סביר להניח שלא זה מה שיביא ל-MIT את פרס הנובל הבא, אבל חובבי עוגיות האוראו יידעו להעריך את היוזמה המחקרית הזו. דוקטורנטית להנדסה מכנית בשם קריסטל אוונס, שגם היא חובבת של העוגיות הפופולריות, ניסתה להבין כיצד ניתן לחצות את עוגיית הסנדוויץ' כך שהקרם יחולק באופן קרוב לשוויוני בין שני החלקים. אחרי חצי שנה של ניסיונות ואלפי עוגיות אוראו מסוגים שונים, היא והצוות שלה הבחינו כי ב-80% מהפעמים, הקרם יוותר רק על עוגייה אחת.
מסתבר שמדובר בבעיה עבור חובבי הז'אנר, ולשם מציאת פתרון היא והצוות שלה יצרו את האוראומטר, מכשיר שנועד לאפשר הפרדה מושלמת תוך כדי סיבובית המחקה את מה שעושים רבים ידנית. תקוותם הייתה ש"בתנאי מעבדה" יצליחו להשיג את המטרה. אולם, למרבה האכזבה גם המאמץ הזה נכשל. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת AIP Physics of Fluids.
המסקנה של צוות החוקרים הצעירים היא שההצלחה תלויה במידת האדהזיה (הידבקות) בין הקרם לעוגייה, וכי ככל הנראה משהו בתהליך הייצור לא מאפשר דפוס מריחה אחיד, מכאן גם הכישלון. המידע לבניית האוראומטר שלהם זמין באינטרנט, דרך פרויקט קוד פתוח (Open Source), כדי לאפשר למי שרוצה להתנסות בניסוי בעצמו.
החוקרים מהמוסד הטכנולוגי, מבין הנחשבים בעולם, עוסקים בסוגייה השולית למדי כחלק ממחקר נרחב בתחום הנוזלים והמוצקים הרכים, במסגרתו הם בוחנים זרימה פלסטית ואלסטית של חומרים שונים. כך, התחום המכונה ראולוגיה זכה לכינוי המליצי – אוראולוגיה. חברי הצוות מתכננים לבחון בהמשך איך ניתן למנוע את נזילתה של גלידה ביום קיץ חם.