רעידת האדמה הלילה (בין שני לשלישי) באזור קפריסין היא השנייה שמתרחשת בים התיכון בשבועות האחרונים. לפני פחות משבועיים רעדה האדמה סמוך לאי כרתים שביוון. שתי הרעידות היו בעוצמה בינונית של למעלה מ-6 בסולם ריכטר ועל פי פיקוד העורף, בישראל הרגישו אותה בעוצמה של 5.6. שתי הרעידות הללו קשורות אחת לשנייה והן אולי מנבאות את העתיד לבוא. בשיחה עם N12 מסביר מנהל המכון הגיאולוגי, פרופסור זוהר גבירצמן, מה היה קורה אילו היא הייתה מתרחשת בישראל ומה הסיכוי שנראה בעתיד הקרוב רעידת אדמה משמעותית.
"מצד אחד מדובר במרחקים די גדולים מפני שהרעידה הקודמת התרחשה ליד כרתים וזאת שחווינו הלילה הייתה באזור קפריסין", אומר פרופ' גבירצמן. "מצד שני יש מערכת שמחברת את שני האזורים. זאת מערכת אחת שנמצאת מערבית לנו – המערכת הקפריסאית שעוברת מדרום לכרתים והים האגאי. המקום שבו הלוח האפריקאי מתנגש בלוח האירו-אסיאתי, התנגשות שמייצרת לא מעט רעידת אדמה. הרעידות מתרחשות במפגשים בין הלוחות הטקטוניים, בזמן שהם מתנגשים או מתרחקים אחד מהשני. זה לא קורה במרכז היבשת אלא תמיד בקצוות, היכן שיש חיכוך. מה שקורה באזור שלנו זה שהלוח האפריקאי נע צפונה ביחד עם האירו-אסיאתי וזה מייצר רעידות אדמה שמתחילות במערב הים התיכון עד לאזור קפריסין ויוון".
על פי פרופ' גבירצמן, הלוחות הטקטוניים שמתחת לפני הקרקע מתפרסים על שטח של אלפי קילומטרים ובעובי של כ-100 ק"מ: "יש כעשרים לוחות בכל רחבי כדור הארץ וזה לא הרבה. זה ממש כמו פלטה של שולחן. הם זזים ביחד אחד לכיוון השני או אחד לכיוונים הפוכים והחיכוך ביניהם יוצר את הרעידות. באזור שלנו יש כאמור את הלוחות של אפריקה ואירו-אסיה ואנחנו כידוע על השבר הסורי אפריקאי".
"אם רעידת אדמה בעוצמה של 6.5 הייתה מתרחשת בבקע ים המלח באזור טבריה, קריית שמונה או אילת אז היה צפוי נזק גדול בכל רחבי המדינה", מזהיר פרופ' גבירצמן. "אנחנו נערכים לאירוע חמור כזה ואנחנו מקווים שזה לא יקרה אבל אם כן, אז הבניינים שלנו צריכים להיות עמידים ולהיבנות על פי התקן. מי שבונה נכון הבית שלו יעמוד ברעידת אדמה ומי שלא אז כנראה שלא. חשוב מאוד שכל התשתיות והמתקנים האסטרטגיים שלנו יבנו על פי התקן. מצבנו טוב יותר מבעבר אבל עדיין יש בארץ אלפי מבנים שנבנו לפני שנות ה-70 והם דורשים חיזוק".
משהו קורה מתחת לפני הקרקע
על אף שנראה כי רעידות אדמה הן עניין נדיר יחסית, פרופ' גבירצמן מסביר שכל הזמן, גם ברגעים אלו, האדמה זזה. "אני לא חושב שקרה משהו מיוחד בשבועות האחרונים. מאז הרעידה הלילה היו כבר שתי רעידות קטנות ולא מורגשות. אלו מערכות שפעילות כל הזמן. האם אנחנו לקראת צבר של רעידות? קשה לדעת. על אף שיש לנו מערכות מאוד מדויקות אנחנו לא יודעים לצפות אם בעוד שבוע יהיו רעידות משמעותיות. אבל האם מדובר במקרה? לא. משהו קורה שם".
"אנחנו יודעים את הקצב של תזוזת הלוחות את הכיוונים שלהם. המערכות שלנו מאוד מדויקות אבל אנחנו לא יכולים לחזות מתי, איפה ובאיזו עוצמה תהיה הרעידה הבאה. יכולים להגיד שיש התרחשות מסוימת באזורים כאלה ואחרים" הוא מוסיף. עוד אנחנו יודעים להגיד – על פי ניתוחים סטטיסטיים – זה כל כמה שנים צפויה רעידה חזקה ועל פי זה מבססים את תקנות הבניה. אנחנו יודעים שבאזור השבר הסורי-אפריקאי כל עשר שנים בממוצע יש רעידה בעוצמה 5 בסולם ריכטר, כל מאה שנים רעידה בעוצמה של 6 בסולם ריכטר ואילו בעוצמה 7 כל כמה אלפי שנים"
לדבריו ישנם הבדלים בין מה שקורה בירושלים למה שקורה לדוגמה בקליפורניה: "שם תדירות רעידות אדמה חזקות היא גבוהה יותר ולכן רמת המוכנות אחרת. ככה קובעים את איכות הבנייה. גם בארץ יש הבדלים בין ירושלים לדוגמה לקריית שמונה או טבריה וזה בגלל הקרבה לשבר הסורי האפריקאי וגם איכות הקרקע. ככל שהמסלע שעליו יושבת העיר הוא קשה יותר, ככה הסיכוי שמבנה ייפגע ברעידות הוא קטן יותר".