חומר כימי המצוי בברוקולי ובירקות אחרים נמצא במחקר חדש כאפשרות מבטיחה לטיפול בקורונה. החוקרים מהמרכז לרפואת ילדים על שם ג׳ונס הופקינס בבולטימור מצאו שכמויות קטנות של סולפוראפן הצליחו לעכב ולצמצם את גידול תאי וירוס הקורנה החדש, כמו גם מספר של וירוסי קורונה הגורמים להתקררות, בתאי יונקים בתנאי מעבדה ובעכברים.
תוצאות המחקר אשר פורסמו בכתב העת Nature journal Communications Biology הראו כי כמויות קטנות אף יותר של סולפוראפן בשילוב עם רמדסיביר (remdesivir), תרופה אנטי-ויראלית בה כבר עושים שימוש כדי לטפל בחלק מחולי הקורונה המאושפזים.
החוקרים מזכירים כי סולפוראפן נמצא בעבר כבעל השפעה אנטי-סרטנית, אך מוסיפים כי עדיין אין טעם 'בבהלה לחנויות' ובקניית תוספי מזון של סולפוראפן. הם מציינים כי היעדר רגולציה בתחום מקשה על בקרה של איכות ויעילות המוצרים, וגם שעדיין צריך לערוך ניסויים קליניים כדי לבחון מהי בדיוק מידת יעילות החומר בבני אדם. צוות המחקר אכן מתכנן ניסויים כאלה בהמשך.
"למרות שיש חיסונים וסוגים שונים של תרופות – אשר להם גם תופעות לוואי אפשריות – עדיין ישנו צורך בחומרים אנטי-ויראליים נוספים למניעה וטיפול בקורונה, בייחוד בהתחשב בהשלכות האפשריות של התפתחותם של וריאנטים חדשים של הווירוס בקרב האוכלוסייה", טוענת פרופ' לורי ג'ונס-ברנדו, מיקרוביולוגית והכותבת הראשית של המחקר שפורסם. "סולפוראפן עשוי להוות טיפול מבטיח, שהוא גם פחות יקר, בטוח וזמין בכמויות מסחריות".
החוקרים השתמשו בסולפוראפן מזוכך סינתטי, שמקורו בייבוא כימי מסחרי, וחשפו אותו לתאים למש שעה עד שעתיים – זאת לפני הדבקת התאים ב- SARS-CoV-2 ובווירוסי קורונה אחרים הגורמים להתקררות עונתית (מסוג HCoV-OC43).
הם מצאו שריכוזים (מיקרו-מולריים) נמוכים של סולפוראפן, בין 2.4 ל-31 מיקרו-מולר, הפחיתו את קצב שכפולם של שישה זנים שונים של SARS-CoV-2 במחצית, שניים מהם היו אומיקרון ודלתא. כך קרה גם עבור הווירוסים הגורמים להתקררות. ריכוז מולרי הוא מספר מולי החומר המומסים בליטר אחד של תמיסה. מול הוא יחידת מדידה של חלקיקים קטנים כמו אטומים. תוצאות דומות נמדדו גם בתאים הודבקו קודם לכן בנגיפים, מה שמצביע על האפשרות שהחומר יעיל גם בתור תרופה עבור מי שכבר נדבקו. שימוש ברמדסיביר האט את התרבות הווירוסים בכמחצית בריכוז של42 מיקרו-מולר עבור SARS-CoV-2, ובריכוז של 22 מיקרומולר עבור וירוסי הקורונה הגורמים להתקררות.
ניסויי המשך שבוצעו ובחנו את ההשפעה של השילוב בין התרופה לבין החומר הראו כי השניים יעילים יותר יחד מאשר כל אחד בנפרד. שילוב של סולפוראפן בריכוז נמוך אף יותר, בטווח של 1.6-3.2 מיקרו-מולר, יחד עם רמדסיביר בריכוז של 0.5 עד 3.2 בלבד – היווה דרך יעילה יותר להאטת קצב שכפול הווירוסים בכמחצית.
"היסטורית, למדנו ששילוב של מספר תרכובות הוא דרך אידאלית לטפל בזיהומים ויראליים", מציין ד"ר אלבארו אורדונז, מכותבי המחקר וסגן פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "העובדה שסולפוראפן ורמדסיביר עובדים טוב יותר יחד מאשר לבד היא מעודדת למדי".
החוקרים ערכו גם ניסויים על עכברים, ומצאו כי טיפול בחומר, ביחס של 30 מ"ג של סולפוראפן לקילו אחד משקל גוף לפני הדבקה ב- SARS-CoV-2הביאה להפחתה של 7.5% באיבוד משקל אצל העכברים, זאת בהשוואה למי שלא טופלו בחומר קודם לכן. העומס הוויראלי בריאות העכברים המטופלים היה פחות גם הוא, בכ-17%, ואילו בדרכי הנשימה העליונות בכ-9%, זאת בהשוואה לעכברים שלא טופלו. פגיעה בריאות הייתה פחותה בכ-29%, ומידת הדלקתיות אשר נחשבת לגורם משמעותי לתמותה, הופחתה גם היא.
"מה שמצאנו זה שסולפוראפן פועל כחומר אנטי-ויראלי מול וירוסים ממשפחת הקורונה – HCoV-OC43 ו-SARS-CoV-2, כל זה תוך שהחומר מסייע לשלוט התגובה החיסונית", מסביר אורדונז ומוסיף כי "הפעילות המולטי-פונקציונלית הופכת את התרכובת למעניינת במיוחד בטיפול זיהומים הנגרמים ממגוון וירוסי קורונה".