קצב החיבורים של מתקני אנרגיה מתחדשת לייצור חשמל זינק בחציון השני של 2021, כך עולה מנתוני דוח מצב אנרגיות מתחדשות לשנת 2021 שהציגו היום (שלישי) רשות החשמל ומשרד האנרגיה. עם זאת, שרת האנרגיה קארין אלהרר הבהירה: "לא יהיה יום שבו נעמוד ונגזור סרט, או נכריז - 'ניצחנו את אתגר האנרגיות המתחדשות'. נדרש מאיתנו מאבק יומיומי עד שנוכל להגיד שאנחנו מובילים את התהליך הזה כמו שצריך".
רשות החשמל ומשרד האנרגיה הציגו את דוח יעדי האנרגיה המתחדשת לשנת 2021, שמציג את כלל הנתונים והמדדים הרלוונטיים לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. הדוח שהופק על ידי רשות החשמל פורסם לצד תכניות משרד האנרגיה לקידום אנרגיות מתחדשות בשנה הקרובה.
הדוח מפרט בין היתר את ההספק המותקן מאנרגיות מתחדשות, את יכולת הייצור השנתית ואת כמות האנרגיה המיוצרת בפועל מול צריכת החשמל בישראל. מהנתונים עולה כי במחצית השנייה של שנת 2021 חל שיפור ניכר בקצב החיבור של מתקני ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות בישראל, ונכון לסוף אותה שנה סך ההספק המותקן באנרגיות מתחדשות עמד על כ- 3656 מגה וואט שהוא בעל יכולת ייצור שנתית השווה, נכון להיום, לשיעור של 9.4% מהצריכה השנתית הממוצעת. מבחינת שיעור הצריכה בפועל מאנרגיות מתחדשות, עולה כי במהלך שנת 2021 כ-8.1% מסך האנרגיה שנצרכה בישראל הייתה ממקורות מתחדשים.
"אנחנו בעד חוק אקלים, אבל כזה שמערב מגוון משרדים"
לאחר הצגת הנתונים המעודדים במידת מה, הציגה השרה קארין אלהרר את הסוגייה להטמעת האנרגיות המתחדשות כפי שהיא ממוקמת בתמונה הממשלתית והחקיקתית הרחבה והבהירה: נכון להיום, המטרה היא לעמוד ביעד הביניים של 20% אנרגיות מתחדשות בשנת 2025 (בדרך ליעד 30% אנרגיות מתחדשות שנקבע באוקטובר 2020. "אנו פועלים לשם כך מדי יום", הוסיפה.
במהלך התדרוך, נשאלה השרה מספר פעמים לגבי הצבת יעדים שאפתניים יותר, תחום אשר בו מדינת ישראל ידועה כלוקה בחסר (לפחות ככל שהדבר נוגע ליישום מדיניות ירוקה). ניכר היה כי לצד הצבת יעדים ועמידה בהם, חשוב היה לשרה אלהרר להבהיר כי מבחינתה אין טעם רב בהצבת יעדים בלתי ריאליים, שכן אי עמידה בהם בסופו של דבר רק תפגע במאמצים לעבר מטרת העל - הרחבת ההישענות על אנרגיות מתחדשות.
עוד הוסיפה השרה, ובצדק רב, כי בעוד שמדובר בתחום אחריותו של משרד האנרגיה, החתירה לעבר אנרגיות מתחדשות ויישום השימוש בהן בשטח, הן תוצר עתידי של שיתוף פעולה בין משרדים רבים - ובלי מעורבות כולם הדבר לא יגיע לכדי מימוש, בטח לא באופן מיטבי. "אנחנו בעד חוק אקלים, אבל כזה שמערב מגוון משרדים", אמרה, "הוא צריך להיות מטופל ממשרד ראש הממשלה או ראשות חיצונית שתתכלל את כל ההיבטים".
כאשר נשאלה לגבי החסמים בדרך לחוק אקלים שיחייב את כלל המשרדים, זאת בשונה מהחלטת ממשלה שהיא בלתי מחייבת ולרוב תוחלת חייה אינה ארוכה, השרה אף טענה כי לשיטתה הכנסת ייעדי ביניים לתוך לצורך השגת נטו אפס פליטות גזי חממה עד 2050 היא טעות.
ניסינו להבין האם לא מדובר בהעדפת דרך פעולה כדי לעקוף אילוצים פוליטיים. האין היעדר יעדי ביניים קבועים בחוק מרוקנים אותו מתוכן? "יש להבין שחקיקה ראשית לא חייבת לכלול יעדים, להפך. זה מביא למצב שבו יתכן שלא עומדים ביעדים מחד, ומהצד השני מצב שבו אנחנו כבולים ליעדים נמוכים מידי - ואז קשה להגדיל אותם", טענה השרה. לא ברור מדוע לא יוכלו משרדי הממשלה פשוט להתעלות על יעדי ביניים שייקבעו בחוק, אם אלה יהיו 'קלים מדי', ואף לקצור על כך שבחים.
שאלנו את השרה מהו החסם הגדול ביותר שעומד בינינו לבין הצבת יעדים שאפתניים יותר. ראשית, היא הפנתה אותנו לארבעת סוגי החסמים שמצוינים בדוח, אשר כבר היום הם אלה שעומדים בפני הגשמת יעד 30% אנרגיות מתחדשות עד לשנת 2050: קשיים ביורוקרטיים של פרויקט פיתוח, הליך תכנוני מורכב במערכת מורכבת ממילא, קושי במציאת שטחים לשם פרישת מערכות סולאריות, ובניית רשת חלוקה חדשה ששונה בתכלית מרשת החשמל הקיימת. על כך הוסיפה "אלא אם כן ישתנה דפוס העבודה, אני לא רואה דרך להגדיל את היעדים הללו, וגם מלכתחילה - לעמוד בהם במסגרת הזמנים הקיימת. אנו רוצים לייצר מצב שבו כל משרדי הממשלה מגויסים לאירוע".
עם הצגת הדוח פירטו יו"ר הרשות, יואב קצבוי, ומנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, את מכלול הפעולות והצעדים שקידמו המשרדים במהלך השנה האחרונה, ומה צפויים לבצע כבר במהלך השנה הנוכחית על מנת להגדיל את קצב השילוב של אנרגיות מתחדשות במשק החשמל הישראלי. קצבוי ציין: "הדוח שמוצג היום הוא תוצר של מאמץ שהשקיעה הרשות בשנה האחרונה בטיוב הליך איסוף הנתונים והצגתם בשפה אחידה, זאת מתוך הכרה בחשיבות של שקיפות והצגת נתונים אמינים באופן שוטף. היכולת לשקף סטטוס מהימן של התקדמות השילוב של אנרגיות מתחדשות במשק היא חשובה גם כדי להניע תהליכים, וכדי שנוכל להבטיח עמידה ביעדי הממשלה".
ליאור שילת, מנכ"ל משרד האנרגיה ציין כי תוכנית העבודה לשנת 2022 כוללת פעולות כמו למידה לעומק של האתגרים שעוברים היזמים, פעילות שוטפת של הוועדה לשחרור חסמים ותמיכה במחקרים של טכנולוגיות העתיד, אלה שאמורות להיות המנוע שמאחורי אימוץ של אנרגיות מתחדשות בסקאלה רחבה.