אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.
סוף מעשה במחשבה תחילה
טל פישר
החיים שלנו שופעים החלטות, גדולות וקטנות. כדי לקבל החלטות טובות, אנו נשענים על הידע והניסיון שצברנו בעבר, שמאפשר לנו לנסות לחזות מראש את תוצאות פעולותינו. במחקר חדש שנעשה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה רצו החוקרים לראות איך המוח פועל לאורך התהליך המורכב של קבלת החלטות. לשם כך הם אימנו עכברים לסובב גלגל ימינה או שמאלה. בכל כיוון שסובבו, קיבלו העכברים פרס (מזון) או עונש (גירוי לא נעים) בהסתברות מסוימת, שאותה היו צריכים ללמוד. החוקרים אף הקשו על העכברים ושינו בעיצומו של הניסוי את תנאי הפרס והעונש, ועקבו אחרי פעילות מוחם של העכברים כשנתקלו בשינוי המפתיע ונאלצו לתקן את האסטרטגיה שבה נקטו.
החוקרים מצאו שצברים של תאי עצב באזור במוח שנקרא סטריאטום (Striatum), פעלו בשעה שהעכברים החליטו לאיזה כיוון לסובב את הגלגל, ופעילותם גברה כשהעכברים נתקלו בשינוי מפתיע. התאים פעלו בצורה דומה כשההפתעה הייתה טובה, כלומר פרס כשציפו לעונש, או רעה - עונש כשציפו לפרס. המחקר משפר את הבנתנו באשר לדרך שבה מוחנו מנבא את העתיד ולומד ממצבים שבהם טעה.
הריח המושלם
טל שדה
מה הריח הכי טוב? לכאורה התשובה לשאלה הזאת היא סובייקטיבית. גורמים רבים עלולים להשפיע עליה: ובהם התרבות שבה גדלנו, ההעדפות האישיות שלנו והמבנה הכימי של מולקולת הריח.
במחקר שהשתתפו בו יותר ממאתיים נבדקים מכל רחבי העולם וממגוון רב של תרבויות, הכוללות יושבי ערים, חקלאים מסורתיים, ציידים לקטים ועוד, בדקו את תרומתם של התרבות, הטעם האישי והכימיה על הריחות שאנו אוהבים. להפתעת החוקרים התברר שהשפעת התרבות על תגובתנו לריחות היא שולית ומסתכמת באחוזים בודדים. אנשים מכל התרבויות שנבדקו בחרו בוונילין, החומר שנותן לצמח הווניל את ניחוחו, לריח הנעים ביותר. במקום האחרון דורגה החומצה האיזוולרית, הקשורה לריחן של כפות רגליים מיוזעות ושל גבינות מסוימות.
החוקרים משערים שהעדפה לריח חוצה תרבויות מכיוון שיש לה תפקיד אבולוציוני הקשור להישרדות. "עתה, כשאנחנו יודעים שיש העדפת ריח אוניברסלית, השלב הבא הוא לגלות למה זה כך, ולקשר את הידע הזה למה שקורה במוח כשר אנו מריחים ריח מסוים", אמר מוביל המחקר ארטין ארשמיאן (Arshamian).
תעלומת שינוי הטמפרטורה בנפטון
יובל זמיר
בנפטון הכל מתרחש לאט יותר. הקפה סביב השמש אורכת 165 שנות ארץ, וכל עונה נמשכת כ-40 שנה. לכן אפשר לצפות שגם הטמפרטורה בו תשתנה לאיטה, לאורך עשרות שנים. אולם מחקר חדש מגלה שינויי טמפרטורה מפתיעים, ולעיתים מהירים, שנמשכים שנים בודדות. אף שבשנים האחרונות שורר קיץ בחצי הכדור הדרומי של נפטון, הטמפרטורות שם דווקא ירדו בהדרגה: בין 2003 ל-2018 כוכב הלכת התקרר בכשש מעלות. כמו כן, תוך שנתיים, בין 2018 ל-2020, הטמפרטורה בקוטב הדרומי של כוכב הלכת זינקה בהפרש של עד 11 מעלות, בלי שידוע למה.
