אין ספור מחקרים מדעיים מתפרסמים בכל יום ברחבי העולם ורובם המכריע לא מגיע לאתרי החדשות ולרשתות החברתיות. לכן החלטנו לעשות לכם סדר ובעזרת מכון דוידסון נפרסם בכל שבוע את המחקרים והחידושים המעניינים ביותר בעולם המדע.

הגמלים בני הכלאיים של עירק העתיקה

ד"ר יונת אשחר

בעיר חאטרה בצפון עירק יש מקדש עתיק, בן כ-1,800 שנה, לאלה הערבית הפרה-איסלמית אל-לאת (اللات). חוקרים מאיטליה ומעירק שחזרו את המבנה לאחר שכוחות ״המדינה האסלאמית״ (דאעש) פגעו בו, וגילו תגלית מעניינת הנוגעת לתבליט מעל אחת הדלתות. 

התבליט כולל שישה גמלים, שלושה מכל צד של דמות מלך. ארבעת הגמלים החיצוניים הם חד-דבשתים, המין האופייני לאזור. שני הגמלים הנותרים תוארו בעבר כדו-דבשתיים. גמלים כאלה חיים בערבות מרכז אסיה, אך הגיעו, דרך סחר, גם למזרח התיכון. כעת, החוקרים טוענים שהשניים הם בעצם בני כלאיים, הכלאה בין גמל חד-דבשתי לדו-דבשתי. השקע שמפריד בין שתי הדבשות הוא רדוד מאוד, מאפיין של בני הכלאיים. בנוסף, לאחד מהם אין את פרוות הצוואר הארוכה שנראית אצל הדו-דבשתיים. 

הגמלים בני הכלאיים ידועים בחוזקם העולה על זה של כל אחד משני המינים לבדו. הם עמידים לקור כמו הדו-דבשתיים, אך נותנים חלב רב יותר. נראה שבני הממלכה הערבית הקדומה ייבאו גמלים דו-דבשתיים מהצפון כדי ליצור את אותם בני כלאיים נחשקים, ואף תיעדו את דמותם במקדש. 

למאמר המלא (באנגלית)

 

_OBJ

איך לווייתני מזיפות אוכלים בלי לטבוע?

אודי ברמן

כשלווייתני מזיפות צדים את טרפם – סרטני קריל ויצורים קטנטנים אחרים שהם מסננים מתוך המים – הם מכניסים לפיהם כמות אדירה של מים, לפעמים בנפח גדול יותר מכל גופם העצום. את המים הם מסננים החוצה דרך המזיפות שלהם, מעין מסרק צפוף מחומר קרני הנמצא בפיהם במקום שיניים, כך שהמזון נתקע בהן ומוכן לבליעה.

עד היום לא ידעו איך הלווייתנים לא נחנקים מכמות המים שהם מכניסים במהירות לפיהם. עתה חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר גילו איבר שמפריד בין חלל הפה לבית הבליעה של הלווייתנים, כמו פקק. כשהלווייתן צד, האיבר חוסם את הלוע וכך מונע מכמות המים הגדולה לחדור למערכות העיכול והנשימה שלו. כשהלווייתן רוצה לבלוע את המזון שצד, האיבר נמשך כלפי מעלה, חוסם את דרכי הנשימה העליונות וכך מונע ממזון לחדור לחלל האף, בדומה לענבל בלוע שלנו כשאנו בולעים מזון. במקביל נחסמת הגישה לדרכי הנשימה התחתונות, כדי שכל שהמזון הנבלע יגיע רק לקיבה ולא לריאות.

האיבר שגילו החוקרים הוא יתרון אבולוציוני אדיר שמאפשר ללווייתני המזיפות הענקיים לבלוע כמויות אדירות של מזון זעיר וכך להגיע לגדלים עצומים. 

לקריאה בהרחבה (באנגלית)

רשתות דיג מוארות להצלת כרישים

אלכס אברוטין

הרשתות של הדייגים המסחריים לוכדות לא רק את דגי המאכל שהדייגים מעוניינים לדוג באופן חוקי, אלא גם בעלי חיים מוגנים בסכנת הכחדה, כמו כרישים, צבי ים, בטאים דיונונים ועוד. למרות שהדייגים מחזירים אותם  לים, פעמים רבות הם נפצעים או מתים עוד לפני שמשחררים אותם, מה שגורם לדלדול משמעותי במספרם בטבע.

