לפי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת נורת'ווסטרן, אפילו שינה בחדר מואר באופן בינוני בהשוואה לחדר שמואר באורות עמומים בלבד – היא מזיקה לבריאות. על פי הממצאים נגרם במהלכה נזק לפעילות הלב, והעמידות לאינסולין מתחזקת בבוקר שאחרי.
במחקר נבדקו אנשים שישנו בחדר מואר במידה של 100 לוקס (אור בינוני), לעומת מי שישנו בחדר מואר במידת 3 לוקס (אור עמום ואפלולי). האור הבינוני הכניס את הגוף למצב שנקרא 'הפעלה סימפתטית'. במצב זה קצב דפיקות הלב עולה, כמו חגם עוצמת התכווצות שריר הלב וקצב דחיפת הדם בכלי הדם.
"תוצאות החקר מראות כי לילה אחד בלבד שכזה עלול לפגוע בבקרת הגלוקוז ומערכת הלב וכלי הדם, שניהם גורמי סיכון למחלות לב, לסוכרת ולתסמונת מטאבולית", מסבירה כותרת המחקר ד"ר פיליס זי, ראש רפואת שינה בבית הספר לרפואה על שם פיינברג, ורופאה בבית החולים האוניברסיטאי נורת'ווסטרן. "חשוב שאנשים יימנעו או יקטינו ככל שניתן את החשיפה שלהם לאור במהלך השינה".
במחקר קיימות כבר הוכחות לפיהן חשיפה לאור במהלך היום מגבירה את קצב הלב, זאת על דרך הפעלת מערכת העצבים הסימפתטית, אשר תפקידה הוא בין היתר להכניס את הלב למצב של 'ערנות' ומוכנות לאתגרים שמביא איתו היום. "המחקר שלנו מראה כי ישנו אפקט דומה של האור על הלב – גם במהלך שינה בלילה", מציינת ד"ר זי.
הגוף לא מצליח לנוח
מערכת העצבים הסימפתטית והפאראסימפתטית מפעילות ומבקרות את מה שהגוף שלנו עושה במהלך היממה כולה. המערכת הסימפתטית פועלת ביום, ואילו ופאראסימפתטית, המנוגדת לה, אמורה לפעול במהלך הלילה ומנצחת על תהליכי ההתחדשות של הגוף.
"הראנו למעשה שקצב דפיקות הלב עולה כשישנים בחדר מואר במידה בינונית", אומרת ד"ר דניאלה גרימאלדי, פרופסור לנוירולוגיה, מבין כותבי המחקר. "כך נוצר מצב שבו למרות שאנחנו ישנים, נכנסת לפעולה מערכת העצבים האוטונומית. זה רע. בדרך כלל קצב הלב יחד עם פרמטרים קארדיוואסקולריים נוספים – הוא נמוך במהלך הלילה וגבוה במהלך היום".
איך האור עלול להוביל לסוכרת והשמנת יתר?
חוקרים מצאו שעמידות לאינסולין קרתה במהלך הבוקר שאחרי שינה בחדר מואר. מדובר בצב שבו תאים בשרירים, בשומנים ובכבד לא מגיבים היטב להורמון אינסולין ולכן לא מצליחים לעשות שימוש בגלוקוז מהדם כדי לייצר אנרגיה. כדי לפצות על כך, הלבלב מייצר עוד אינסולין. במהלך הזמן הדבר מביא לעלייה של רמת הסוכר בדם.
במסגרת מחקר נוסף של צוות החוקרים, שפורסם ב- JAMA Internal Medicine, אשר בחן אוכלוסייה רחבה של אנשים בריאים אשר נחשפו לאור במהלך שינה, מצאו כי חברי קבוצת הנחשפים לאור סבלו מעודף משקל ואף מהשמנת יתר. "במחקרנו החדש אנחנו חושפים גם מנגנון אשר עשוי להיות חלק מהותי בהסבר". לפי החוקרים מדובר בחוסר היכולת לווסת את הגלוקוז כראוי. בעוד שהנבדקים לא הרגישו בשינוי בגופם, המוח דווקא כן חש בהם. גרימאלדי מסבירה כי "הוא נוהג בדומה למוח של מי שישן שינה קלה ומקוטעת. הפיזיולוגיה של השינה לא קורית כפי שהיא אמורה לקרות".
זה לא טוב, אבל גם לא נדיר
חשיפה לאור מלאכותי במהלך השינה היא נפוצה, מקורה במכשירים ביתיים שפולטים אור או במכשירים וכלים שהמצויים מחוץ לבית, בייחוד באזורים עירוניים. חלק גדול מהאנשים, 40% ליתר דיוק, ישנים כשלצידם יש מנורת קריאה דולקת או לאורה של טלוויזיה פועלת.
בעוד שחשיפה לאור במהלך היממה תורמת לביצועים הפיזיולוגיים ולבריאות הכללית, מש כמו חרב פיפיות, במהלך הלילה אותו אור הופך למכשול עבור הלב והמערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית האחראית על פעולת ההורמונים), כך מסבירה ד"ר אייבי מייסון, עמיתת מחקר באוניברסיטת הארווארד אשר גם כן השתתפה במחקר.
מה אפשר לעשות?
ד"ר זי מסבירה כי ישנן מספר דרכים לצמצם את החשיפה, וממליצה על הימנעות מהדלקת אורות מלכתחילה, ואם בכל זאת מדליקים, עדיף שאלה יהיו אורות עמומים ממקור אור שמוצב על הרצפה. לפי ד"ר זי צבע האור הוא גם כן בעל חשיבות, ובתוך כך אורות בגווני אדום וכתום מעוררים כמה שפחות גירוי במוח. אורות לבנים או בעלי תת גוו כחול הם הנוקשים ביותר ומהם יש להימנע. מומלץ גם לחמוק מאור ישיר המגיע מן החוץ, וכיסוי עיניים הוא דרך טובה להתמודד עם זה.