כדי לזהות את השינויים הללו מכדור הארץ, במרחק של כ-4.5 מיליארדי קילומטרים, נעזרו החוקרים בתמונות ברזולציה גבוהה ובספקטרוסקופיה – ניתוח עוצמת האור שמגיע מנפטון וצבעו. שילוב המדידות שנערכו משנת 2003 עד 2020 איפשר לשערך את ריכוז הגזים על פני כוכב הלכת ואת הטמפרטורה שלהם וכך לזהות את ההתקררות, ואת ההתחממות הפתאומית. לחוקרים יש כמה השערות שיכולות להסביר באופן חלקי את התצפיות, ביניהן השפעת עונות השנה, משטר הרוחות והעננוּת, ושינויים בעוצמת השמש. עם זאת, הם מאמינים כי תצפיות שייעשו בעונות אחרות של השנה הנפטונית, ולא רק בקיץ, עשויות לשפוך אור על התופעה
לחפש את הדמיון בגודל של אישון
טל פישר
עיצמו לרגע את עיניכם ודמיינו קשת בענן. הצלחתם? אם לא, ייתכן שאתם לוקים באפנטזיה - הפרעה תפיסתית נדירה שהלוקים בה לא מצליחים לדמיין עצמים חזותיים. בשל אופייה הסובייקטיבי, עד כה האבחון שלה התבסס על דיווח עצמי, ולא הייתה דרך אובייקטיבית לאבחן אותה. עתה, בעקבות מחקר חדש, ייתכן שהמצב השתנה.
החוקרים צפו בתגובות האישונים של נבדקים בשעה שניסו לדמיין עצמים. הבחירה להתמקד דווקא באישונים נבעה מההבנה שאף על פי ששינויים בגודל האישונים נועדו בדרך כלל לווסת את כמות האור החודרת לתוך העין, הם מושפעים גם ממחשבות שחולפות במוחנו. ואכן, נמצא שכשנבדקים בעלי כישורי חשיבה רגילים התבקשו לדמיין עצמים, האישונים שלהם התרחבו, אך אצל הלוקים באפנטזיה הם נשארו כמעט ללא שינוי. הממצא הזה מצביע לראשונה על תכונה אובייקטיבית וניתנת לזיהוי שמייחדת אנשים עם אפנטזיה, ועשוי לאפשר בעתיד פיתוח של שיטת אבחון יעילה יותר ולקדם את הבנת התופעה המעניינת הזאת.
צילום ראשון של חור שחור בשביל החלב
איתי נבו
מדענים הצליחו לראשונה לצלם את החור השחור במרכז הגלקסיה שלנו, שביל החלב. זו תצפית ישירה ראשונה שמאשרת כי העצם המכונה "סגיטריוס A", המרוחק כ-27 אלף שנות אור מאיתנו, הוא אכן חור שחור. מכיוון שחור שחור הוא עצם בעל כבידה חזקה מאוד, הבולע כל חומר וקרינה, כולל אור נראה, אי אפשר לצלם אותו ישירות. מה שהחוקרים הצליחו לצלם בטלסקופי רדיו הוא ה"צל", האזור הכהה שבו שוכן החור השחור, ואת הזוהר סביבו, הנובע מהתחממות הגז הנשאב אל תוך החור השחור. הצילום בוצע על ידי"טלסקופ אופק האירועים" – שיתוף פעולה בינלאומי בין שמונה טלסקופי רדיו, שבאמצעות תקשורת מתקדמת ביניהם מתפקדים למעשה כטלסקופ אחד.
לפני שלוש שנים הצליח הצוות הזה, הכולל כ-300 מדענים, לצלם לראשונה חור שחור – במרכזה של גלקסיית M87. החור השחור שצולם כעת אומנם קרוב אלינו הרבה יותר, אבל קשה לצילום משום שהוא הרבה יותר קטן.