היום מציינים שנה בדיוק לאסון הזפת, אחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר שידעה המדינה. כתם הנפט שנשפך לים הספיק להתייבש לכדי זפת בתנאי מזג האוויר ובחלוף הזמן, הבחינו בו רק כשהגיע לחוף.
מקורו של הזיהום היה בדליפה של כ-1200 טונות של נפט גולמי, ככל הנראה ממיכלית נפט שחלפה באזור. האירוע החריג הוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה כמצב חירום בדרגת B2 ,TIER דרגה אחת מתחת לגבוהה ביותר. רצועת החוף הזדהמה לאורך 160 קילומטרים, מתוך סך כל 195 הקילומטרים שלה בארצנו. ניקיון החופים ארך מספר חודשים ובסיומו בוטל מצב החירום, אך עדיין מתבצעות פעולות ניקוי ממוקדות, כך קרה רק לפני מספר ימים.

מבצע ניקיון החופים שזכה לכינוי "זפת בסערה", יצא לדרכו בין היתר הודות להמוני מתנדבים, שעבדו יחד עם המשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה דאז גילה גמליאל. יחד עם רשויות החוף ועם רשות הטבע והגנים עשו העוסקים במלאכה כל שיכלו כדי לטפל במצב העגום. "אני מגדיר את המבצע הזה כהצלחה מסוימת, הצלחנו להתמודד איתו איכשהו", מספר לנו רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה; "המשרד נתן הנחיות, תקצב את הפעילות, ובתוך 30 יום הפכנו את המצב – מזיהום חמור לחופים נקיים כמעט לגמרי".

אסון הזפת (צילום: אקואושן)
צילום: אקואושן

אבל בתוך ההכרה במידת ההצלחה, טמונה גם ההבנה לגבי מה שחסר: חוק. חוק התלמ״ת - התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, מחכה להיכנס לספר החוקים כבר שנים. כבר ב-1999 עלה הצורך בחוק שכזה, אך רק ב-2008 הובאו עקרונות תוכנית שנוסחה לשם כך להחלטת ממשלה (3542 חמ/11). הממשלה הטילה על המשרד להגנת הסביבה לעגנה בחקיקה ועל המשרדים האחרים להיערך בהתאם. חלפו עוד כמה שנים בלא חוק, וב-2014 התכונן המשרד להגנת הסביבה, בין היתר בעקבות לחץ ארגוני הסביבה, להביא את הצעת החוק שנוסחה - לאישור הממשלה. גם אז זה לא קרה בסוף. במשרד האנרגייה והמים דרשו יותר מעורבות בהיערכות, באופן שהיה בו כדי להחליש את המשרד להגנת הסביבה ולתעדף שיקולים כלכליים על פני סביבתיים, ואילו במשרד הפנים חשש שהתוכנית תטיל על הרשויות המקומיות חובות ועלויות רבות מדי לטיפול בזיהום.

בדוח מ-2013 מתח מבקר המדינה ביקורת על חוסר המוכנות וחוסר ההיערכות לטיפול בנזקים הסביבתיים הצפויים מקידוחי הגז והנפט בים. נציג המבקר אמר בוועדה לביקורת המדינה כי חרף החלטת הממשלה מ-2008, "המשרד להגנת הסביבה טרם ביצע את כל הפעולות שנקבעו בהחלטת הממשלה האמורה ומדינת ישראל אינה ערוכה לטפל באירוע זיהום ים חמור".

מנדבים מנקים זפת מחופי ישראל (צילום: דני שלומי, אקואושן)
מנדבים מנקים זפת מחופי ישראל | צילום: דני שלומי, אקואושן

עמיר מסביר כי למרות שנבנה מערך התמודדות, לא מדובר במערך שיכול להוות תחליף לחוק. חוק יעניק למשרד סמכויות מול הגורמים שמתפעלים את האירוע, כל אחד בחלקו. "ללא תקנים לכוח אדם לא נצליח להתמודד עם אירוע שיהיה קצת יותר חמור מזה". החוק הופץ מחדש לפני 4 חודשים, והפעם מקווים במשרד שעד סוף השנה יצליחו להעביר אותו.

