"נדרשת פעולה מהירה": גלי החום שהולכים ומתרבים בעשורים האחרונים בעקבות שינויי האקלים פוגעים בעיקר במדינות נחשלות ובמדינות עולם שלישי. אך ממחקר שערך המשרד להגנת הסביבה יחד עם אוניברסיטת תל אביב עולה תמונה מפתיעה ומטרידה – 45 בני אדם מתים בשנה בממוצע בגלל גלי החום.
המחקר שנערך על ידי ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב ובהזמנת המשרד להגנת הסביבה, בחן גלי חום במהלך השנים 2012 עד 2020, וניתח נתוני תמותה בישראל (למעט קורונה) במקביל לגלי החום. על פי התוצאות נמצא כי בישראל קיימת עלייה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות שבהם היו גלי חום בישראל ובממוצע 45 בני אדם נפטרו בכל שנה.
בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר, נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים. כך לדוגמה, לאחר גל החום שהחל ביום 26 באפריל 2013, נפטרו 871 אנשים, בעוד שתחזיות המודל צפו לתמותה שבועית של 811 איש – 60 מתים יותר מהתחזיות. עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, שהיוו 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום. נתון זה כשלעצמו מהווה סטייה מהנורמה, שכן בשגרה אוכלוסייה זו מהווה 70-73% מסך הנפטרים, ומצביע על הרגישות הגבוהה של אוכלוסייה זו לגלי חום.
יותר אשפוזים - יותר הוצאות על בריאות
"משבר האקלים הוא איום ממשי לבריאות ולחיים. המחקר מראה את ההשפעה של גלי החום ומשבר האקלים על תמותה עודפת, במיוחד באוכלוסיות החלשות", אמרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. "המחקר מצביע על הצורך הדחוף בפעולות ההיערכות למשבר האקלים שאותן מוביל המשרד להגנת הסביבה יחד עם הממשלה וכן שעל כלל גופי הממשלה והרשויות המקומיות להיערך לגלי החום, על מנת להפחית תמותה מוקדמת, סבל והוצאות רפואיות".
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה פרופ’ נגה קורנפלד הופתעה מאוד מהתוצאות: ״כמדינה מפותחת חשבנו שאין תמותה משמעותית מגלי חום. אלה תוצאות מפתיעות ומזעזעות. גל חום קיצוני עלול להגיע גם השנה ולכן נדרשת פעולה מהירה בשיתוף עם משרדים אחרים. אנחנו גם מתכננים מחקרים מפורטים להמשך. במקביל נרצה לייצר בסיס נתונים שיעזרו לנו בהבנה טובה יותר״.
לא רק שיעור התמותה נמצא בעלייה כתוצאה מגלי חום, אלא גם מספר האשפוזים, משך האשפוז והוצאות הבריאות עולים בצורה משמעותית, כך עולה ממחקרים במדינות שונות בעולם. סיבות האשפוז כוללות מחלות שקשורות לפגיעה בכלי הדם במוח, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ומחלות כליה, שהחולים בהן רגישים יותר לחום, וכן מחלות פסיכיאטריות והתייבשות. כמו כן, מצביעים המחקרים בעולם כי ההשפעה של גלי החום על אשפוזים ותמותה גבוהה במיוחד במבוגרים, בנשים, ובאוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך.
שכיחות, עוצמת ומשך של גלי חום בכל העולם, כולל בישראל נמצאים במגמת עלייה, וקצב העלייה גבוה מהצפוי עד כה. לעומת הצפות או שרפות, שבהן ההשפעה הפיזית הישירה על המשק ועל בריאות האדם ברורה, ההשפעה של גלי החום מורכבת יותר, ופוגעת בעיקר באוכלוסיות מוחלשות.
על פי המשרד להגנת הסביבה "יש חשיבות גדולה להבנת ההשלכות הרפואיות של גלי החום על מנת למנוע אותן ולהיערך להן במידת האפשר, על מנת להפחית תמותה מוקדמת, סבל והוצאות רפואיות. רוב ההשלכות הרפואיות של גלי החום ניתנות למניעה בעזרת היערכות מוקדמת ומערכות התראה היעילות גם מבחינה כלכלית".
הניתוח התבצע בשתי דרכים שונות: האחת על ידי בדיקת חריגה בתמותה עודפת על פי מודל קיים שאפיין את דפוס התמותה היומית בישראל ובבסיסו נתונים יומיים של טמפרטורה, לחות, ותחלואה נשימתית, והשנייה על ידי השוואת השבועות בהן היה גל חום לשבועות הסמוכים (ללא קשר לתחזיות המודל).