לראשונה: אסטרונומים צפו בימיו האחרונים וב"מותו" של  כוכב לכת. מדובר בכוכב בשם ה"ענק האדום" – כוכב שנמצא בשלביו הסופיים, לפני שיתמוטט בהתפוצצות אדירה שנקראת "סופר-נובה". כך דווח ברשת NBC האמריקנית.

תופעות "מוות" של כוכבים מתגלות בדרך כלל רק אחרי שהן קורות, ורק במספר פעמים בודד עד כה  אסטרונומים וטלסקופים בחלל הצליחו לקלוט את הפיצוץ עצמו. במקרה הזה, המדענים הצליחו לראות את הכוכב 130 יום לפני הפיצוץ, כך שהם יכלו לצפות בו גדל בהדרגה – עד השלב האחרון.  "זה כמו לצפות בפצצת זמן מתקתקת", אמרה בהצהרה האסטרופיזיקאית רפאלה מרגוטי, המחברת הבכירה של המחקר על ה"סופר-נובה". המחקר פורסם בשבוע שעבר ב- Astrophysical Journal ובוצע במרכז לחקר ומחקר בין תחומי באסטרופיזיקה של אוניברסיטת נורת'-ווסטרן, באוונסון שבמדינת אילינוי בארצות הברית. "מעולם לא תיעדנו פעילות אלימה כזו בכוכב ענק אדום גוסס, שבו אנו רואים אותו מייצר פלט כל כך זוהר, ואז מתמוטט ובוער.  זה לא קרה עד עכשיו" הוסיפה מרגוטי.

 

צילום של השמש מקרוב  (צילום: נאס"א)
לא תהפוך לסופר-נובה במותה. השמש (ארכיון) | צילום: נאס"א

כאשר ה"סופר-נובה" (הפיצוץ הסופי) התרחש, הצליחו המדענים ללכוד את ההבזק העוצמתי ש'הענק האדום' פלט – ולרגע קצר, הוא היה בהיר יותר מכל שאר הכוכבים בגלקסיה. ההבזק של ה"סופר-נובה" והתצפיות שנערכו לאחריה, לימדו שהכוכב היה מוקף בפלטי גז בזמן הפיצוץ, וזה כנראה הגז שהוא פלט חודש קודם לכן. האסטרופיזיקאי ווין ג'ייקבסון גלאן, המחבר הראשי של המחקר ומי שלמד אצל מרגוטי, מסביר: "הסוגים האלה של 'סופר-נובות' מגיעים מכוכב מאסיבי, ומה שראינו זו אחת הסופרנובות הנפוצות יותר ביקום". מה שעוד ניתן ללמוד מהתצפיות על הכוכב, זה שהענק האדום היה גדול פי 10 מהשמש שלנו, והיה בטווח התחתון של הכוכבים שהופכים לסופר-נובה. כלומר – לא גדול מאוד, אבל מספיק גדול כדי להפוך לסופר-נובה. השמש שלנו למשל, לא תהפוך לכזו ובמותה תהפוך ל'ננס לבן', כלומר תתכווץ.  

עוד אמר גלאן כי הכוכב זוהה בקיץ 2020 באמצעות טלסקופ PAN-STARS של אוניברסיטת הוואי, ולמרות שהכוכב היה במרחק של 120 שנות אור מכדור הארץ, היה ניתן להבחין שהוא בהיר מהרגיל. "המדענים עקבו אחריו באמצעות הטלסקופ , שהראה שהוא פולט באלימות כמויות גדולות של גז", הסביר ג'ייקובסון גלאן.

 

ה"סופר-נובות" אחראיות לזריעת עננים בין כוכביים של גז ואבק. העננים שנזרעו מהפיצוצים מתלכדים בסופו של דבר לכוכבים צעירים יותר - כמו השמש. היסודות – פחמן, חמצן, סיליקון וברזל – משולבים בכוכבי הלכת הללו. "בעבר, תהליך זיקנה של כוכבים מאסיביים היה תהליך כמעט בלתי ניתן לצפייה ועד עכשיו מעולם לא הצלחנו ללמוד את השלב המכריע הזה בצורה ישירה", אמר מאט ניקול, מרצה לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ברמינגהם שבבריטניה. ניקול אומנם לא היה שותף למחקר האחרון, אבל  ביצע מחקר דומה. לדבריו, טלסקופיים יעודיים כמו זה שגילה את ה'ענק האדום', יכולים כעת לסקור את השמיים ולחפש אירועים נפיצים כמו 'סופרנובות' – וסביר להניח שימצאו עוד כאלה.