בשנים האחרונות, דייגים החלו להשתמש ברשתות מיוחדות שמצוידות בתאורת LED ירוקה כדי להרתיע בעלי חיים ימיים ולצמצם את הדייג הלא מכוון שלהם.

חוקרים מארצות הברית שבחנו את ההשפעה של הרשתות המוארות בניסוי מבוקר וכימתו אותה, גילו כי השימוש ברשתות מוארות צמצם את הדייג הלא מכוון של בעלי חיים ימיים ב-63 אחוזים. עבור אוכלוסיית הכרישים בלבד, היתה ירידה של 95 אחוזים. בנוסף, החוקרים העריכו כי הרשתות המוארות קיצרו ב-57 אחוזים את הזמן שלקח לדייגים להעלות את הרשתות לסירה ולהתיר אותן, מה שעשוי לשמש תמריץ לדייגים להשתמש בפיתוח כדי לייעל את עבודתם.

לקריאה בהרחבה על המחקר

זכר או נקבה בהזמנה

ד"ר אילת זאוברמן

כבר אלפי שנים בני האדם מגדלים בעלי חיים למזון, משא וכיום גם למחקר מדעי. במקרים רבים אנו זקוקים בעיקר לפרטים ממין אחד של בעל החיים – זכרים או נקבות – ואנו משמידים את הצאצאים מהמין הלא רצוי.

כדי לשפר את רווחת בעלי החיים ולמנוע הרג מיותר, השתמשו מדענים בטכנולוגיה לעריכת גֵנים כדי לוודא שנקבות עכברים ימליטו צאצאים מהמין הרצוי בלבד. באמצעות טכנולוגיית CRISPR-Cas9 הם הצליחו לפגוע בגֵן שממלא תפקיד חיוני ביצירת העובר וכך עצרו את התפתחותו בשלב מוקדם מאוד. מאחר שהמנגנון שולב בתוך כרומוזומי המין של האב, אפשר היה לבחור אם לעצור את ההתפתחות של זכרים בלבד או נקבות בלבד, בהצלחה של 100 אחוז.

למחקר הזה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על שיפור רווחת בעלי החיים המשמשים למחקר מדעי ולחקלאות, והוא עשוי למנוע הרג מיותר של צאצאים בלתי רצויים. 

לכתבה באתר מכון דוידסון

עיניים גדולות יש לסרטן

מאי שדה

כשאנו חושבים על בעלי חיים עם עיניים גדולות, אלה יהיו בדרך כלל ינשופים, חתולים או אפילו דיונונים, אך ממש לא סרטנים. מאובן נדיר שהתגלה בקולומביה מלמד על מין של סרטן בשם _Callichimaera perplexa_, שחי לפני 90 מיליון שנה והיו לו עיניים גדולות במיוחד. כמה גדולות? מדידות של יותר ממאה דגימות של מאובנים, ושחזור של מראה הסרטן הקדמון מראים שהעיניים לבדן היו קרוב לשישית מגודל גופו של הסרטן. אפשר להשוות זאת לאדם בעל עיניים בגודל של כדורגל.

חלק מהמאובנים שנמצאו התייחדו גם בכך שהם שימרו היטב את תבנית רקמות המוח והעיניים שלהם. כך יכלו החוקרים להשוות את גודל הרקמות והעיניים לאלה של סרטנים אחרים. החוקרים שיערו כי העיניים הגדולות סיפקו לסרטן הקדמון יתרון על פני סרטנים אחרים במציאת טרף. "אף שעיניים גדולות עלולות להיות פגיעות מאוד, החיסרון המשמעותי הזה לא השתווה כנראה ליתרונות שהן מקנות", הסביר הפלאונטולוג חוויאר לוק (Luque) מאוניברסיטת הרווארד, שגילה את המאובנים.

למאמר המקורי (באנגלית)