כשברקע הניסיון להעבירו, ארגוני הסביבה מזהירים בפני הממשלה, כי אם שוב ייכשל המהלך - עלולות להיות השלכות קשות. בלי תקציבים לטובת תקנים, לטובת הצטיידות והיערכות לקראת האסון הימי הבא - זמן הטיפול יהיה ארוך והנזק לסביבה וכתוצאה מכך לנו - האזרחים - יהיה חמור יותר. כאמור, הנזק הוא איננו סביבתי בלבד. כ-80% ממי השתייה שלנו, מקורם במי ים מותפלים, ואילו החשמל מקורו בתחנות הכוח המוצבות לאורך חופי המדינה. אירוע חירום עלול לפגוע גם באלה, והסיכון עבור אזרחי ישראל הוא ברור.

היתכנות לאסון אקולוגי נוסף בסדר גודל שכזה ואף חמור יותר, הינו תרחיש סביר. במרחק לא רב מחופי ישראל פועל נתיב סחר ימי, דרכו מסופק נפט מהמפרץ למדינות אירופה. התנועה התדירה בו הופכת אותנו לפגיעים במיוחד במובן הזה. מה שקובע האם דליפה תהפוך לאסון או לא, הם זמן התגובה, כמות הצוותים והציוד העומד לרשותם. כל זאת אל מול היקף הזיהום. ולכן חוק התלמ״ת אשר מסדיר את התנהלות כל הגופים המטפלים הוא כל כך חשוב.

_OBJ

האסון לפני שנה חשף עד כמה מדינת ישראל אינה ערוכה למקרה של תאונת שמן או תאונת קידוח בים. הטבע, ענף הדייג, החופים שגם ככה אין לנו יותר מידי מהם, התיירות וההתפלה - כולם בקו האש. 

"דחיית אישור חוק התלמ"ת ודחיית ההצטיידות, הגורמים לכך שהאחריות לטיפול בזיהום הים מוטלת על המשרד להגנת הסביבה, ללא סמכות בחוק, תוך תקצוב חסר, והצטיידות חסרה עד מאוד - מביאה לחוסר מוכנות שחושפת את הים והמדינה לסכנות מרובות" טוענים ב״צלול״, עמותה סביבתית שנלחמת כדי לשמור על הנחלים, הים ומקורות המים של ישראל. "על הממשלה להתגבר על המחלוקות הפנימיות בין משרדיה השונים, לאשר את החוק לאחר תיקונים ולמצוא את הדרך לפעול בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות". 

בעמותת ״אקואושן״, מתארים את המשרד להגנת הסביבה כמי שנאלץ לנהל את ההיערכות לחירום 'עם יד אחת קשורה מאחורי הגב'."פורום המנכ"לים שהתכנס אחרי האירוע הגיע להחלטות ברורות וחד משמעיות, אבל אף אחד לא פועל לטובת העניין ואנחנו ניתפס שוב כאשר איננו ערוכים לאסון הבא. התעלמות הממשלה היא צעד לא אחראי", מציין אריק רוזנבלום, מנכ"ל העמותה. "אנחנו מעריכים את כוונת המשרד להגנת הסביבה ומבינים את המגבלות, אבל ללא העברת התקציבים גם אנחנו לא נוכל להמשיך ולתחזק את מערך המתנדבים שהוכח כחיוני להתמודדות באסון הזפת אשתקד" מתריע רוזנבלום.

אולם, לא צריך להרחיק לשנה שעברה כדי להבין כי אירוע של כתם נפט הוא בעל פוטנציאל לנזק חמור. לפני כשבועיים בלבד הוזעקו כוחות ללב ים בעקבות חשש לאירוע, שהתעורר בעקבות צילומי לוויין מיוחדים ומצלמות תרמיות של כוחות הביטחון. אז, למרבה המזל, התברר כי מדובר היה באזעקת שווא, אך הדאגה שביטאו אנשי המשרד במסיבת העיתונאים, תוך שהם יושבים דרוכים בחדר המצב, מספיקה כדי להבין את גודלו של הצל המעיב בהיעדר חוק שיעניק להם את הכוח הנדרש.