גלי חום בשני קטבי כדור הארץ מעוררים דאגה רבתי בקרב מדעני האקלים. הם מזהירים מפני אירועים חסרי תקדים אשר ממשיכים לאותת לנו לגבי החמרה מהירה ומסוכנת של משבר האקלים.
במהלך סוף השבוע הטמפרטורות ביבשת אנטארקטיקה, בה נמצא הקוטב הדרומי, הגיעו לשיא וקפצו ב-40 מעלות צלזיוס מעל הממוצע, זאת במספר נקודות במרחב. בו בזמן, תחנות מדידה בסמוך לקוטב הצפוני הראו על עלייה של 30 מעלות צלזיוס, נתון מדהים המלווה גם בהמסת הקרחונים שם.
אנטארקטיקה, המצויה בהמיספרה הדרומית, היכן שבימים אלה מגיע לסיומו הקיץ, אמורה בתקופה זו של השנה דווקא להתקרר במהירות. הקוטב הצפוני אמור להיות מצוי בשלבים המוקדמים מאוד של התחממות עונתית. "בעוד שגלי חום בקטבים הם לא חריגים כשלעצמם, עלייה דרסטית בעשרות מעלות בקוטב הצפוני או הדרומי בחודש מרץ היא אירוע חריג ביותר", הסביר ד"ר אבנר גרוס, חבר סגל בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון ויוצר הפודקאסט העצמאי "האקלימיסטים".
העלייה החדה בטמפרטורות כחלק מגל חום של כמה ימים בסוף השבוע האחרון היא בבחינת אזהרה – שמעידה על הפרעה במערכות האקלימיות של כדור הארץ. בשנה שעברה פורסם החלק הראשון מתוך הסקירה המקיפה של הפאנל הבין ממשלתי של האו"ם לשינויי אקלים (IPCC), שבו הזהירו החוקרים מפני הפרעות חסרות תקדים מהסוג הזה, כאלו שכבר היום מתרחשות לנגד עינינו.
אירועי הקיצון דוגמת גלי החום הם לא רק מדאיגים כשלעצמם בתור נורות אזהרה בוהקות, אלא, כפי שצוין בין היתר באותו דוח של ה-IPCC, גורם מאיץ לשינויים בשטח, כמו המסת הקרחונים ההולכת ומחריפה. ד"ר גרוס הסביר כי אחת הסיבות לכך שהקוטב הצפוני מתחמם בקצב של פי 2.5 בהשוואה לשאר העולם היא 'אפקט האלבדו': "הקרח הלבן מחזיר חלק מקרינת השמש לפני שהיא מספיקה לחמם את את כדור הארץ. אולם כאשר הקרח נמס, נחשפים פני הים הכהים ואפקט האלבדו קטן. זה מוסיף להתחממות המקומית בקטבים, וגם מאיץ את ההתחממות העולמית".
כפי שציין ד"ר גרוס, החשש מהמסת הקרחונים בקטבים הוא רב מכיוון שמדובר באחת מתוך כמה נקודות מפנה אקלימיות קריטיות (tipping points) אשר חצייתן עלולה לקדם אותנו לעבר התחממות בלתי הפיכה. "זה מצב מאוד מסוכן מהבחינה הזו", הבהיר. בנוסף לכך, המסת הקרחונים תורמת להעלאת מפלס פני הים אשר משפיעה כבר כיום על רבים ברחבי העולם.
פרופ' מייקל מאן, ראש המרכז לחקר מערכת כדור הארץ בפן סטייט (אוניברסיטת המדינה של פנסילבניה), אמר לגרדיאן כי מזג האוויר הקיצוני שמתועד חורג מהתחזיות באופן די מדאיג. "התחממות הקטבים היא סיבה לדאגה, ועלייה באירועי מזג אוויר קיצוניים – כמו טמפרטורות הקיצון המדוברות – הן סיבה לדאגה גם כן". לפי מאן, "המודלים שנבנו עשו עבודה טובה בניבוי ההתחממות באופן כללי, אבל כל אותם אירועי הקיצון לא מגולמים במודלים, והם ממחישים עד מאוד את מידת נחיצותה של פעולה בתחום".
האם אכן מדובר בתוצאה של פעולות האדם?
בעוד שעבור רבים מדובר בהמשך ואף בחלק מהמגמה של אירועי מזג אוויר מדאיגים שקרו לאורך שנת 2021, בהם דפוסי מזג יוצאים דופן בצפון מערב ארה"ב, אירופה והאוקיינוס השקט, ישנם גם מי שלבטח ינסו לטעון כי לא מדובר בתוצאה של התנהגות אנושית, או לכל הפחות יהרהרו אם אכן כך.
בעניין זה הסביר ד"ר גרוס כי עדיין אין לנו תשובות ברורות לגבי הגורמים לגל החום, שכן הדבר מצריך תהליך מחקרי שלוקח זמן. עם זאת, הוא ציין, ״אנו יודעים שאירועי אקלים קיצוניים כמו האירוע הנוכחי מתגברים בעצמתם ובתדירותם כתוצאה מפעילות אנושית״. גרוס מעריך כי יתכן שתהיה התגייסות מחקרית מהירה אשר תאפשר לנו לדעת כבר בשבועות הקרובים האם ניתן לשייך את אירועי הקיצון הנוכחיים בקטבים לשינוי אקלים מעשה ידי אדם באופן חד משמעי.