לראשונה חוקרים עשו שימוש במידע מלוויינים כדי לאתר דליפת ענק של גז מתאן בסמוך לחוף, גז חממה עוצמתי. במחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם ב-Environmental Science and Technology Letters, הם מציגים ממצאים ראשונים מסוגם המהווים כלי נוסף בארסנל שנועד לאפשר לנו להבחין בענני המתאן הבלתי נראים לעין, מהחלל.

דליפה של גז מתאן היא תופעת לוואי מוכרת של קידוחי נפט וגז, ובשנת 2020, על פי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA), הקידוחים הביאו לפליטה של לא פחות מ-120 מיליון טונות מתאן; אלה מהווים כשליש מכלל פליטות המתאן כתוצאה מפעילות אנושית.

אסדת גז (צילום: N12)
אסדת גז | צילום: N12

ענני המתאן שזוהו כחלק מהמחקר ממוקמים סמוך לאסדת גז במפרץ מקסיקו, זו פלטה לאוויר כ-40,000 טונות של מתאן במהלך 17 ימים בחודש דצמבר. האסדה היא חלק אחד משדות הדלקים הפוסיליים הגדולים ביותר במדינה. "התוצאות מראות איך לוויינים מסוגלים להבחין בענני המתאן, והם פותחים דלת לניטור סיסטמטי של פליטות תעשייתיות מכל אסדה ואסדה", ציין לואיז גואנטר מהאוניברסיטה הפוליטכנית בוולנסיה.

עד כה יכולת ספיגת הקרינה האינפרה-אדומה של מי האוקיינוסים הגבילה את כמות הקרינה שיכולה הייתה לחזור לחיישנים הממוקמים בחלל. גואנטר וחברי הצוות שלו הצליחו להתגבר על הבעיה הזו בזכת שיטה חדשה שמודדת קרינה סולרית אשר מוחזרת מפני המים לעבר החלל, שיטה שנקראת בתרגום חופשי "מצב תצפית של נצנוץ השמש".

גז מתאן אחראי לכ-30% מהעלייה הגלובלית בטמפרטורות, עד היום. ריכוזו באטמוספרה הוא אמנם פחות בהרבה מזה של פחמן דו חמצני למשל, אבל הוא עוצמתי פי 28 בתור גז חממה כאשר בוחנים אותו ואת השפעתו לאורך מאה. מתאן אולם נותר באטמוספרה רק למשך כעשור בלבד, זאת בהשוואה לגזים אחרים שנוכחותם היא בת מאות עד אלפי שנים. מתאן משתחרר כחלק מייצור, שינוע ושימוש בדלקים פוסיליים, אבל גם כחלק מריקבון של חומר אורגני בשטחי ביצות, וכתוצר לוואי של פעולת העיכול הטבעית של משק החי.

פרות בכפר אינטרלאקן בשוויץ (צילום: ינון בן שושן, mako חופש)
פרות בכפר אינטרלאקן בשוויץ | צילום: ינון בן שושן, mako חופש

משמעות הדבר היא כי ירידה חדה בפליטות המתאן תוכל לצמצם את ההתחממות בכמה עשיריות המעלה כחלק ממה שצפוי לנו עד אמצע המאה – וכך לשמור על יעד 1.5 מעלות התחממות בגדר היתכנות, כך לפי תוכנית האו"ם לסביבה (UNEP).

בוועידת האקלים COP26 שהתקיימה בגלזגו בשנה שעברה, יותר מ-100 מדינות הסכימו להפחית את פליטות המתאן שלהן ב-30% עד לשנת 2030. לצד זאת, מספר מדינות שהיקף פליטת הוא משמעותי ביותר, כמו סין, רוסיה, איראן והודו, דווקא לא חתמו על ההתחייבות.