חשבתם שלכם קר? כך חיים בעיר הקרה ביותר בעולם

 יקוטסק, עיר הבירה של רפובליקת סאחה (יקוטיה), השוכנת בסיביר, מוגדרת כעיר הגדולה הקרה ביותר העולם, במהלך החורף; העיר הגדולה ביותר ששוכנת על ”קפאת עד“ רציפה, קרקע הנמצאת בנקודת הקיפאון או מתחת לה, במשך שנתיים לפחות.

אזרחי המקום אשר מורגלים בחורפים ארוכים וקשים, מודעים לעניין הרב ששורר בעולם לסביבה הייחודית שבה הם חיים, ומרבים לשתף ברשתות החברתיות בחוויות הייחודיות שבמחוז יקוטיה.

”זו ממש חובה ללבוש כמה שכבות של בגדים“, מסבירה הבלוגרית קיון בי שמשתפת את עוקביה בחיי היומיום בחורף הסיבירי הקשה, בעיר הכי קרה שיש. לבוש מאריגים וסריגים הוא פשוט לא מחמם מספיק עבור היקוטים, ולכן, מעילים וכובעי פרווה – פרוות שועל ארקטי ליתר דיוק – הם חלק מהנוף במחוז כולו. "בנוסף לכל זה, אני מכסה את הפנים. אחרת עלולים לקבל כוויות קור", היא מספרת. ומה לגבי תחבורה ציבורית? "אנשים בדרך כלל נוסעים לעבודה וללימודים באוטובוס, אבל בעלי המכוניות חייבים לחנות בחנייה מקורה ומחוממת, כאשר שמיכה מכסה את המצבר".

"המטבח היקוטי עשיר במוצרי חלב, בבשר, בדגים ובפירות יער. בדרך כלל אנחנו אכלים את הדגים והבשר כשהם נאים, אפילו קצת קפואים. כפי שניתן להבחין בתמונות, השווקים לא זקוקים לאמצעי קירור או הקפאה עבור כל אלה; במהלך החורף הטבע כבר דואג לזה. פירות וירקות אחרים הם כמעט בלתי ניתנים להשגה ביקוטיה כולה, האקלים המקומי פשוט לא מאפשר את גידולם.

אחד ממאפייני היומיום ביקוטיה, הוא כזה שמי שאינו חי באזור האקלים התת-ארקטי יתקשה להעלות על הדעת. אמנם בימים האחרונים המליצו הרשויות כאן בישראל להשאיר ברז מטפטף במהלך הלילה (לפחות בחלק מהערים), כפי שעושים כשרוצים למנוע קיפאון של הצנרת; אבל מה שקורה ביקוטיה – הוא באמת כאילו לקוח מעולם אחר. מי השתייה לא מגיעים מהברזים במהלך החורף, אלא מעמל כפיים של קצירת הקרח שמצטבר בחוץ. עבודה לא קלה שדורשת חפירה בקרח בעובי של כחצי מטר. 

אורח החיים הציורי הזה במחוז הקפוא שבסיביר נמצא כעת בסכנה, כפי שמעולם לא היה. לפי מחקר חדש שפורסם ב- Nature Reviews Earth & Environment, סדקים ובקעים בכבישים, מבנים ותשתיות – עומדים להיות למראה נפוץ באזורי האקלים התת-ארקטי, בהם בין היתר המחוז כולו בו שוכנת העיר יקוטסק; זאת בעקבות ההתחממות שמביאה להפשרתה של הקרקע הקפואה. החוקרים מזהירים כי עד שנת 2050 – עד מחצית מהתשתית הקוטבית עלולה להימצא בסיכון גבוה להינזק. בצד זאת ישנו גם תג מחיר לא מבוטל – תיקונים בשווי של 15.5 מיליארד דולרים לפחות.

ניתוח צילומי לווין הביאו אותם להעריך כי לפחות 120,000 בניינים, 40,000 ק"מ של כבישים ודרכים סלולות, ו-9,500 ק"מ של צנרת עלולים להימצא בסכנה, הן העיר יקוטסק והן בווקוטה ובנורילסק שברוסיה, אך גם באזורים מסוימים בקנדה, ובמערכת הצינורות הטרנס אטלנטית.

לפי בדיקה שממצאיה פורסמו באותו כתב העת, קפאת העד ברחבי העולם מתחממת בקצב של 0.3 מעלות עד מעלה אחת לעשור, החל משנות השמונים, כאשר באזורים מסוימים חלה באופן מצטבר בארבעת העשורים האחרונים עלייה של 3 מעלות צלזיוס.