זה נשמע מפתיע, אבל אולי הפתרון לטיפול בהתמכרויות מסתתר דווקא בסם פסיכודלי. לאחר שני מחקרים שהצביעו על הצלחה בטיפול באלכוהוליזם, בימים הקרובים תוגש בקשה לארגון הבריאות העולמי ולמשרד הבריאות בישראל כדי לפתוח בשלב השלישי של הניסוי שאולי יוביל לפריצת דרך עבור המכורים. 

חברת הביוטכנולוגיה הקנדית לתרופות פסיכודליות, שמחזיקה במרכז פיתוח בישראל, מפתחת גלולה המבוססת על תרכובת ששימשה כסם פסיכדלי, בעיקר באזור קנדה. אחרי שהסתיימו שני מחקרים מוצלחים בעכברים, כעת החוקרים מבקשים לפתוח בשלב הניסוי הקליני בבני-אדם. התרופה שמפותחת מיועדת בשלב הראשון לטיפול באלכוהוליזם ובהמשך בהתמכרויות נוספות של צריכה מופרזת, כמו עישון ואכילה כפייתית.

 

פטריות הזיה (צילום: סאלי פאראג)
צילום: סאלי פאראג

ההחלטה לבדוק את כיוון המחקר הזה התבססה על עדויות רבות מאזרחי קנדה שנחשפו לחומר הפסיכודלי לצורכי הנאה. עשרות משתמשים שענו על שאלון דיווחו לאחר שלקחו את החומר שהם 'נגעלו מעצם המחשבה' על שתיית אלכוהול. עוד ציינו המשתמשים שהם לא חוו תופעת לוואי ולא הרגישו התמכרות לחומר הפסיכודלי.

פיתוח בשיטת הנדסה לאחור

כדי להוכיח את היעילות, נעשו מספר ניסויים על עכברים שהוכיחו הצלחה בהפחתת צריכת האלכוהול. "בדקנו את היעילות של החומר בהפחתה של צריכת אלכוהול", מסביר עמית שוורץ, מנהל מחקר ופיתוח בחברת Clearmind Medicine בשיחה עם N12: "במשך חמישה שבועות הרגלנו קבוצת עכברים לצריכת אלכוהול. לאחר מכן העכברים חולקו לארבע קבוצות שקיבלו את הטיפול במינונים שונים וקבוצת ביקורת שלא קיבלה את החומר כלל. ערכנו השוואה וגילינו יתרון מובהק סטטיסטית לטובת הקבוצות שקיבלו את החומר שלנו".

לפני הטיפול בחומר הפסיכודלי, העכברים המכורים לאלכוהול התרגלו לשתיית 10 גרם על כל קילו ממשקל גופם בכל יממה. אחרי הטיפול, הצריכה פחתה ביותר מחמישים אחוזים וירדה למתחת לחמישה גרם, כאשר באחת הקבוצות הירידה הגיעה לשני גרם לקילוגרם ביממה. לעומת זאת בקבוצת הביקורת, המשיכו העכברים לשתות כמות כמעט זהה של אלכוהול, תשעה גרם לקילוגרם ביממה. 

כמו חברות אחרות המפתחות תרופות פסיכודליות והופכות אותן לטיפולים המאושרים על ידי ה-FDA,  קלירמינד עובדת בשיטת ה"הנדסה לאחור", כמו שנעשה עם הקנאביס – איסוף עדויות מצרכנים שהשתמשו בו בשוק החופשי וכך ללמוד על השפעתו.

בחורה שיכורה יושבת על הבר במועדון (צילום: liwei12, 123RF‏)
בחורה שיכורה במועדון | צילום: liwei12, 123RF‏

עדי זולוף-שני, מנכ"לית חברת Clearmind Medicine מסבירה: "לרפואת הנפש אין מענה או פתרון טוב עבור בעיות רבות, וחלק גדול מהטיפולים הקיימים כיום בשוק כרוך בתופעות לוואי קשות. בחומרים הפסיכדליים יש פוטנציאל עצום לטיפול במגוון בעיות, למשל בדיכאון, בתסמונת דחק פוסט טראומית, בהתמכרויות, באכילה כפייתית, ובאלכוהוליזם כמו במקרה שלנו, ונראה שתופעות הלוואי שלהן קטנות".

"הפסיכיאטרים היום מאמינים בפוטנציאל הזה ומצפים למימושו כדי שיוכלו לתת מענה לבעיות הקשות הללו", מתארת זולוף-שני. "האינדיקציה הראשונה שהחלטנו לבדוק זה היכולת לשלוט על התמכרות לאלכוהול. אנחנו נמצאים בשלבים אחרונים של הגשת תיק ל-FDA ובישראל לקבלת אישור לניסוי בבני אדם. כיום יש מעט מאוד טיפולים תרופתיים למכורים לאלכוהול. אין הצלחות גדולות ואין אף טיפול שהוכיח את עצמו, לכן יש כאן צורך שאנחנו מקווים למצוא לו פתרון".

איך אפשר לוודא שלא תיווצר כך התמכרות חדשה?

"הבטיחות היא הנקודה הכי חשובה בפיתוח התרופה", מסבירה מנכ"לית החברה. "ארגון הבריאות העולמי דורש מבחנים כדי לוודא שהחומר לא ממכר ועשינו שיתוף פעולה יחד עם מומחה להתמכרויות באוניברסיטת בר-אילן. כרגע הסימנים בהחלט תומכים בעדויות שהחומר הוא בעל פוטנציאל התמכרות מאוד נמוך אך כמובן שנמשיך ונרחיב את הניסויים האלה".

עדי זולוף שני (צילום: קלירמיינד)
עדי זולוף-שני, מנכ"לית חברת Clearmind Medicine | צילום: קלירמיינד

היא מוסיפה: "אין ספק שלאדם מכור מושפע מהיבטים פסיכולוגיים או אירועים שגרמו להתמכרות. הטיפול הוא לא פיתרון כוללני אך עשוי לשמש כ"קביים" שיסייעו לאדם המכור להגיע לטיפול, במקביל לתמיכה הפסיכולוגית או הפסיכיאטרית".