר לפליטות גזי החממה מייצור חשמל, הן אמורות להיות מופחתות ב-85% עד שנת 2050 לעומת שנת 2015.
בפברואר 2019 אישר שר האנרגיה את תוכנית הפיתוח של רשת הולכת החשמל בשנים 2018-2022. לפי התוכנית, יושקעו כ-6.74 מיליארד ש"ח בכ-280 פרויקטים של פיתוח רשת ההולכה וחברת החשמל תידרש לחשמל כ-215 ק"מ של קו מתח-על וכ-275 ק"מ של קו מתח עליון. בינואר 2020 הוחלט על תוספת פרויקטים לתוכנית הפיתוח של מקטע ההולכה לצורך קליטת אנרגיות מתחדשות, כך שיבוצעו כ-40 פרויקטים נוספים בהיקף מוערך של כ-1.2 מיליארד ש"ח, וסך ההשקעות בתוכנית בפיתוח הרשת צפוי להיות כ-7.9 מיליארד ש"ח. אלא שחלק מהפרויקטים בתוכנית צפויים להסתיים לאחר שנת 2022, מה שלא באמת יאפשר התקדמות בפיתוח רשת ההולכה בזמן כדי לתת מענה לביקושים ההולכים ועולים. על פי נתונים אלה המובאים בדוח, עמידה בזמנים הינה הכרחית בתנאים הנוכחיים.
נטו אפס פליטות: איפה ישראל ממוקמת בהשוואה לעולם?
מתוך 26 מדינות OECD, ב-21 מדינות המועד לאפס פליטות נטו הוא שנת 2050, בשתי מדינות המועד הוא שנת 2045, בשתי מדינות שנת 2040 ובמדינה אחת (פינלנד) שנת 2035. ב-14 מדינות יעד אפס פליטות נטו הוגדר בחוק, בשמונה מדינות היעד הוגדר במסמך מדיניות ובארבע מדינות בהצעת חוק. ב-22 מדינות יעד אפס פליטות נטו הוא לכל גזי החממה, ובארבע מדינות לחלקן. ב-14 מדינות נקבעו התחייבויות דיווח מדי תקופה, מתוכן בעשר מדינות מדי שנה.
בישראל ניתנה הצהרה של ראש הממשלה ושרת האנרגיה בוועידת גלזגו בנובמבר 2021 לגבי אפס פליטת עד שנת 2050, אולם עד כה היא לא עוגנה בחוק, בהצעת חוק או במסמך מדיניות. לצורך עמידה ביעד זה, כך לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יש להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות.
ח"כ מוסי רז התייחס לדוח: "החסמים שהדוח מצביע עליהם מדאיגים, ומעלים ספק ביכולתה של ישראל, ללא שינוי משמעותי במדיניות, לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה, הצנועים גם כך. הממשלה הנוכחית התחילה סוף סוף להתעורר ולהבין את גודל המשבר העולמי שאנחנו עומדים מולו, אבל העבודה עוד רבה ואנחנו צריכים לפעול יותר, ובעיקר מהר יותר".
ממשרד האנרגיה נמסר: "משרד האנרגיה מסיים בימים אלו את גיבוש תכנית הפעולה לאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, מפת הדרכים מתואמת עם תכנית ההסדרות של רשות החשמל ותוצג בשבועות הקרובים. מעבר לכך לא נוכל להתייחס למסמך שלא הועבר אלינו להתייחסות מקצועית".
ד"ר גיל פרואקטור, ראש אגף אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה: "על ישראל ליישם מדיניות נחושה וברורה המתמקדת בהפיכת השטחים המבונים בישראל ליצרני חשמל מאנרגיות מתחדשות בשילוב אגירת אנרגיה, זאת תוך פיתוח רשת חלוקת החשמל באופן המתעדף אנרגיות מתחדשות. על ישראל להאיץ את כניסת האנרגיות המתחדשות באופן מבוזר תוך ניצול משאב השטח הבנוי הגדל במהירות בכל שנה תוך התמקדות בפיתוח מוכוון מתחדשות של רשת חלוקת החשמל. רק ככה תוכל ישראל להתנתק בהדרגה מהתלות בדלקים המזהמים – גז ופחם – ובכך לחסוך מיליארדי שקלים כבר בעשור הנוכחי תוך הגברת הביטחון האנרגטי ואמינות אספקת החשמל. בניגוד למה שמקובל לחשוב, דווקא המדיניות הנוכחית, שמקדמת את רשת ההולכה ומתעלמת מרשת החלוקה, היא זו אשר מעמידה בסיכון את הביטחון האנרגטי שלנו בשל התלות של המשק במספר תחנות כוח גדולות ומזהמות. מדיניות מתקדמת כפי שמתחברת למתרחש באיחוד האירופי ומדינות מתקדמות נוספות היא הכרחית גם לשמירה על בריאות התושבים ולשמירה על השטחים הפתוחים של ישראל לדורות הבאים"